זרע יעקב קצא

לא שנה אדם אלא פרק א' שחרית ופרק א' ערבית ה"ז קיים לא ימוש ולמר כדאי"ל אפי' לא קרא אדם אלא ק"ש שחרי' וערבית קיים לא ימוש וגו' ואפי' דכל המרבה הר"ז משובח מ"מ כיון שבא' מצוה זו לידם שא"א לעשותה ע"י אחר עדיף טפי לעשות המצוה תחילה ממה שתתבטל ואח"כ יחזרו לתורתם לא כן בתינוקות שב"ר דצריך ללמדם ביום ובלילה כדי לחנכם שיתלמדו אזי אין מבטלין מפני שום מצוה בין דא"א לעשותה ע"י אחר ובין דאפשר לעשותה ע"י אחר ודוק

ועם האמור ומדובר בזה נבין דברי שלמה כשבקש ארזים מחירם מלך צור לבנות בית לשם ה' ככתוב במלכים א' ה' אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה' מפני המלחמה וגו' ועתה הניח ה' לי מסביב אין שטן ואין פגע רע

וי"ל דלאיזה צורך הוצרך שלמה להקדים ולומר אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול וכו' קידם בקשת הארזים ובקיצור הי"ל לומר לחירם הנני אומר לבנות בית לשם ה' צוה ויכרתו ארזים ועוד צל"ד אומרו מפני המלחמה דאיך המלחמה מנעו לבנות בית

וכבר המפ' ז"ל נרגשו מזה והם אמרו דמ"ש מפני המלחמה לא יוכל לבנות לבל יקשה לו חירם מה לך לבנות בית לשם ה' מה שלא בנה אביך לזה הודיע שדוד לא היה יכול לבנות בית לשם ה' מפני המלחמה ור"ל יכול היה אלא שלא היה רשאי מפני המלח' ור"ל כי לא נצטוינו לבנות בית המקדש בהיות מלחמה אלא אחר המנוחה כמש"ה והניח לכם מכל אויביכם וגו' אזי לשכנו תדרשו וגו' א"ד ז"ל

אך לפי דרכינו יאמר נא ישראל באופן אחר והכונה עמ"ש ז"ל הובא בילקוט תהלים רמז תשכ"ב בפ' ריבה ה' את יריבי אמר דוד הבה לנו עזרת מצר אמר לו הקב"ה דוד עסוק בתו' ואני נלחם במלחמיתיך וכן משה אמר ע"כ יאמר בספר מלחמות ה' אתם עוסקים בספר ואני נלחם מלחמתכם ע"כ

והנה בודאי צ"ל דמה שציוה האל ית' לדע"ה שיעסוק בתורה היינו שיהיה מרבה כל מה דאפשר תמיד כל הימים יום ולילה ועי"ז האל ית' לוחם מלחמותיו דאין סברא לומר דמה שציוה לו האל ית' לדוד שיעסוק בתורה היינו שיקבע עתי' לתורה דלזה לא היה צריך דהע"ה זרוז דמלך חסיד כמותו ודאי יעסוק בתורה לקיים מצות לא ימוש וגו' למר כדא"ל ולמר כדא"ל כחש"ל אלא ודאי הכונה כמ"ש דהיינו שיעסוק בהתמדה ובענין ת"ת דתינוקות שב"ר דכולי יומא צריכים ללחוד בתורה וכדכתיבנא

ולכן אמר שלמה שמפני המלחמה אשר סבבוהו אל דוד אביו והוא נצטוה בעסק התורה בהתמדה להכניע האויב עד תת ה' אותם תחת כפות רגליו דין גרמא ליה לדוד אבי שלא נתעסק בבנין הבית דכיון דהיה עוסק בתירה בהתמדה לא היה יכיל לבנות הבית שכן בדין דאין מבטלים ת"ת דתדיר ולא פסיק אפי' לבנין מהמ"ק

ברם עתה כי הניח ה' לי מסביב ואין לי עוד מלחמות יכול אני לבנות הבית דעסק התורה אינו מעכ' אותי דכיון שאין לי מלחמות לענין עסק התורה אני יוצא י"ח למר כדא"ל ולמר כדא"ל כאמור בדבר מועט ואח"כ אני עוסק בבנין בהמ"ק ואף דמצוה להרבות בעסק התורה כל כחה דאפשר וכל חפצים לא ישוו בה מ"מ כיון דמצות בנין בהמ"ק מצוה דא"א לעשותה ע"י אחרים מן הדין עושה המצוה וחוזר לתורתו

עוד נאמר מעין האמור הא דאמר מפני המלחמה הכונה דר"ל דעסק התורה דנצטיוה דהע"ה וא"ל הקב"ה עסוק בתורה ואני נלחם מלחמותיך היינו עסק התורה של רבים וזכותה וזכות הרבים אגיני מגנא שהקב"ה לוחם מלחמותיו ונר' דע"ז אמר דוד הע"ה פדה בשלום נפשי מקרוב לי כי ברבים היו עמדי ור"ל שהקב"ה פדה נפשו מקרוב דהייני מן המלחמה הבאה עליו וזאת עשה לו השי"ת בשביל הרבים שהיו לומדים עמו בישיבה בעת המלחמה

והשתא כיון דת"ת שנצטוה דוד בשעת המלחמה היינו עסק התורה דרבי' הנה עכ"ל דאין בנין בהמ"ק דוחה ת"ת של רבים וההכרח לזה שהרי אשכחן דת"ת דרבים גדול מעבודה כמ"ש בפ"ק דמגילה דפריך תלמידא אמאי דקאמר דסמכו של בית רבי שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה ק"ו מעבודה דמבטלינן ופריך עבודה חמורה מת"ת והכתי' ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנ' איש עומד לנגדו וגו' א"ל אמש בטלתם תמיד של ב"ה ועכשיו וכו' א"ל על איזה מהם באת וכו' ל"ק הא דרבים והא דיחיד ע"כ כלו' ות"ת של יהושע של רבים היה ולהכי גדול מעבי'

ומעתה כיון דאשכחן דת"ת דרבים אין עבו' דוחה אותה כ"ש דאין בנין בהמ"ק דוחה אותה שהרי עבודה דחמירא דדחייא שבת אינה דוחה ת"ת דרבים כ"ש בנין בהמ"ק דקיל מעבודה דלא דחי שבת כמ"ש בשבועות דט"ו ובפ"ק דיבמות דאין בנין בהמ"ק דוחה: