זרע יעקב רסא

שאלה א'

שאלה יורנו אם אשת סעד הנז' היא מותרת לינשא עפ"י העדיוות הנז' ויבא שכמ"ה

תשובה מי אנכי כי אערוך שיח לדבר דבר. להתיר אשה מכבלי העיגון בדבר כזה צריכה רבה נחל נובע מקור חכמה דשלים בכולה ובקי בכל חדרי התורה הלכות עיונא. ומלמד לאנוש בינה. לא כן אנכי שאין כי לא דעת ולא תבונה. אכן אי אפשר לומר ונקה חובתי היא ואטשנה. ועיני לשמייא נטלית אל ה' והאר לי במאור תורה אנא ה' תתן אמת ליעקב דין אמת לאמיתו ולא אכשל בדבר הלכה ויטע בלבי דבר אמת מתורתו תורת אמת ואמונה. כינ"א וזה החלי בע"ה צורי וגואלי. הנה אי איכא לפסוקי ולברורי הא' אי חשיב בעדות זו מסל"ת כיון דהיה ע"י שאלה וזה הגוי שהגיד להם היה שם ושמט. הב' אי איכא הכא קשר דברים ואי חיישינן להא. הג' דלא הוזכר בעדות הא' לא שמו ולא שם אביו ועירו ד' שלא אמר וקברתיו הנה דינא יתיב וספרין פתיחו הם אמרו גוי מסל"ת דוקא בעינן ומשנה ערוכה היא בפ' בתרא דיבמות ובנכרי אם מתכוין אין עדותו עדות ואוקימנא לה בגמ' דמסל"ת בעינן וכן פסקו כל הפוס' להלכה וזאת מצאנו להרב נאמן שמואל ז"ל בתשובה ה"ן הביא דעת הרב המבי"ט ז"ל דס"ל דכל היכא דהאיסור הוא מדרבנן אז אפי' נשאל ממש יש להתיר לכתחי' וכתב דמהרא"י חולק בזה וס"ל דאין להתיר אלא בדיעבד דוקא וכתב שם הרב נאמן שמואל דלא צייתינן להמבי"ט בזה כיון דמהרא"י כנגדו ע"ש וכ"ן דעת רבים מהאחרונים כאשר יעויין ביד אהרן חא"ה ח"א הגב"י אות שנ"ג ע"ש ולפי פסק הרב המבי"ט תשו' קל"ח אם אחד הלך ממקום למקום ונתעלם וראו א' הרוג באמצע הדרך יצאה אשתו מאיסור א"א דאורייתא ע"ש וע' להרב פרח מטה אהרן ח"ב שאלה ס' דק"א מ"ש בזה דיוצא דהסכמת הפיס' גם באיסור דרבנן אין להתיר ע"י שאלה ואיכא מאן דס"ל דבדאיכא אומדנות מוכיחות אז מתירין אפי' לכתחי' להשיא ע"י שאלה ע' גו"ר סי' כ' וסי' כ"ד ע"ש

האמנם גם ע"ז יש רבים חולקים וס"ל דאם איכא אומדנות אז אם יש ספק אם העכו"ם הוי מסל"ת או לא אז אזלינן לקולא בזה ואמרי' דהוה מסל"ת אפי' לכתחי' כמ"ש י"א בהגב"י אות שנ"ב וא"כ השתא הכא בנ"ד אע"ג דהגוי שהשיב לא היה מהנשאלים אפי"ה כיון שהיה יושב שם עם גוים הנשאלים כל שהיא גם הוא באותו מעמד הו"ל כאלו שאלו אותו כמ"ש החלקת מחוקק בא"ה סי' י"ז ס"ק ל' וכן הסכמת הב"ש שם בס"ק מ"ד טש"ב מ"מ הכא בנ"ד עכו"ם זה הגיד הוא מפי עכו"ם אחר אבו יוסף אל דאוד כמובא וכבר האריך הרב פרח מטה אהרן ח"א סי' קכ"ה ובח"ב סי' פ"ז כתב בענין עכו"ם מפי עכו"ם דאפי' דלא ידעי' אם העכו"ם הראשון היה מסל"ת כבר הורגלו להתיר אשה וכן הרב דבר משה חא"ה סי' ז' וסי' ה' כתב ואם היה עכו"ם מפי עכו"ם כבר פשטא הוראה דאפילו בסתם דלא ידעינן אם מסל"ת היה העכו"ם הא' מהני עש"ב והנה הכא מעיקרא עכו"ם זה לשון זה שהגיד מפי יוסף דאוד כל מ"ש הרי כתב י"א בהגב"י אות ר"ק וז"ל לא כתב הר"ן שצריך שיעיד השני שהראשון היה מסל"ת אלא דוקא כשאמר העכו"ם הב' בסתם ששמע מפי עכו"ם חבירו שפ' מת ולא הגיד לנו באיזה לשון סיפר הדברים ועל מה באו דבריו אבל אם סיפר העכו"ם כב' מ"ש העכו"ם הראשון אפי' הר"ן ז"ל יודה שאין צריך שיאמר הב' שהא' היה מסל"ת וכו' ועמש"ש מצות רי"ד ואילך וכן מצאנו דאפי' הרמב"ם דס"ל דצ"ל וקברתיו כידוע אע"ג דמרן פסק כסתם דלא בעינן וקברתיו והביא וי"א צ"ל וקברתיו הנה זאת מצאנו להר"ן והריב"ש דכתבו בעד מפי עד תולין להקל שהראשון אמר קברתיו או טלטלתיו ועמ"ש י"א בהגה"ט אות רמ"ז עש"ב וע' בתשו' נאספות שבסו"ס י"א תשו' ג' מהרי"פ ז"ל כתב וז"ל על הס' הא' הלכה רווחת וכו' וסברת הר"ן והרד"ך כבר דחו אותה וכו' ומהרשד"ם א"ה סי' נ"ב כתב להתיר בעכו"ם מפי עכו"ם ואין אנו יודעים אם העכו"ם הא' היה מסל"ת העדות כשרה וכו' ע"ש והסכים עמו מהרש"ו ז"ל והנה הותר ספק א' וממילא אזל ליה ס' הב' דאפי' לדעת הר"ן אמרי' דעכו"ם הראשון הוה מסל"ת בכל אופן המועיל. ואפי"ה ליותר יפוי כח אמינא דהכא כנר' לית אנן צריכין לכל הני מילי דכתיבנא

והוא הנה סברת הר"ן היא בענין קשר ענין לפניו או לאחריו ומהרד"ך בתשו' כ' החזיק גם הוא בדיעה זו מאד ומהר"י טייטצק ז"ל חלק עליו וכן דעת הריב"ש סי' שע"ז וש"פ ועש"ב וחזר מהרד"ך בבית כ"ה לדחות דברי מהרי"ט ז"ל והביא מהרמב"ם פי' החשנ' פ' פסולי המוקדשין ומהטור דס"ל כהר"ן והאריך להביא ראיות לזה והרואה דבריו צ"ע כי כל ראיותיו דחויין