זרע יעקב רמז

ואמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעלתי את אלהי הוי ותשחק ליום אחרון ד"א אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי ותשחק ליום אחרון זבדי בן לוי ור' יוסי ן' פטרוס ור' יהושע ן' לוי קראו כל אחד ואחד מהם בשעת סילוקם מן העולם. אחד מהן קרא על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' ואחד קרא מה רב טובך אשר צפנת ליראך וגו' ואחד קרא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשי בטחנו הוי בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להם מתן שכרם ומשמחם. אמר בן עזאי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו אימתי הקב"ה מודיע לצדיקים היקר שמתוקן להם. סמיך למיתתן שנ' המותה לחסידיו אותה שעה הם רואים ושוחקים לפיכך ותשחק ליום אחרון עכ"ל

וראוי לדקדק במאמר הלז טובא חדא מאי קא קשיא ליה בפסוק ויביאו אח המשכן דאיצטריך לאתויי פ' עז והדר לבושה. ועוד מאי קשיא לי' לבעה"ט בפסוק ותשחק ליום אחרון שהקשה מהו ליום אחרון ועוד דמה צורך להביא כאן המעשה של ר' אבהו במקום הזה וכבר נאמר למעלה בפרשה ס"ב ובשינוי דברים ועוד י"ל במה שחזר לומר אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון ומה חידש בד"א והיינו הסברא של הדרשא ראשונה. ועוד י"ל מה צורך להביא עתה המעשה של זבדי ור' יוסי וריב"ל ועוד צ"ל באלו המקראות שקראו שלשתן בעת סילוקן מה"ע למה כל אחד לא קרא מה שקרא חבירו אלא שינוי הפסוקים וגם מה שייכות יש לפסוקים האלו בעת מיתתן ועו"ק במה שחזר עוד לומר הוי בעת סילוקן ש"צ הקב"ה מראה להם מתן שכרם ומשמחם הלא בהא סלקינן ובהא נחתינן ומה צורך לחזור ולאומרו ועוד יש לתמוה במאמר בן' עזאי יקר בעיני ה' וגו' אימתי הקב"ה מודיע לצדיקים וכו' הרי מילתה אמורה ומה חידש בי

וכדי להבין כל זה צריך להקדים מה שכתב הרב הגדול מוהר"י דוד ז"ל בס"ה יקרא דשכבי בדרוש ו' די"א ע"א והביאו ג"כ ה"ה מוהר"י ז"ל בס"ה נחק בפי' על רות ע"פ ישלם ה' פעלך וגו' עמ"ש במדרש שוחר טוב ע"פ בצאת ישראל ממצרים וז"ל א"ר פנחס הכהן בר חמא ברקיע ששמו ערבות הקב"ה זורע מעשה הצדיקים ועושה פירות עכ"ל

וחקר הרב ז"ל חקירת חכם דהנה זה שזורע הקב"ה מעשה הצדיקים ועושה פירות למאי מדמינן ליה אי לפקדון כבר כתב מור"ם ז"ל בח"מ סי' רצ"ב סעי' ז' דהמשתמש בפיקדון והרויח א"צ לשלם הריוח למפקיד ואף אם המפקיד תובע הפיקדון ועכבו והרויח כתב מוהרש"ל ז"ל הביאו הש"ך שם דאינו חייב ואפי' חוב שעכבו והרויח כתב מרן בש"ע סי' פ"א משם תשו' הרא"ש ז"ל דאינו חייב וכו' יע"ש ואי מטעם שכירות ליכא שכל המצות שיעור קומה אחת היא ולא נשלמה המלאכה עד שיפטר מן העולם כי אז בחסדו הגדול משלם לפי פעולתו אף דלא שלימה עבידתא וא"כ אין כאן חוב ולא פיקדון ולא שכירות ומי שם פה לאדם לתבוע תבע קרן כי הכל צדקה וחסד מאתו יח"ש וק"ו לשאול פירות דלית דינא ולית דיינא אפי' בחוב ופיקדון אמנם גברו רחמיו וחסדיו ית"ש ומשלם קרן ופירות ברוב חסדיו עכ"ל

אשר זה נלע"ד שזוהי כונת המאמר הובא בילקוט ע"פ והיה עקב תשמעון וז"ל אמר משה לישראל תהיו יודעים שהמצות שאתם עושים שמורות הם לכם לעת"ל שנאמר ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד ולעתיד הקב"ה נותן לכם שכרכם כמ"ש הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והם רואים ומתמיהים ואומרים כל הטוב הזה מתוקן לנו מה רב טובך אשר צפנת ליראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ע"כ די"ל במ"ש דהמצות הם שמורות וכו' פשיטא דשמורות הם ועוד מ"ש והם רואים ומתמיהים תמיהא זו למה ומהיכא תיתי שלא יטלו שכרם והלא אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה

ולפי"ה ניחא והכונה דמ"ש להם משה לישראל תהיו יודעים שהמצות שאתם עושים שמורות הם לכם לעת"ל רצה לרמוז להם שהם שמורות ועומדים לריוח היום שהקב"ה זורע אותם ועושים פירות שנאמר הנה שכרו אתו דהיינו המצות בעצמם וגם פעולתו אשר פעל ועשה מזריעת המצות ופירות היוצאים מהם והם רואים ומתמיהים ואומר' כל הטוב הזה מתוקן לנו הכל לאתויי פירות דאיך יתכן שיתן לנו גם הפירות והריוח מאחר שמן הדין אין כאן חיובא וז"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראך וגם פעלת לחוסים בך אשר פעל ועשה מזריעת המצות וזהו נגד ב"א כי מצד הדין לא מצינו חיוב

וזהו ממש כונת הכתוב חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל אשר גמלנו ה' לתת לנו קרן המצות ורב טוב לבית ישראל שהוא הפירות היוצאים מזריעת המצות וזה אינו אינו אלא אשר גמלם ברחמיו וכרב חסדיו כי כפי הדין אין כאן חיובא וכמ"ש הרבנים הנז':