זרע יעקב רכה

על הקלף בב"י וכמה פי' ראיתי כשאומר הרדב"ז בלשונות הרמב"ם שמצא בהרמב"ם כ"י שהנוסחא היא כך מצאתי אותו בחיבור הנז' שכתוב וז"ל הוציא עליו שכתוב בו אני פב"ב וכו' ולא הזכיר תיבת שטר כלל וא"כ אזלה לה הדקדוק שרצה לדקדק מר"ן החבי"ב ז"ל במאי דנקט לשון שטר דליתא

וממוצא דבר למדתי עוד והוא שעלה בדעתי לדקדק מדברי הרמב"ם ז"ל דמיירי בשטר כתוב בעדים כפי הנוסח שכתוב לפני בדפוס פייורדא הוציא עליו שטר שכתבו בו וכו' ומדכתב שכתבו בו בלשון רבים נראה בהדייא דמיירי בעדים וכן ראיתי ג"כ בדפוס סאלויתא שכתבו בו וכו' והגם שכבר ראיתי שבדפוס ויניציאה ובדפוס אשכנז ובדפוס אמשטרדם כתוב בלשון יחיד שכתוב בו מ"מ הייתי נבוך לידע איזה נוסחא היא האמיתית אמנם עתה שמצאתי כתוב בחיבור של כ"י הנז' בלשון יחיד כן הוא האמת

גם הפירוש שפירש בדברי רשב"ם ז"ל כדי להשוות דעתו עם הטור הרואה יראה כמה נדחק בדוחק גדול לסתור דברי ה' בני שמואל באופן שדבריו שגבו ממני והנלע"ד דעדיין הדבר שקול ואם המוציא כתב יד הוא מוחזק יכול לומר קי"ל

וכמו כן תמהני על הר' בית אברהם ז"ל דגם הוא הלך בדרך של הכנה"ג ועשה עצמו כמו שלא ראהו ולבסוף כתב שראה אותו וגם הוא פי' בדברי רשב"ם פי' יותר דחוק ממה שפי' מר"ן החבי"ב וקיצור דבריו הוא שפי' דמ"ש במשנה הוציא עליו כתב ידו וכו' היינו דלא הזכיר שם המלוה כמו העובדא שבא בב"ד דר"ה והוא תי' דא"א להא לא היו מסתפקים בזה רב הונא ורב חסדא מאחר שהוא משנה ערוכ' וגם רבא אדמייתי ראיה בברייתא דגט וכו' הו"ל להביא ראיה מזאת המשנה

וראיתי להרב ראש יוסף ז"ל בסי' זה שהקשה ע"ד הטור ז"ל במ"ש שיאמר המוציאו ממני לוית וכו' וז"ל משמע מדברי הטור שצריך שיאמר המוציא שממנו לוה ואם ידוע שלא לוה ממנו אעפ"י שהוא מוציאו אינו גובה בו ויש לתמוה דנר' הפך תשו' הרא"ש ז"ל שכתב בסי' ס"א על שטר שלא נכתב שם המלוה כל המוציאו יגבה בו אעפ"י שידוע שהוא לא הלוה זה הממון עכ"ז כיון שהוא מוציא השטר יגבה בו והכא אמאי צריך שיאמר המוציאו אני הוא שהלוותי לך. ותירץ דשאני התם דהיה כתוב בשטר בלשון חיוב כל המוציאו דנמצא דהוא משתעבד לכל המוציא השטר אעפ"י שלא הלוה לו אבל הכא היה כתוב בשטר לויתי ממך מנה דמשמע דמקפיד על מי שהלוה לו ע"כ

וכן נראה דיש לדקדק כן מדברי מרן הב"י ז"ל דבסי' ז' ציין לשון הגמ' מימרא דרב הונא לויתי ממך מנה וכו' ובסי' ס"א ציין תשו' הרא"ש ז"ל הנז' ודאי דכוונתו הוא לחלק ביניהם כמו שחי' הר' הנז'

ולכאורה עלה בדעתי לומר דאעיקרא ק"ו ליתא והוא דהטור ז"ל לא חילק בין הלוהו ללא הלוהו ומ"ש שיאמר המפ' אין כוונתו לומר דצריך שיאמר כן אלא דבא לתת טעם דבאיזה כח בא זה המלוה לגבות מהלוה בזה השטר כיון דאין כתוב שם המלוה לז"א משום דאין מי שמכחיש אותו שיאמר המוציאו ממני לוית ונאמן הוא כיון דהשטר יוצא מתחת ידו וכמו שכן ראיתי אח"כ לה' מטה שמעון ז"ל שכ"כ להקשות על הרב הנז'

אלא דשו"ר למוהרימ"ט ז"ל בח"ג סי' כ"ג שהבין כן בדברי הטור ז"ל כמו שהבין הרב ראש יוסף ז"ל דצריך שיאמר המוציאו ממני לוית וכו' ונעלם מעיני ה' מטה שמעון תשו' מוהרימ"ט ז"ל הנז' וגם מה' ראש יוסף היה העלמ"ה תשו' מוהרימ"ט הנז' דשם חילק החילוק שחילק הוא ז"ל בין כשכתוב לויתי ממך לכשכותב סתם לכל המוציאו דאז גובה אעפ"י שלא הלוהו כדי שלא תיקשי להרא"ש יע"ש

עוד ראיתי לה' ראש יוסף שם שנסתפק לדינו של הנימקי יוסף ז"ל שאמר שאם פרעו זה השטר ועשה שובר שנמחל שעבודו ואין אחר יכול לגבות בו אם יהיה כן התם בדין שמיירי הרא"ש דבשלמא הכא אמרינן זה שגבה הוא המלוה משו"ה אם יוציאנו אחר לא יגבה בו דלא יפרע ב' פעמים דלמנה א' נשתעבד אבל התם דאמרינן דאפי' ידעינן בודאי שזה המוציאו לא לוה זה הממון עכ"ז נפרע הוא משום שזה הכי נשתעבד ופרעו ולא נתן לו את השטר ועשה לו שובר אם יוציאנו אחר אח"כ מה יהיה דינו כיון שכבר ידענו שזה שנפרע לא הלוה כלום ומה לי שהוא לא נשתעבד אלא למנה א' כיון שנתנו לחי שלא היה חייב לו וצריך להתיישב בדבר ואעפ"י שלכאורה נר' שהן שוין משום דאפשר דמי שהלוה לו נתן השטר לזה שמוציאו עכשיו ונמצא שפרע כראוי עכ"ז שאני מסכים לזה צריך קצת עיון בדבר

ולענ"ד נראה דלמנה א' נתחייב זה וכיון דפרעו ויש לו שובר אינו חייב לפרוע עוד למי שהוציאו ונראה להביא ראיה לזה מתשובת ומהרשד"ם ז"ל בח"מ סי' ך' על שמעון ולוי שיצאו ערבים בשטר חתום