זרע יעקב רט

מאי ריבותיה דהאי הספדא דאצטריך תלמוד דידן לאשמועינן דאמר ווי חסרא וכו' והלא כמה בנ"א יודעים בחרוזים לספוד לצ"רה ולבכותה ולפי"ה ניחא והוא דכונת ר"ל שהחריד עלינו את כל החרדה הזאת לאמר ווי חסרא וכו' היא שבא לעורר לב הצבו' בל יתברכו בלבבם לאמר דאין צריך לסופדו כראוי דודאי הלך לכפרה על הדור מפני הרעה שלא תבא יען דהוא צדיק א' ואינו מורה חרון אף לז"א ר"ל שימו לבכם להרים קול בווי יען חסרא ארעא דישראל גברא רבה על רב מבבל ובא"י א' חשוב כב' ולדעת המדרש חשוב כעשרה והיא הוראה על חימה שפוכה א"כ לן יאות למבכי לרב דמבבל

אשר בזה נ"ל לפרש כונת המקונן דרך קשתו כאויב ניצב ימינו כצר ויהרוג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו והכונה דבא לקונן שהשי"ת דרך קשתו כאויב ניצב ימינו כצר ויהרוג כל מחמדי עין ודרשו רז"ל אלו סנהדרין וא"ת שהם לכפרה על הדור לז"א כל מחמדי עין שאינו א' לומר שמכפר על הדור אלא הרג כל מחמדי עין ועוד באהל בת ציון שהיו בא"י והיו רבים ואפי' אם היה א' היה מורה חרון אף כיון שהיה בא"י דמיחזי כיו"ד מכ"ש דאיכא תרתי לריעותא שהיו בא"י והיו רבים ודאי דזה נק' שפך כאש חמתו דמורה חרון אף ב"מ

באופן אתר פי' הרב הנז' כונת ר"ל הנז' בהקדים מ"ש רבינו הקדוש האר"י ז"ל כי הצדיקים בהיותם בא"י יוכלו להגין על כל המקומות שבעולם והטעם כי א"י היא דוגמת הלב שנותן חיות וקיום לכל האיברים כולם לא כן צדיקים שבח"ל שאינם מגינים רק למקומם לבד שהם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל אלא לעצמו וכן עד"ז בסילוקן של צדיקים לא יושו בהזיקן דסילוק הצדיק בח"ל לא יזיק רק למקומו הפרטי אבל הצדיק שבא"י יזיק פטירתו לכל העולם כולו. כל קביל דנא דבר גדול דיבר הנביא ר"ל והחריד עלינו את כל החרדה הזאת לאמר ווי חסרא ארעא דישראל גברא רבה דיצא לידון בדבר חדש דעל היות החסרון בא"י יגדל המספד מאד מנפש ועד הבשר יקד יקוד יען דיגיע יראה הנזק לכל העולם כולו כדבר האמור

ולעד"ן נראה לפרש כונת ר"ל באופן אחר והוא דבא ר"ל לחדש לן דל"מ כשנפטר בא"י אדם גדול בתורה ובמצות ומ"ט צדיק חסיד דצריך לספוד לשרה ולבכותה אלא אפי' אם אינו גדול כ"כ מצדו עכ"ז מצד היותו דר בארעא קדישא נק' צדיק וקדוש והיינו כמ"ש בתנחומה. הדר בא"י נק' צדיק שנא' פרי צדיק עץ חיים ונק' קדוש שנא' לקדושים אשר בארץ המה גם נודע דשקולה דירת א"י ככל המצות שבתורה אי לזאת בא ר"ל לעורר לבות בנ"א דאפי' אם יעלה על לב איש לומר דהרב הזה לא היה כ"כ גברא רבה וגאון עכ"ז היותו דר באוירא דארעא קדישא נק' גברא רבא וז"ש ווי חסרא ארעא דישראל ר"ל כיון דהחיסרון שלו הוא בא"י שהיה דירתו בא"י נק' גברא רבה דכיון דנק' צדיק וקדוש וכאלו קיים כל תרי"ג מצות אין לך גברא רבה יותר מזה

עוד מצינו שבח יקר וגדולה על הרב אשר אנו עסוקים בהספדו דמלבד שהיה רב הזקן ואב"ד הגדול שבשירוש' דן ידין עמו עוד בה שהיה דבר ומנהיג ופרנס על הציבור עמד בפרץ בירוש' ומקטנותו שהיה עוסק בצרכי צבור והיה יוצא לקראת שרים ומושלים ועם אילי הארץ והיו דבריו נשמעים וזה לאו מלתא זוטרתי להיות רועה ישראל ולשרת בקדש עיר האלהים ירוש' עה"ק ת"ו וע"ז לבד ראוי להספידו ולומר ויי לארעא דישר' וכו'

וכמו שמצינו במ' בתרא אמר רב חנן בר אבא אותו היום שנפטר אאע"ה מן העולם עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטא ע"כ ובודאי שהיה אאע"ה רב הגדול וצדיק יסוד עולם וחסיד עליון ועם כ"ז לא הספידוהו על שהיה רב וצדיק וחסיד אלא על שהיה דבר ומנהיג

ועל ענין הכפל שכפלו אוי לו לעולם ואוי לספינה וכו' אפשר לומר עפ"י הקדמתינו שפ' דהצדיק שנפטר בא"י מגיע חסרון ע"כ העולם וכיון דאאע"ה נפטר בא"י משו"ה עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לעולם שאבד וכו'

והמפרשים ז"ל פי' בהדק עוד מהו אותו היום הול"ל כשנפטר אאע"ה. אבל יובן בהק' מ"ש חז"ל חכם שמת אין לנו חליפתו וכו' וכל המפר' אחזו שער דהוא הפוך מ"ש חז"ל ע"פ וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק אחר וכו'

ותי' מוהרימ"ט ז"ל ב' תשובות בדבר הא' דאף דזרח ובא לו מ"מ יגדל הצער למאי דביני ביני עד שיגדל וימלא מקומו והעדר גדול וחסרון הניכר ולא ניחוש לתורה העת"ל לאחר ימים רבים דהשתא מיהא הרעה מצויה וזה צער גדול

והב' הוא דהגם דיזרח ויהיה גדול מ"מ יהיה בעיר