זרע יעקב רלז

ואפי' לכתחילה וברור הוא וכו' ע"כ והוא תימא דאיך דחה דבריו מאחר דמצינו אילן גדול ה"ה הרמב"ם ז"ל דקאי בשיטה זאת של הרא"ם ז"ל כמ"ש

עוד תמהני עליו במ"ש עוד שם בכלל י"ג ע"ד הריב"ש ז"ל וכמה ספרי האחרונים ז"ל שכתבו דאינו נקרא ס"ס אלא המתהפך מב' צדדין אבל אם אינו מתהפך לא מיקרי ס"ס ולחומרא דיינינן ליה כדין ספק א' והמשל כגון ספק נגע ס' לא נגע ואת"ל נגע ספק שרץ ספק צפרדע ולהפוך ספק שרץ ספק צפרדע ואת"ל שרץ ספק נגע ס' לא נגע וכן כל כה"ג הוי ס"ס ושאינו מתהפיך הוא כגון ס' נכנס ס' לא נכנס ואת"ל נכנס ס' נגע אבל להפיך כשתקח בראשונה ס' נגע ס' לא נגע ואת"ל נגע שוב לא תוכל לומר ס' נכנס ס' לא נכנס וכן כל כה"ג לא הוי ס"ס והוא ז"ל דחה כלל זה מהלכה עד שכתב דתמוש ותנתק זו היתד התקועה והביא כמה ראיות לזה. סוף דבר כתב דכל ס"ס בין מתהפך ובין שאינו מתהפך נמי מיקרי ס"ס ע"כ ומן התימא איך לא הביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם ז"ל הללו דמדבריו אלו יש ראיה דכל ס"ס אפי' שאינו מתהפך מיקרי ס"ס שהרי זה הס"ס אינו מתהפך דאם אנו אומרים ספק חלל ספק אינו חלל ואת"ל חלל שוב אין אנו יכולים לומר ס' אלמנתו ס' אינה אלמנתו ובודאי דאילו היה מעלה בזכרונו דברי הרמב"ם אלו היה מביאם לראיה כמ"ש

איברא דמדברי התוס' שכתבו בסוף פ"ק דכתובות די"ד ע"א דה' אלמנת ביסה וכו' דמכאן הוציא דין זה הרמב"ם ז"ל נראה דמדינא היה מותר לכתחילה כיון דאית ביה תרי ספיקי אלא משום דמעלה עשו ביוחסין הוא דלא תנשא לכתחילה שכתבו וז"ל ואע"ג דבעלמא מקלינן בס"ס הכא מעלה עשו ביוחסין וכו' ע"ך וכיון שכן הוא אין ראיה מדברי הרמב"ם אלו למ"ש הרא"ם ז"ל משום דהכא שאני דמעלה עשו ביוחסין ולכן דוק בדיעבד מותר אבל לכתחילה אסור אמנם בעלמא אפי' לכתחילה מותר ובהכי יתורץ הקושייא הא' שהקשינו על הרפ"ח ז"ל דאיך דחה דברי הרא"ם ז"ל מאחר דהרמב"ם קאי כשיטה זאת דלאו הכי ואין ראיה מזה וכמ"ש אמנם הקושייא הב' שהקשינו עליו נתחזקה יותר דהשתא ומה הכא דעשו מעלה ביוחסין ומשו"ה מחמרינן דדוקא בדיעבד אבל לכתחילה אסור אפי"ה לא בעינן שיהיה ספק ספיקא המתהפך כ"ש בעלמא דלא בעינן ס"ם המתהפך

וכן ראיתי למוהרשד"ם ז"ל באה"ט סי' נ' שכתב וז"ל ואפי' בא"א היכא דאיכא ספק ספיקא יש לנו להתיר כדמוכח בפ"ק דכתובות ד"ע ע"א דפריך בגמ' בההיא סוגייא דפתח פתות מצאתי ואמאי ס"ס הוא וכו' וכ"ת ה"מ בדיעבד אבל לכתחילה לא תנשא וכמו שהיה נראה לכאו' מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ט מה' א"ב וז"ל משפחה שנתערבה בה ספק חלל וכו' עד ואם נשאת לא תצא מפני שהם ב' ספקות. משמע דבדיעבד מהני ב' ספיקות אבל לא לכתחילה אלא דכד מעיינת ביה שפיר אינו כן דמאי דכתב ב' ספיקות ובדיעבד היינו ליוחסין דמעלה עשו ביוחסין דהיינו כהונה וכן משמע בפי' מלשונו דבכהונה מיירי וכן כתב הר"ן ז"ל שלהי פ"ק דכתובות בפי'. על הרי"ף ז"ל וז"ל ועיקר הפי' כגון שנתערב ספק חלל במשפחה א' וכו' עד ופסקו הרמב"ם ז"ל בפי"ט מה' א"ב וכו' וכיון דתרי ספיקא איכא מדינא כשירה אלא שהכהנים נהגו בו שלשול ע"ך הא קמן דס"ס בישראל אפי' לכתחילה מותר וכו' עכ"ל

וחזה הוית להרב מוהר"י הלוי ז"ל בכלל ד' סי' כ"ב דמ"ט שקרא ערער על מוהרשד"ם ז"ל דמהכא משמע דס"ל דס"ס דישראל אפי' לכתחילה מותר וכן משמע מדבריו דפסק שם בסי' ז' על ענין איסור שבועה שכתב להקל אפי' לכתחילה מט' ס"ס והרי בתשו' לי"ד סי' קי"ג כתב דלא אמרינן ס"ס אלא בדבר הנעשה כבר אבל לא לכתחילה והיינו כסברת הרא"ם ז"ל והניחה בצ"ע

וסהדי במרומים דכשראיתי תשובות מוהרשד"ם ז"ל במקומם ראה ראיתי דאין כאן קושייא כלל ועיין למוהרשד"ם י"ד סי' מה שמפורש שם חילוק זה דהרואה יראה בתשו' י"ד דהתם מיירי דכשבאו לדין לא היה בה אלא ספק א' אלא דאח"כ למדו לציבור שיתירו להם השבועה כדי שיבאו לידי ס"ס שכתב שם וז"ל עוד שנית שאין לומר ס"ס בידים אלא בדבר שכבר נעשה אבל לא שאעשה אני דבר כדי לעשות ס"ם כי הכא שנותן רשות לצבור שיתירו הם מעצמם. בשלמא אם הם כבר התירו עצמם והיו שואלים מה דינם הוה שייך למימר ס"ס אבל קודם לכן אין כאן אלא ספק א' ואין לנו לתת מקום להם שיעשו דבר כדי שיהיה הדבר ס"ס ע"כ וא"כ ע"ז אמר דאין לעשות הס"ס בידים אבל אם כשבאו לפנינו היה הס"ס ודאי דמתירין להם לכתחילה. אח"כ ראיתי להרב ליב סרונאל דתי' כן בתשובה שאחריה יע"ש

עוד הקשה הרב הנז' ז"ל על מוהרשד"ם ז"ל עמ"ש דהרמב"ם ז"ל לא כתב רק בכהן משום טעמא