זרע יעקב רז

חליפתו מי מביא לנו תמורתו והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ע"כ די"ל לאיזה צורך הוצרך הירוש' להביא פ' זה של והחכמה

ולפי"ה א"ש והוא דבא כמתרץ די"ל תקשי במ"ש אבל ת"ח שמת וכו' והא אמרינן וזרח השמש וכו' לזה בא כמתרץ ואמר והחכמה מאין תמצא וכו' שם רמז הב' תשו' דהיינו הא' הוא והחכמה מאין תמצא דאף כי זרח שמשו מ"מ יגדל המספד למאי דביני ביני עד כי יגדל וימלא מקו' והחכמה של החכם שמת מאין תמצא ועוד שם רמז התי' ב' והוא ואיזה מקום בינה דהגם דיזרח לא נדע איה מקים כבודו

ולעד"ן לומ' כוונת מ"ש והחכמה מאין תמצא והוא בהק' מה שתי' עוד מוהר"ש יפה ז"ל בזה והוא דאעפ"י שאמרו שיקום אחר במקומו מ"מ לא אמרו שיהי' גדול כמותו שבהכרח הוא שיהיה קטן ממנו שהדורות מתמעטים והולכים עכ"ל

ולכאורה ק"ט בדברי מוהרש"י אלו שתי' שבהכרח יהיה קטן ממנו וכו' והוא הפך תחי' המא' הנז' וז"ל אר"ח בר אבא אר"י אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק אחר כמותו שנא' וזרח השמש וכו' ומדקא' צדיק אחר כמותו משמע שהצדיק אחר הוא כמותו ממש א"כ איך תי' דלא אמרו שיהיה גדול כמותו

ואפשר לחלק ולומר והוא דלא אמר הרב דלא יהיה גדול כמותו אלא לענין חכמת התורה והכי דייקא דקא' חכם שמת וכו' ולא אמר צדיק שמת ולענין חכמת התורה הדורות מתמעטים אבל בענין צדיקות הוי כמותו והר' דקא' צדיק כמותו דהיינו לענין צדקות

וז"ש אבל ת"ח שמת מי מביא לנו וכו' וא"ת והלא וזרח השמש וכו' אלא ע"כ צ"ל כתי' מוהרש"י דאפי' שיקום אחר לא אמרו שיהיה גדול דבהכרח יהיה קטן דהדורות וכו' ולזה יש להק' שאמרו עד שנברא צדיק אחר כמותו ולזה בא כמתרץ ואמר והחכמה מאין תמצא ר"ל מיש לך ת"ח שחת וכו' היינו לענין החכמה אבל לענין צדיקות אין צדיק נפטר וכו'

ובזה נבין חילופי גרסאות שיש בין תלמוד דידן לתלמוד ירוש' דבת"ד אמרו חכם שמת אין לנו כיוצא בו ובתלמוד ירוש' אמ' חכם שמת מי מביא לנו חלי' מי מביא לנו תמו' ואמאי שינו לשונם. ואפ"ל דבאו לרמוז הב' תשו' אלו והוא דהת"ד בא לרמוז התי' הא' דהגם כי יזרח שמשו של צדיק אחר מ"מ יגדל הצער למאי דביני ביני עד שיגדל דעדיין קטן ולז"א חכם שמת אין לנו כיוצא בו דהגם שנולד מ"מ אינו כיוצא בו והתלמוד ירוש' רמז לנו התי' הב' דהגם שנולד צדיק אחר מ"מ אפ' שנולד בעיר אחרת ומה יושיענו זה ולז"א מי מביא לנו חליפ' מי מביא וכו'

אשר בזה פי' הרב קול יעקב שאול ז"ל כוונת המא' במ' שבת וז"ל א"ר חייא בר אבא אר"י כל המתעצל בהספדו ש"ח אינו מאריך ימים. מכ"מ די"ל איך הוא מכ"מ ולפי"ה ניחא והוא דודאי זה שמתעצל הוא דבא בטענת וזרח השמש וא"ך אין לספוד במיתתן ש"צ וזה אינו מתאבל לומר דאף דיזרח שמשו ש"צ אחר מ"מ יגדל הצער למאי דביני ביני עד שיגדל א"כ באותה מדה מודה לו קב"ה דאינו מאריך ימים ולא יזכה לראות באורו של אותו צדיק כיון שהוא לא נצטער למאי דביני ביני וזהו מדה כ"מ

ולעד"ן לפרש כונת המא' הנז' ונבין ג"כ מאמר הקודם לזה אמר רב כל המתעצל בהספדו ש"ח ראוי לקוברו בחייו דצ"ל במאי קמפלגי הני תנאי דכל א' אמר דבר א' ועוד צ"ל דאם פי' ראוי לקוברו בחייו היינו דאינו מאריך ימים א"כ היינו סברת ר"י ובמאי פליגי ועוד למה לא הק' לרב מפסו' וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע כמו שהק' לרבי יוחנן

ועוד ק' על הרמב"ם ז"ל דפסק וכו' עיין בדרוש אחר: דרוש ג' להספד

ידוע הדבר ומפורסם הענין מאי דאמור רבנן דהכל חייבים לספוד לצרה בפטירת הצדיק ומכ"ש על פטירת הרבנים שאנו עסוקים בהספדם הרב הגדול של עה"ק ירוש' ת"ו והרב הגדול של עה"ק צפת ת"ו כי גלוי וידוע לכל שהיו גדולי הדור ולא הניחו כמותם בארץ ובח"ל וביודעם ומכירם קאמינא אם נא' על הרב של ירוש' כבר נודע בשערים שמו שהיה רב וגדול בישראל בנגלה ובנסתר עסיק באורייתא תדירא לא ימיש מתוך האהל יומם ולילה ואם נאמר על הרב של צפת הדבר ידוע שהיה רב מפורסם בכל ערי אשכנז משיירי כנה"ג בנסתר ובנגלה חסידא קדישא ושמעתי מפי מגידי אמת שלא נשאר כמותו בכל