זרע יעקב רב

יצא מפי המלך דהעולם לא יחרב אלא הארץ לעולם עומדת

ואם אל סודו תדרוש כבר פירש רבינו האר"י ז"ל בע"ח ש' לאה ורחל פ"ט ובש' מאמרי רז"ל במס' סנהדרין במאמר זה דאינו כפשוטו וגילה סודו דמילין לצד עילאה ימלל יע"ש באופן דבהני כבשי דרחמנא אין לנו ליכנס אלא תמים תהיה עם ה' אלהיך ואנחנו מאמינים באמונה שלימה שיבא משיח צדקנו ויגאלנו במה"ב אכי"ר

ואיך שיהיה נחזור לענינינו הראשין לפרש כונת המאמר והוא דכבר כתבנו דעיקר טעם אורך הגלות הוא מאהבת ה' אותנו כדי להקל מעלינו חבלי משיח ולא יתקיים בנו כל אותם הצרות הגדולות עד שלא ישאר כ"א אח' מעיר וב' ממשפחה וא"כ זהו הטעם שאין הקב"ה מניח לאליהו שיעמיד לאבות העולם בבת אחת ויתפללו על הגאולה דאם יבא הגאול' קודם זמנה מוכרח שיתקים בנו כל החבלי משיח כדי להשלים הבירורין בבת א' ואין רצונו של הקב"ה בזה כ' חפץ חסד הוא נמצא דמה שאינו מניח הקב"ה לאבות העולם שיתפללו על הגאולה אדרבא היא לטובתינו ולתועלתינו

אשר בזה נלע"ד לפרש כונת מטבע הברכה שטבעו אנשי כנה"ג בברכה א' של שמו"ע ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה די"ל מהו פי' באהבה דפשיטא דכשיבא הגואל ודאי שהיא מצד אהבה שאהב אותנו ולא משנאה ולפי"ה הנה נכון דכונתם בזה להתפלל להקב"ה דכשיביא הגואל יהיה באהבה ר"ל שלא יתקיימו בנו כל אותם החבלי משיח בבת א' דזה מורה ח"ו בשנאת השם אותנו דמשינאתו נפרע ממנו בב"א אבל מאהובי נפרע ממנו מעט מעט

ובזה מצינו תשו' ניצחת על מה שהקשינו דלמה לא נענה ר"ח כשבירך ברכה א' ואמר ומביא גואל לבני בניהם ולפי"ה א"ש דכיון דבזאת התפילה אנו שואלים בפירוש מהקב"ה שיגאלנו באהבה ולא יתקיימו בנו כל אותם חבלי משיח וזה כבר כתבנו דלא יתכן זה כ"א ע"י שיאריך לנו הגלות ויפרע ממנו מעט מעט כדרך האהובים כנז' ומשו"ה לא נענה דכבר פי' דבריו שרוצה באהבה

וגם בזה יתורץ מה שהקשינו ע"ד התוס' דלמה לא רגש עלמא כשאמר מחייה מתים ברח' רבים שהוא אחר משיב הרוח ולפי"ה ניחא דכיון דשאל שיהיה ברחמים רבים זה לא יתכן שיהיה במהרה דצריך אורך הגלות משו"ה לא נענה אבל בסיום הברכה שאמר מחייה המתים סתם ור"ל ויהיה מה שיהיה אפי' שלא ברחמים משו"ה נענה

ועל מה שהקשינו דוכי לא היה מתפלל בכל יום ולא יבצר דלא איתרמי באיזה פעם שהתפלל עם בניו ולמה לא רגש עלמא עד האידנא י"ל הטעם דנהי דזכותו של ר"ח ובניו גדול מאד מ"מ צריך סיוע משל צבור דגדול כח הצבור ובפרט שהיו בתענית ועי"ז זכות ר"ח וזכות הציבור גרם דרגז עלמא לא כן כשהיה מתפלל ביחיד לא רגז עלמא

והגם דלגבי אבות העולם משמע דאפי' הם לבדם אם היו מתפללים היו נענים י"ל דיש חילוק בין ר"ח ובניו לאבות העולם דהגם דזכותייהו גדול כמו אבות העולם מ"מ אינם כאבות העולם ממש דדוגמתן אמרו וזהו החילוק שיש בניהן דאבות העולם אם היו מתפללים הם לבדם היו נענים אבל ר"ח ובניו הוצרך שיהיה להם סיוע משל ציבור

וכן ראיתי להרב עין יהוסף ז"ל שכתב כן לתרץ הקושיא של התוס' דלמה לא רגז עלמא במחיה המתים קמא יען דצריך סיוע משל צבור ולכן בחתימה דאמר מחיה המתים וענו כל הקהל אמן כן יהיה לכן זכות ר"ח וזכות הציבור גרם דרגז עלמא להחיות מתים אבל לעיל לאענו אמן

ומה שהקשינו דלא יבצר דלא איתרמי שום פעם שעמד ר"ח ש"צ י"ל דעדין לא עמד שום פעם ש"ץ והיינו כמ"ש התוס' וז"ל אחתינהו לר"ת ובניו אע"ג דתניא במגילה אין מורידין לפני החיבה לא מאנשי חיפה ולא מאנשי בית שאן שקירין לאלפין עינין ולעינין אלפין ור"ח לא היה יכול לומר וחנותי לה'. ה"מ היכא דאפשר באחר הכא לא אפשר באחר ע"כ. נמצא דלעולם לא הי' יכול ר"ח להיות ש"ץ משום שלא היה יכול לקרות החי"ת כתקנה ודו"ק

וראיתי להרב הין עשיר ז"ל בפ"ה דברכוח משנה ב' שנתן טעם ע"ד האמת מדוע רגש עלמא במחיה מתים השני יע"ש ואהמ"ר תמהני עליו כיצד הבין דמאי דרגש עלמא הוא במחיה מתים ב' והלא מלשון הגמרא משמע דמאי דרגש עלמא הוא במחיה המתים בתרא דבסיום הברכה שכן אמרו כי מטא למחייה המתים בה"א ולא אמרו כי מטא למחיה מתים וכן כל המפרשים ז"ל הכי הבינו והקשו ע"ד התוס' דלפי דבריהם למה לא רגש עלמא במחיה