זרע יעקב רמא

הרב מ"מ מאי קושייא דגדול כחו של הרב מוהריט"א ז"ל לחלוק על המ"מ וכגון דא אמרינן גברא אגברא הא רמית ואלו היה רואה מ"ש בהיו"ט היה מקשה מניה וביה

עוד יש להביא מ"ש הפר"ח ז"ל שם באות י"ז בספק הבא מחמת מיעוט וחסרון ידיעה אינו ספק כיצד הרי שאינו יודע לשער אם יש בהיתר שיעור המועיל לבטל האיסור או לא וכיוצא אף באיסורין דרבנן אין להקל ולומר ספיקא דרבנן לקולא אלא יש לו לשער באומד יפה עד שיסתלק הספק מלבו ואח"כ יתיר וכ"כ המרדכי בפ"ב דע"ז אם אין יודע לשער אין זה ספיקא דרבנן למיזל לקולא שהרי אין זה קרוי ספק בדבר שהחכמים יכולין לברר דדעת טפשים אינו כלום ע"כ וכ"כ מרן ב"י ז"ל בסי' קץ בשם הרשב"א ז"ל בדין לבשה חלוק שנתכבס ונמצא עליו כתם שאין זה כספק דרבנן דספק הבא מחמת מיעוט הכרה אינו ספק דאם אין זה בקי ומכיר אחר יכיר ע"כ וכ"כ הרש"ך ז"ל בסס"י נ"ה וז"ל ונ"ל דאע"ג דאיכא ס"ם כיון דהספק הוא מחמת חסרון לא הוי ס"ס ודלא כתשו' הרב משאת בנימין ז"ל סי' ן' שכתב דלענין ס"ס לא איכפת לן במה שהוא חסרון ידיעה יע"ש וכ"כ מרן החבי"ב ז"ל בסי' נ"ג ובסי' נ"ה דקמאי ובתראי הכי ס"ל דספק שהוא מחסרון ידיעה אפי' בספיקא דרבנן ספיקו להחמיר וכן פסק מוהרשד"ם ז"ל באה"ע סי' קס"ה וז"ל ואפי' אם הוא ספק אם יקרא זה מסיח לפי תומו או לא יש לנו להחמיר משום דהוי איסורא דאורייתא ואפי' באיסורא דרבנן יש לנו להחמיר בכי האי ספיקא דכי אמרינן ספיקא דרבנן לקולא ה"מ היכא דנולד הספק מעצמו כגון בא זאב ונטל בני מעיים אבל היכא דנולד הספק מחסרון ידיעתינו כי הכא דאין אנו יודעים לברר אם נקרא מסיח לפי תומו או לא ודאי דאין להקל

וראיתי להרב החסיד ז"ל בס"ה ארעא דרבנן באות סמ"ך סי' תמ"ח שהביא דברי מוהרשד"ם ז"ל הללו ותמה עליו וז"ל וצ"ע בסוגייא דעירובין דמ"ה ע"ב גבי גשמים שירדו ביו"ט דפריך ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו ומשני הוי ספק דדבריהם להקל והתם הוי ספק שנפל מחסרון ידיעה ושמא י"ל דבעירוב הקלו וכמ"ש שם התוס'

ואהמ"ר נלע"ד דמעיקרא קושייא ליתא והוא דקאמרו שם בגמ' כשהקשו ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו תירצו דאית להו סימנא בגווייהו ואבע"א הוי ספק דדבריהם והוי לקולא באופן דאליבא דאיכא דאמרי קמא לא הוי חסרון ידיעה דהא איכא אינשי דמכירים בעבים אם הם של גשמים או ריקנים וכבר כתבנו בשם הרשב"א ז"ל דספק בהיכרא לא מיקרי ספק דאם א' אינו מכיר האחר מכיר והכא יש בני אדם דמכירים בעבים ואין כאן ספק אלא דהאיכא דאמרי בתרא ס"ל דעירובי תחומין דרבנן וקאמר דהוי ס' דרבנן ולקולא ודוק

וכמו כן תמהני עוד על הרב הנז' במ"ש רס"ה קהלת יעקב בקו' תוס' דרבנן סי' רכ"ב וז"ל ס' חסרון ידיעה לא הוה כתוב בס' בית שמואל אה"ע סס"י קנ"ה ס"ק לד' דאפי' חסרון ידיעה לכל העולם לא הוי בס' דרבנן להקל ועיין בקו' ארעא דרבנן ומההיא סוגייא דעירובין לענין הגשמים שהבאתי שם צ"ע דנראה הפוך דברי הב"ש הנז' דאי א"כ דיש חילוק בין חסרון ידיעה דידן לח"י דכ"ע ניחא דשאני ההיא דעיבי דהוי ח"י לכ"ע אך לדברי הב"ש דאפי' ח"י לכ"ע לא חשיבא ספק קשה מההיא ס"ו דחשיב ליה ספק לחסרון ידיעה להקל בדרבנן ע"כ והוא תימא דאיך כתב דשאני ההיא דעובי דהוי חי"י לכ"ע מאחר שאמרו בפי' בתירוצה קמייתא דאית להו סימנא בגווייהו הרי דלא הוי ח"י לכ"ע

אך אמנם נשתוממתי על המראה דכפי מ"ש נראה דהוא מוסכם מכל הפוסקים ז"ל קמאי ובתראי דספק מחסרון ידיעה אף בספק דרבנן אין להקל ולכאורה נראה דהתו' ז"ל חלוקים בזה והוא דכתבו על מ"ש בפ' המפלת דכ"ו ע"ב המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן בזמן שהשליא קשורה עמהן אין חוששין לולד אחר אין שליא קשירה עמהן חוששין לולד אחר הריני מטיל עליהן חומר שני ולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא ונימוח שליא של שפיר וכתבו התוס' בד"ה המפלת וכו' וא"ת וכי אינה קשורה בולד אמאי קאמר ר"א דאסורה באכילה הא אמרי' הכא דלא הוי אלא ספק ולא ודאי דאיכא ולד אחר מדקתני הריני מטיל עליה חומר שני ולדות שמא נימוח שפיר של שליא זו וא"כ הוי ס"ס דילמא אין כאן ולד ואפי' איכא שמא לא יצא לא ראשו ולא רובו וליתא ס"ס ושרי ע"כ הרי דהני תרי ספיקי אפי' שהם מחסרון ידיעה ס"ל להתי' דאזלינן לקולא ושרי וכן כתבו עוד בדיבור שאח"ז המתח' חומר שני ולדות וכו' בסופו וז"ל וכן צ"ל אמתני' דקתני המפלת ואין ידוע אם ולד הוא תשב לזכר ולנקבה ולנדה אע"ג דאיכא ס"ס שמא לא ילדה ואפי'