זרע יעקב רח

אשכנז כי ע"כ אלה לן יאות למבכי לן יאות למספד מספד כתנים שבודאי הגמור עונותינו הטו אלה ומרוב עונינו אבדנים נאספו מנו בחטאתינו ומה גם שהיו ב' צדיקים עמודי עולם צריך התעוררות גדול לחזור בתשובה כל א' מעבירות שבידו ויאמר כל אדם בשלי הצער הגדול הזה ואם בארזים נפלה שלהבת וכו' וכיון שהיו ב' צדיקים זה מורה חרון אף ב"מ

כאשר חז"ל הגידו דיש היכר בסילוק הצדיקים אם הוא לכפרה על הדור או לאו דאם הוא צדיק אחד בלבד אז מסתמא לכפר על הדור הוא דאתי שלא תבא עליהם רעה אמנם במות ב' צדיקים זה רעה חולה דמורה חרון אף ב"מ דאי לכפרה על הדור בחד צדיק היה די לגבות כמה חובות כמ"ש טול הרב שבהם שיש לי לגבות כמה תיבות דצדיק א' שקיל ככל העולם כלו כמש"ה וצדיק יסוד עולם אלא ודאי שהוא משום שלא יראו ברעה הע"ל ב"מ

וזה פי' כח הקודמים כונת הפ' בישעיה הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק יבא שלום ינוחו על משכביהם וכו' והכונה לומר דכשהצדיק אבד דהיינו צדיק א' ואין אין איש שם לומר דמר שמת הצדיק הוא מפני הרעה הע"ל ולחזור בתשובה אז גורמים דגם אנשי חסד נאספים דכיון דלא חזרו בתשובה במיתת הצדיק הא' אז מוכרח הקב"ה לסלק אנשי חסד כדי שלא יראו ברעה העת"ל וכ"ז היה באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הא' דאלו היו מבינים היו חוזרין בתשובה והיה מכפר מיתת אותו צדיק ולזה אמר בפ' שלאחריו יבוא שלום ינוחו על משכבותם ר"ל דכיון דהצדיק אבד ולא חזרו בתשובה אז מיתת אותו צדיק הוא כדי שיבא שלום וינוח על משכבו ר"ל כדי שלא יראה ברעה העת"ל ב"מ

ובזה יובן כונת המכילתא וז"ל שנו רבותינו כשנהרגו ר"ש ור' ישמעאל אמר רע"ק לתלמידיו התקינו עצמכם לפורענות די"ל מנין ידע ר"ע זה ועוד דהוא הפך המידה דקי"ל דניטל צדיק א' ומכפר על הדור ואיך קאמר התקינו וכו' אמנם עפי"ה א"ש דכיון שנהרגו ב' צדיקים לז"א ר"ע לתלמידיו שיתקנו עצמם לפורענות יען שהם ב' וזה מורה שאינם באים לכפרה אלא משום חרון אף אמנם ע"י ההספד והתשובה שעושים אזי מכפר על הדור

וזה פי' הכנה"ג יהיה כונת הפ' הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים והכונה דבא לעורר לב העם ולהגדיל המדורה ואמר הצבי ישראל על במותיך חלל ר"ל דאם מיתת אלו היה כדי לכפר על ישראל דומיא דקרבן הנקרב בבמה שמכפר היה די בחלל א' שכך היא המדה נוטל צדיק א' ומכפר על הדור אבל איך נפלו ב' גבורים במלחמתה של תורה דזה מורה חרון אף ב"מ

ועפי"ז יתבאר כונת דברי התחנונים שתיקנו לומר בב' וה' אנשי אמונה אבדו באים בכת מעשיהם וכו' מרוב עונינו אבדנום וכו' סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות דצ"ל מדוע אמרו סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות מאחר דבמיתת הצדיק יש כפרה על הדור א"כ אדרבא יש מנוחה אחר פטירת הצדיק ולפי"ה ניחא דכיון דהם רבים שמתו כמ"ש אנשי אמונה אבדו זה מורה חרון אף ב"מ משו"ה סיים ואמר שבנו אליך בבושת פנינו לשחרך אל בעת צרותינו דבכגון דא צריך התעוררות תשובה

והנה כ"ז שאנו אומרים דכשהם ב' צדיקים מורה חרון אף זהו בחו"ל לא כן בא"י דאפי' בא' מורה חרון אף ב"מ כ"ש עתה שהיו ב' גדולי הדור וכמ"ש הרב החסיד מוהרי"א בס"ה שי' ז"ל דכיון דקי"ל דבא"י חד חשיב כתרי כמ"ש בגמ' ע"פ ולציון יאמר איש ואיש יולד בה חד מנייהו עדיף כתרי מינן יע"ש וגדולה מזאת א"י במד"ר פ' וירא וז"ל אולי ימצאון שם עשרה אר"י כאן עשרה ואילו היה בירוש' אפי' א' היה מגין עליהם דכתיב שוטטו בחוצות ירושלם וראו אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה משמע מזה המד' דצדיק א' בא"י שקול כעשרה צדיקים שבחו"ל א"כ כשמת צדיק א' בא"י מורה חרון אף יען דחד חשיב כתרי ולדעת המד' חשיב כעשרה א"ד ז"ל

אשר עפ"י דברי המדרש הללו נראה לע"ד לתת טעם לשבח עמ"ש בגמ' כל רב מבבל וכל רבי מא"י וכל רב משאר ארעא דצ"ל מהו הטעם דרב של ת"ל נקרא בשם רב ורב של א"י נק' בשם רבי וכבר רבינו הק' האר"י ז"ל נתן טעם נכון בזה ע"ד האמת בנוד' אמנם עפ"י דברי המדרש אלו יש לתת טעם לשבח והוא דמה שנקרא רב של א"י בשם רבי בתוספת יו"ד הוא להורות דרב א' מא"י חשיב כעשרה רבנים שבח"ל וזהו רבי רב"י לא כן בח"ל שנק' בשם רב שנחשב אחד וק"ל

ובזה פי' הרב החסיד ז"ל הנז' כונת ר"ל בפ' אלו מגלחין דאספדיה לההוא צורבא מרבנן ואמר ווי דחסרא ארעא דישראל גברא רבה דלכאורה י"ל