זרע יעקב כב

דקידושין דל"ו ע"א וז"ל תניא בנים אתם לה' אלהיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים אין אתם נוהג' מנהג בנים אין אתם קרויים בנים דברי ר' יהודא ר"מ אומר בין כך ובין כך אתם קרויים בנים שנא' בנים סכלים המה ואומר בנים לא אמון בם ואומר זרע מרעים בנים משחיתים ואומר במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי מאי ואומר וכ"ת סכלי הוא דמקרי בני כי לית לון מהימנותא לא מקרו בני ת"ש ואומר בנים לא אמון בם וכ"ת כי פלחי לע"ז לא מקרו בנים ת"ש בנים משחיתים וכ"ת וכו' יע"ש

מבואר מזה דפליגי ר"מ ור"י היכא דאינם נוהגים כשורה שלדעת ר"י הוא דלא מקרו בנים ולדעת ר"מ הוא דמקרו בנים. ולענין הלכה כתב הרשב"א ז"ל בתשו' סי' קצ"ד וסי' רמ"ב דאע"ג דקי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י הכא ההלכה הוא כר"מ הואיל דדייקי קראי כוותיה דר"מ ע"כ יע"ש. ואפשר לומר עוד דמטעם אחר הוי ההלכה כר"מ הואיל ושקלו וטרו אליביה כנודע

אך את זה תם אני לא ידעתי מה יענה ר"י לכמה קראי דקורא אותם הכתוב בנים אף שהם סכלים מחוסרי אמנה ועע"ז אשר מקראי הללו הוא סמוכות של ר"מ ומה יענה בהם ר"י שמצינו שבפה מלא קראם הכתוב בנים אפי' שאינם נוהגים מנהג בנים וכעת לא ראיתי מי שנרגש מזה והוא פלי

תו איכא למידק מהאי סוגיא על מאי דאמרו בפ"ק דבתרא שאל טורנוס' את ר"ע אם אלהיכם אוהב את העניים למה אין מפרנסם א"ל כדי להנצל אותנו מדש"ג א"ל אדרבא זו מחייבתן אמשול לך משל למה"ד למלך שכעס על עבדו וכו' ואתם קרוים עבדי' דכתיב כי לי בנ"י עבדים א"ל ר"ע אמשול לך משל למלך שכעס על בנו ואנו קרוים בנים שנא' בנים אתם א"ל אתם קרוים בנים וקרוים עבדים בנים כשאתם עושים רצונו ש"מ וכשאין עושים רצינו ש"מ קרויים עבדים ועכשיו אין אתם עושים רצינו ש"מ א"ל כתיב הלא פרוס וכו' אימתי בזה"ז וקאמר הלא וכו'

והנה הדבר מבואר שטורנוס' לא לחלוק על תורתנו בא אלא מכח תורת משה בא להקשות קושיא הלזו דקארי להו עבדים ור"ע תי' לו דקארי להו בנים וע"ז חזר המין לחלק בין עושים רצינו ש"מ לאין עושים וכשאין עושים אינם נקראים בנים. וקשה דאמאי ר"ע לא השיב לו דסברתו זאת דס"ל דכשאין עושים רצו' ש"מ אינם נקראים בנים נדחה קרוי לה מכמה קראי שהביא ר"מ והוכיח מנייהו דקרויים בנים אף היותם עע"ז והם פשוטים נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת ובודאי שגם המין בהראותו לו כל הני קראי בקראם הכתוב סכלים וכו' ואפי"ה קראם בנים היה חוזר מסברתו ויודה לדברי ר"ע וק' למה לא השיב לו כן

וראיתי למוהרש"א ז"ל בחידושי אגדות שכתב דר"ע השיב לו דאעפ"י שכעס עליהם נמשלו לבנים כדאמרי' בנים משחיתים דאפי' בזמן שהם משחיתים מעשיהם נק' בנים ולפי שהמין הזה לא הודה לו ואמר שאינן קרויים בנים רק כשעושים רצו' ש"מ הביא לו רע"ק ראיה לדבריו דאימתי עניים מרודים וכו' דהיינו חיל המלך וכו' בזה"ז וקאמר הלא פרנס וכו'

ולע"ד אהמ"ר נראה שהוא דוחק לומר כן חדא דאי רע"ק השיב לו כן למה לא הוזכר בתלמיד דבר זה. ועוד דאי רע"ק היה משיב לו כן והיה מביא לו ראיה מק' דבנים משחיתים ודאי שהיה מודה מאי דסבר המין דכשאין עושים רצו' ש"מ לא נקראו בנים הוא משום דלא ידע ולא שמע הך קרא דבנים משחיתי' ואי שמיע ליה ודאי דהוה הדר מסברתיה

אשר הנכון בזה לדעתי המעט הוא דברים פשוטים דודאי טעמיה דר"ע שלא חזר והביא הנך קראי ללמוד משם דאף כשאין עושים רצונו ש"מ נקראו בנים הוא משום דמהנך קראי ודאי ליכא ראיה חותכת לומר לו שנק' בנים כשאין עושים רצינו ש"מ שהרי מצינו שר"י לא ס"ל הכי ולדעתו ודאי דאית ליה טענה מספקת לדחות הנך קראי דלא מוכחי מינייהו מידי ודחייה הלזו אמור יאמר לו טורניס' לר"ע וא"כ לא מתרצתה קושיית המין ולכך לא הביא ר"ע מהנך קראי לומר דאף כשאין עושי' רצונו ש"מ נקראו בנים

ולזה אפשר לומר דר"ע לפום קושטא הכי ס"ל כר"י ולכך השיב לו רע"ק דציוויי בצדקה הוא אפי' בהיותינו עבדים מדכתיב הלא פרוס לרעב בזמן שעניים מרודים ולא כמו שעלה בדעת המין שכל שהם בבחי' עבדים לא יאות מעשה הצדקה שהרי אף בהיותינו בבחי' עבדים יש מצות צדק'

פש גבן חקור דבר לדעת מה יענה ומה יפרש ר"י