זרע יעקב רנט

וזהו שדקדק בן עזאי אימתי מודיע לצדיקים וכו' הכונה דהצדיקים אינם יודעים בהלואתם אלא הוא מודיע להם מתן שכרם סמוך למיתתן שנ' יקר בעיני ה' המותה וגו' דקודם לכן לא נשלמו פירותיהם אבל באותה שעה כבר הרויח וז"ש ובאותה שעה הם רואים ושוחקים ר"ל דרואים מעשיהם הטובים אשר עשו ופירותיהם תוספת מרובה על העיקר ולפיכך ותשחק ליום אחרון ודוק

ובזה אבא נבוא להבין כונת הכתובים הבאים כאחד בתהלים מזמור ס"ח וכ"ת וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו אבי יתומים ודיין אלמנות אלהים במעון קדשו

וי"ל בכתובים אלו טובא. חדא דכיון דאמר ישמחו יעלזו וגו' למה חזר וכתב שירו לאלהים זמרו שמו דהא השיר לא ניתן אלא לשמח אלהים ואנשים וכבר מלתא אמורה וצדיקים ישמחו וגו' ותו י"ל במאי דשינה הכתוב סלו לרוכב בערבות ולא אמר לרוכב בשמים והראב"ע ז"ל פי' דשמים נק' ערבות בעבור שהוא רחב ועדיין צריכים אנו למודע"י דלמה קראו ערבות ולא קראו שמים כמש"ה רוכב שמים בעזרך. ותו דמלת ועלזו לפניו יתו"ר נפי"ש דכבר אמר ישישו ישמחו. ותו במ"ש אבי יתומים דלמה קראו להקב"ה אבי יתומים ורש"י ז"ל פי' אבי יתומים שנעשה אב לישראל שהם יתומים שנא' יתומים היינו ואין אב ועדיין צריך ביאור דמ"ש כאן שקראו אבי יתומים. ותו במ"ש אלהים במעון קדשו שכן שכינתו ומעונ' קדשו הם ישראל שנק' קדש ושכן שכינתו עליהם וגם זה צריך ביאור דמה בא ללמדנו דכבר נאמר ושכנת בתוך וגו'

אמנם עם האמור ניחא והוא שדהע"ה בא להבטיח לצדיקים דלאו מעשיהם לבד משלם להם הקב"ה אלא גם הפירות היוצאים מזריעת מעשיהם הטובים הוא משלם להם קרנא ופירי. וזהו שאמר וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים ליתן להם שכרם משלם ממעשיהם הטובים אשר הם עושים בעוה"ז

וגם שירו לו שיר חדש על רב טוב לבית ישראל שהוא א זורע זרע מעשיהם הטובים בשמים שנקרא ערבית וז"ש סלו לרוכב בערבות ואתם זוכים בפרות' ופירי פרותיהן עד עולם

וא"ת במאי קא זכו ישראל בפירות דאי מדמינן ליהו להלואה. מלבד דאין כאן מקום לשאול בריוח עוד בה דאם בא לגדל פר"ע הריוח יש כח הפוסקים ז"ל דס"ל דיש בו צד רבית כיון דסו' סו' בא לו הנאה בהלואתו

ועל זה בא כמשיב אבי יתומים כמו שפירש"י שנעשה אב לישראל שהם יתומים וביתומים כבר כתבנו בשם מוהרי"ל ז"ל שכתב דכבר נתפשט המנהג להלוות מעות יתומים בר"ק מהא דירושלמי לווין ברבית לחבורת מצוה וכו' א"כ בדינא קא זכו בית ישראל בריוח פירותיהן של מע"ט דלגבי יתומים אין כאן צד רבית

ועוד אלהים במעון קדשו כמו שפירשו המפרשים ז"ל דהוא רמז לישראל שנק' עם קדשי ובהקדש כבר כתבנו דאין רבית ואונאה להקדש ובזה הם זוכים בדינא ובדיינא בפירותיהן של מעשיהם הטובים ופירי פרותיהן עד עילם וע"כ צדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה. כן ה' אלהינו יזכינו ויקרבנו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו אנו וזרעינו וזרע זרעינו עד עולם אכי"ר: השמטה

אריב"ל בשעה שעלה משרע"ה למרום אמרו מה"ש לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו א"ל לקבל התורה בא אמרו לפניו חמדה גניזה לך תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לב"ו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקרדי' ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים א"ל הקב"ה למשה החזר להם תשו' אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם א"ל אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשו' אמר לפניו רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתוב בה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מא"מ א"ל למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם. שוב מה כתוב בה לא יהיה לך אלקים אחרים בין הגוים אתם שרוים שעובדים ע"ז שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכים שבות. שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם. שוב מה כתיב בה כבד את או"א או"א יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצה"ר יש ביניכם מיד הודו לו להקב"ה שנא' ה' אדוניני וגו' מיד כל א' וא' נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנא' עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ע"כ: