זרע יעקב רכד

והרמב"ם והרא"ש ז"ל לא כתבוהו אלא העתיקו לשין הגמ' ולא חילקו כמו שחילק הטור בין כתב יד לשטר בעדים ומדסתמו דבריהם נראה בהדייא דלית להו זה החילוק אלא אפי' כתב יד גובה. וכן נראה מדברי רשב"ם ז"ל הנז"ל דס"ל דבכתב יד מיירי ואפי"ה גובה ממה שהביא ראיה ממתניתין דהוציא עליו כתב ידו שהוא חייב גובה מנכסים ב"ח. גם הנימוקי יוסף ז"ל נראה דס"ל הכי שכתב בלשון רשב"ם ז"ל. וכמו שכן ראיתי להרב בני שמואל ז"ל ולה' תפארת שמואל ז"ל שכתבו כן בהדיא ודקדקו כן מדברי רשב"ם ז"ל וממשמעות דברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל שסתמו את דבריהם דאיירי בכתב יד שאין בו עדים יע"ש

אמנם ראיתי למרן החבי"ב ז"ל בסי' הנז' שהביא דברי הרב בני שמואל הללו ודחה אותם מהלכה וכתב וז"ל ואין דבריו נוחים לי שמדברי הרמב"ם ז"ל אין ראיה דלישנא דגמ' נקט ומאי דמפרשינן בגמ' כפרש בדבריו וכי היכי דמלישנא דגמ' מוכח דדוקא שטר בעדים מדקאמר ההוא שטרא דנפיק וכו' ולשון שטר אינו צודק כי אם על שטר בעדים דבלא עדים כתב יד מקרי כדתנן הוציא עליו כתב ידו וכו' גם בדברי הרמב"ם ז"ל יש במשמע דמיירי בשטר חתום מדכתב הוציא עליו שטר שכתיב וכו' ומן הטעם דזה גם דברי הרי"ף והרא"ש ז"ל מתפרשין בשטר חתום בעדים גם מדברי רשב"ם ז"ל אע"ג דמביא על זה וכדתנן הוציא עליו כתב ידו גובה מנכסים ב"ח לאו למימרא דגם בשטר הזה לא היה חתום אלא כתב יד אלא כוונתו לומר דאעפ"י שהשטר הזה לא היה כתוב בלשון שטר אלא בלשון כת"י והיו תתומין עליו עדים דין שטר יש לו לגבות ממשעבדי כי היכי דתנן הוציא עליו כת"י בלא עדים גובה מנכסים ב"ת ה"נ הוציא עליו כת"י חתום בעדים גובה ממשעבדי ולכן נ"ל לענין הלכה דאם שטר זה לא היו תתומים בו עדים אעפ"י שהמוציאו מוחזק נאמן האחר לומר לא לויתי ממך אלא מאחר נפל ומצאתו דליכא מאן דפליג על זה וכו' יעש"ב

ואהמ"ר נלע"ד דהדין עם הרב בני שמואל וה' תפארת שמואל ז"ל יען דאם איתא דס"ל זה החילוק שחילק הטור היה להם לפרש את דבריהם כמו שפירש הטור דכל כי האי מלתא צריכה למימר ומדישתקו נראה דלא ס"ל הכי. ומ"ש שמדברי הרמב"ם אין ראיה דלישנא דגמ' נקט ומאי דמפרשינן בגמ' נפרש בדבריו וכו' נראה דס"ל דדרכו של הרמב"ם הוא להעתיק לשין הגמ' בלבד מ"ש בהדייא ומה שיוצא ממנו מצד הדיוק אינו כותב

והוא תימא דא"כ הוא נסת"ר מחמת"ו ממ"ש בא"ה סי' קנ"ט הגהב"י אות י"ט עמ"ש הרב משפטי שמואל ז"ל שהרמב"ם אינו כותב בספרו אלא מה שמבואר בגמ' בהדייא וכו' כתב עליו דזה אינו שהרי בכמה מקומו' מצינו שמביא מה שנאמר בגמ' על צד הדייוק או ברמז וכו' יע"ש וא"כ גם הכא היה לו לפרש מה שבא על צד הדייוק דשטר הוא דוקא בעדים ואם נאמר דזה אינו בא מצד הדיוק אלא מבואר הוא בהכא כמ"ש אח"כ דלשון שטר וכו' הוא דוקא בעדים א"כ למה הוצר' הרשב"ן והבעה"ת והטור ז"ל לפרש דדוקא שטר חתום בעדים

ומ"ש דלשון שטר אינו צודק כי אם על שטר בעדים דבלא עדים כתב יד מקרי כדתנן הוציא עליו כתב ידו וכו' לא ידעתי מי גילה לו רז זה דלשון שטר אינו צודק כ"א על שטר בעדים והלא כתיבת לשון שטר נאמרו בו ב' פירושים הא' מ"ש בס' התשב"ץ הביאו הרב ק"י בק"ו לשון חכמים ובק"ו לשון בני אדם דשם זה נגזר מלשון החשים משטרו בארץ שהוא כתב שכתוב בו הממשלה שנותן אדם לזולתו עלי שיגבה ממנו וכן תרגום ויכתוב בספר דירמיה וכתבית בשטר ע"כ וא"כ זה הפי' שייך לקרותו גם בכת"י

גם את השני מה שפירש מוהר"י בן מיגאס ז"ל הובא בס' שבט בנימין בד"א והוא שמנינו בלשון חז"ל שקראו השטר עיטרא במ' בתרא דכ"ט ע"ב והוא מלשון שמירה ע"ש שע"י הכתיבה שומר הדבר שלא ישכח ממנו וכו' יע"ש וא"כ גם זה הפי' שייך בכתב יד באופן דשניהם ל"ו יכונו לקרותו לכתב יד בשם שטר וא"כ איך כתב דלשון שטר אינו צודק כי אם על שטר בעדים דוקא

ועוד דהרי מצינו להרמב"ם ז"ל שקרא שם שטר לכתב יד בפי"א דה' מלוה ה"ב וז"ל לוה שכתב שטר בכתב ו והעיד בו עדים ונתנו למלוה הרי זה שטר כשר וכן אם כתב שטר אעפ"י שאין בו עדים וכו' הרי בהדייא דהרמב"ם קורא לכתב יד בשם שטר א"כ ה"ה כאן יכולים אנו לומר דמ"ש הוציא עליו שטר וכו' הייני בכתב יד

ועוד דאפי' אי יהיבנא ליה כל דיליה דלשון שטר אינו צודק כ"א בשטר בעדים אפי"ה ליכא ראיה והוא דמצאתי מציאה גדולה בחיבור של הרמב"ם ז"ל כי הנמצא אצלינו פעה"ק טבריא ת"ו מזמן קדמון כתוב