זרע יעקב כא

ואסור ליתן להם צדקה דדומה וכו' אבל בא"י אפי' שאינם עושים רש"מ יש להם דין בנים

מעתה ז"ש כי לא יחדל אביון מקרב הארץ והיינו בזמן שאין עושים רש"מ כנ"ז ועכ"ז ציויתי אותך נתן תתן לו וגו' ככתוב לעיל וא"ת כיצד אני נותן להם צדקה אפשר שהם רשעים ואדרבא יש לי עונש בדבר דדומה וכו' לז"א ע"כ אנכי מצוך וארז"ל עצה טובה קמ"ל פתוח תפתח וגו' ולאביונך בארצך דהיינו בא"י דכשהוא דר בא"י אפי' שאינו עושה רש"מ יש לו דין בן ומצוה ליתן לו צדקה דדומה למלך שכעס על בנו וכו' וכ"ש וק"ו אם זאת הצדקה הוא לת"ת כנדון דידן דהדבר ידוע דרוב ככל פרי השליחות של עה"ק טבריא ת"ו הוא לחכמים וכו': דרוש ב' למעלת הצדקה

איתמר בילקוט תהלים מזמור ל"ז וז"ל אל יקנא לבך בחטאים ובמה יקנא לבך ביראת ה' כל היום אמר הקב"ה קנא שאלמלא הקנאה אין העולם עומד אין אדם נוטע כרם ואין אדם נושא אשה ואין אדם בונה בית אלמלא שקנא אברהם אע"ה לא היה קונה שמים וארץ אימתי קנא כשאמר למלכי צדק כיצד יצאת מן התיבה א"ל בצדקה שעשינו שם א"ל ומה צדק' עשיתם בתיבה וכי עניים היו שם והלא לא היו שם אלא נח ובניו ועם מי הייתם עושים צדקה א"ל בבהמה חיה ועוף ולא היינו ישנים אלא נותנים היינו לפני זה ולפני זה אותה שעה אמר אאע"ה אלולי שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדק' יצאו אני אם אעשה צדקה בבני אדם שהם בצלמו של הקב"ה עאכ"ו אותה שעה ויטע אשל בבאר שבע אכילה שתיה לוייה עכ"ל המאמר

אשרי מי שזכה זכיה דאורייתא ליהנות אחרים מנכסיו בחיבה יתירה ובאהבה רבה דולה ומשקה תלת מאה גרבי. לראש גבר אחד חכם ואחד תם אח' שאינו יודע לשאול ורחמיו על כל מעשיו בכל צרתם לו צר עמד וימודד מתנה מרובה כרוה נדיבי. לאיש אשר אלה לו לפני מלכים יתיצב מע"ל מע"ל כי שיג לו על צבא המרום במקום שמצויין חשוב אלים זכותי' מגן שוייא ומציל הוא מכל צרה וצוקה ומרובה מדה טוב' בא בשכרו וכיילין ליה בקבא רבא תרי רובי

כאשר חז"ל הגידו דבעבור מצות הצדקה שעשו ישראל אלו עם אלו הגין עליהם בחרבן הבית שלא יעשו בהם כליה ונותן להם ריוח והצלה וכמאמרם ז"ל ברבה פ' אמור פ' כ"ו וז"ל א"ר יהושע דסכנין ששת שנים היו אותן גחלים עמומות בידו של גבריאל סבור שישראל עושין תשו' כיון שראה שלא עשו תשו' ביקש לזורקן בתימה ולקעקע ביצתן של ישראל א"ל הקב"ה גבריאל גבריאל יש בהם בני אדם שעושים צדק' אלו עם אלו שנא' וירא לכרובים תבנית יד אדם ואין יד אלא צדקה כמד"א פתוח תפתח את ידך א"ר אבא בשה ר' ברכיה מי מעמיד עליונים ותחתונים הצדקה שעושין ביד. הה"ד וצדקתך אלהים עד מרום עכ"ל

הנלמד מדבריהם הוא דאפי' דישראל ראויים היו כדי ליענש עונש גדול וכאשר חשב גבריאל לזורקן בחימ' ולכלותן עמד עליהם מצות הצדקה שיזרקם לאט לאט ולא בתימה שפוכה והיתה הרוחה הצלה פורתא

הן אמת דאיכא למידק מאי דעתיה דגבריאל שחשב להשתית לזורקן בחימה ולכלות את ישראל ח"ו וכי לא הוה ידע דיש בהם אנשים שעושים צדקה אלו עם אלו ואי נאמר דלא ידע זה לא יתכן דמי שידע שלא עשו תשו' איך לא ידע שעושים צדקה אלא עכ"ל דידע ועכ"ז ביקש לזורקן בחימה ולנו לדעת למה ואי נאמר דלא ידע דזכות הצדקה יצילם גם זה ליתא דכמה מקראות מוכתי דמצות הצדקה מגנא ומצלא

ומעין זה איכא למידק במאמז"ל הביאו הרפ"ד ז"ל בד"מ וז"ל דרש ר' לוי מ"ד מי זה בא מאדום חמוץ וגו' אני מדבר בצדקה רב להושיע לעת"ל כשיבא הקב"ה לכלות את האומות באים כל השרים שלמעלה ואומרים לפני הקב"ה כלום יש לפניך משוא פנים מה נשתנו אלו מאלו הללו שופכי דמים וכו' הללו עע"ז וכו' אומר הקב"ה למיכאל סניגורן של ישראל החזר להם תשו' באותה שעה מיכאל משתוקק שנ' ובעת ההיא יעמד מיכאל ואין עמידה אלא שתיקה וכו' אומר הקב"ה למיכאל נשתתקת אני מדבר בצדקה באיזה זכות אני גואלם בשביל הצדקה שהיו עושים אלו עם אלו שאלמלא הצדקה לא נתקיימו שמים וארץ הוי אני מדבר בצדקה רב להושי' ע"כ. וקושיא זו נופלת גם על מלאך מיכאל וכי נעלם ממנו שישראל עושים צדקה אלו עם אלו

והנלע"ד פשר דבר בהקדים מאי דגרסי' בפ"ק