זרע יעקב רכא

דוקא בכיה ולע"ה דוקא קריעה וכו' דמשמע דבת"ח א"צ בכיה וקריעה וכן באדם כשר א"צ קריעה ואין הדבר כן שהרי לת"ח צריך בכיה וקריעה שהרי עיקר ההספד הוא לעורר הבכי וקריעה מבואר בהדיא שם בגמ' דצריך כמ"ש הכל קורעין עליו וכן באדם כשר אמרו שם דצריך קריעה

אלא כונתו לומר דבת"ח צריך כל הג' דברים הספד ובכיה וקריעה ובאדם כשר חסר ממנו ההספד ויש לו בכיה וקריעה ובע"ה חסר ממנו הספד ובכיה ויש לו קריעה לבד והוא ע"ד מ"ש רבינו ז"ל בשעה"מ פ' דברים עמ"ש בתי' דמקרא הוא בעשיה ומשנה ביצירה ותלמוד בבריאה וקבלה באצי' דלכאורה נראה להפך כי המקרא היא תש"כ והמשנה והתלמוד והקבלה הם תורה שבע"פ למטה ממדרגת תש"ב ותי' דהענין הוא כי עולם האצי' כולל כל העולמות שלמטה ממנו ויש שם תש"ב שהוא המקרא וגם המשנה והתלמוד והקבלה ובעולם הבריאה חסר ממנו הקבלה ויש שם השלשה אחרות ובעולם היצ' חסר ממנו הקבלה והתלמוד ואין שם אלא ב' ובעולם העשיה חסרים שלשתם ואין שם אלא מקרא בלבד ע"כ ועד"ז הוא בכאן והוא פשוט

ואפשר עוד לומר עד"ז בכונת מ"ש ראוי לקוברו בחייו ולמה אמרו בחייו ולא אמרו חי בהקדים מ"ש רבינו הקדוש האר"י ז"ל והביאו הרב החסיד ז"ל בפ' אחרי מית דכשברא הקב"ה לאדה"ר בירר הטוב מהרע והם נשמות הטובות וכללם באדה"ר וכן נמי ברא אדם בליעל הוא ס"מ שהיה כלול בי כל הרע וכשחטא אדה"ר נתערבו טו"ר וכו' וכל מעשינו של המצות והתפילה והתורה הכל הוא לברר אותם הנשמות ולהעלותם למקום הקדש וכו' וכתב עוד דפעולה זו עושה הצדיק בפטי' שיורד נשמתו בתוך עמקי הקלי' ומבררת אותם ומלקטת כמה ניצוצות ומעלה אותם לשורשם ואז מעלה אותם בשעת מיתה יותר מכל מה שהעלה בחייו וז"ש גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם וגם עושים עוד פעולה שיש כמה נשמות של רשעים בגהינם שכבר נתקנו ואינם יכולים לעלות והם מעלין אותם

עוד נקדים מ"ש הרב הנז' בפ' כי תצא על פ' ושבית שביו משם הרב ז"ל דכל תורה ומע"ט שאדם עושה בעודו רשע אצ"ל שאינו נותן כח אל הקדושה אלא אדרבא והפוך הוא כי הוא מוסיף כח לקלי' וז"ש הפ' ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי מפני כי הוא מכנס הקדושה בתוך הקלי' אבל כשהוא חוזר בתשובה מוציא אותו הכח שנתן בקלי' בסוד חב"ו ולכן נקרא תשובה שתשוב התורה ומע"ט למקומם וזהו ושבית שביו

עוד נקדים מ"ש הרב ז"ל דכשגוברים העונות א"ן יכולת בצדיקים לעשות פעולותם בחיים אלא א"כ צריך שימותו ופ"י נשמתם עושים פעולותם כמ"ש בענין יו"ד הרוגי מלוכה שלא יכלו לברר בחיים אלא א"כ מסרו עצמם טל ק"ה נמצא דכשהעונות בדור צריך שיפטר הצדיק כדי לברר הניצוצות שנכנסו בקלי' בעונות הדור וגם המצית והתורה שעשו בעודם בחטאם וגרמו שיהיו עסוקים בקלי'

עוד נקדים מ"ש המפרשים דצריך שיחזרו בתשובה בפטירת הצדיק כדי שיהא מכפר על הדור והט' דהן אמת דהצדיק בורר כל אלו הניצי' אבל עכ"פ צריך שיעשו תשו' שעי"ז יש כח ביד הצדיק להלחם עם הקלי' לברר אותה הקדושה ואם לא חזרו נמצא דפטירת הצדיק היתה על מגן דאינו יכול לעשות פעולתו

עוד מ"ש הרב ז"ל דימי שנות האדם הם כמספר הניצוצות שצריך לברר בכל יום ויום וא"כ כשהעונות גברו וגרמו שיסולק הצדיק קודם זמנו כדי לברר אותם הניצוצות שנטמאו בתוך הקלי' ע"י העונות הדור ג"כ מברר אותם הניצוצות הנוגע בחלקו לברר מה שהיה ראוי לעשות בחייו ואם אינם עושים תשובה נמצא דלא די שאינו עושה כלום בשביל ישראל אלא שהפסיד הוא שהיה יכול להשלים חוקו כשהיה חי ולא השלים וא"כ צריך שיחזור בעוה"ז בגלגול כדי להשלים חוקו

וזהו שאמר כל המתעצל בהספדו ש"ח ואינו חוזר בתשו' גורם הוא שיחזור הצדיק בעוה"ז ונמצא דמת ב"פ וא"כ מידה כ"מ שיהיה הוא ג"כ מת ב"פ וזהו לקוברו בחייו ר"ל ב"ב חיים שיהיו לו שימות ויחזור בעוה"ז בגלגול

ובזה יובן טעם מ"ש המפרשים דמי שאין מספידין אותו כראוי חוזר לבא בגלגול ולנו לדעת על מה ועל מה ולפי האמור ניחא והרי הוא כמבואר

ומעתה נחזור למאמרינו הניצב פתח השער מפני מה נסמכה מיתת מרים לפ"א לומר לך מה פ"א מכפרת אן מיתתן של צדיקים מכפרת וראיתי להרב שם חיי ז"ל בפ' שמיני דהקשה דסוגייא זו היא הפוך סוגיית יומא דאמרינן בריש מ' יומא על מאי דתנן בריש פרקא שבעת ימים קידם יוה"כ מפרישין כ"ג מביתו ובגמ' תנן התם ז' ימים קודם שריפת הפרה