זרע יעקב קצ

ובפרט מלתא כדנא דעיקר דבר זה יצא מפי המלך ר' יוחנן זצ"ל ומי יערב לבנו לגשת להרהר ולהסתפק ולא יחוש לנפשו ומי לא ידע בכל אלה עונש המגיע לאותו תלמיד שהי' מתספק בדברי ר"י ונענש כמ"ש בב"ב דע"ה דיתיב ר' יוחנן וקא דריש. עתיד הקב"ה להביא אבנים טובית ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידין בשערי ירושלם לגלג עליו אותו תלמיד. השתא ומה כביעותא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזינ' למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות א"ל הני למאן אמרי עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלם כי הדרי אשכחיה לר"י דיתיב וקא דריש א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת ראיתי א"ל ריקא אי לא ראית לא האמנת מלגלג ע"ד חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות ע"כ. וא"כ מי הוא זה אשר יוכל להרהר אחר דברי ר"י שאמר דמשם עתידים ליגאל אחרי יודעו מה שקרה לאותו תלמיד אבל כן חובה עלינו להאמין בא"ש

והתם בפ' חלק בתר הכי פריך הש"ס מתיבי ואולך אתכם קוממייות ר"מ אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדה"ר ר' יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנא' אשר בניני כנטיעים מגודלים וגו' תבנית היכל ומשני כי קאמר ר"י לכוי דבי זיקא ע"כ ופירש"י אשר בנינו כלו' בנים שלנו יהיו לעתיד כאילנות גבוהים מגודלים תבנית היכל שהיה ברום ק' אמה והיאך יכולים לכוף קומתם ליכנס בפתח שאין בו אלא עשרים אמה רומו כדקאמ' ומשני כי קאמר ר"י לכוי דבי זיקא לחלונות שהשמש והאורה נכנסים בה אבל השערי' גבוהים יותר אלי ת"ד

וצריך לדעת מה ענין בחורי ישראל שישוו בקימתן לעת"ל לתבנית היכל שהוא ברום ק' אמה דומה בדומה. ברם הכונה פשיטה דידוע דהמקדש נתמשכן בעונותיהם של ישר' כמ"ש במ"ר אלה פקודי המשכן משכן העדות אלו ב' מקדשות שעתידין להתמשכן בעונותיהם של ישראל

גם ידוע דבחורים ובתולות וקטנים בזמן דליכא מקדש הן הנה נתפסים בעון הדור כפ"ש הגמ' דכתי' ד"ח גבי על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ידחם וגו' עד חשיב את לאתפוסי אדרא

וכיון שכן דבחורי ישראל הישוו לבהמ"ק דשניהם מתכפרים על עונות ישראל לזה לעת"ל כשיבנה בהמ"ק במהרה בימינו יהיו בחורי ישר' קומתם כקימת היכל כדי שישתבחו ישראל בבחוריהם וידעו בכל עת שהיו שוים לבהמ"ק לכפר על ישראל ולזה הם שוים ודומים זל"ז

אשר בזה פי' המפרשים ז"ל מאי דאי' בפ' כל כתבי דקי"ט אין מבטלין תינוקות של ב"ר אפי' לבנית בהמ"ק. דק' מאי אפי' דקא' עוד מאי שנא מצוה זו דנר יותר מכל מצות שבתורה

ולפי"ה הנה נכון והכונה דהנה שניהם שקולים למשכון עונות בהמ"ק והתינוקות שב"ר א"כ הוה אמינא דמותר לבטלם לבנין בהמ"ק כדי שיחיו התינוקת דכשבהמ"ק הוא בנוי וממשכן עוניתיהם של ישראל א"כ ינצלו התינוקות ממיתה וקי"ל לענין פקוח נפשות דמותר לחלל עליהם שבת דמוטב שיחלל שבת א' ולא יחלל שבתות הרבה א"כ אף אנן נמי נימא דמוטב שיתבטלו כמה זמן התינוקות מת"ת כדי שיתקיימו בעולם אפי"ה קאמרי דאין מבטלים משו"ה נקט מצוה זו

ובמ"ש דאין מבטלים תינוקות שב"ר אפ' לבנין בהמ"ק פשטן של דברים מורים דאפי' דעי"ז ישאר במה"ק חרב אפי' הכי אין מבטלים תינוקות. ברם לפי"ז זו היא שקשה דהא בפ"ק דמ"ק די"א אמרו כתי' כל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכתיב כל דמשמע אפי' חפצי שמים ומשני כאן במצוה דאפשר לעשו' ע"י אחרים אזי אפי' חפצי שמים לא ישוו בה וכאן במצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים מבטלים ת"ת מפניה כדי שלא תתבטל המצוה לגמרי וכן פסק הטור ביו"ד סי' רמ"ו אם באו לפניו עשית המצוה ות"ת אם אי אפשר לעשות המצוה ע"י אחרים יעשה המצוה ויחזור לתורתו ומרן ז"ל בב"י לא ציין מקור דין זה ונר' דהיינו מהא דמ"ק הנז' דכתיבנא וא"כ לפי"ז דבא"א לעשות המצוה ע"י אחר עושה המצוה וחוזר ללימודו וא"כ למה אמרו דאין מבטלים ת"ת מתינוקות אפי' לבהמ"ק דנראה מפשטן של דברים דאפי' שישאר הבהמ"ק חרב

ואפשר לחלק בין לימוד גדולים ללימוד קטנים דהיכא אמרי' דבשא"א לעשות המצוה ע"י אחר מבטלים ת"ת ועושה המצוה היינו דוקא בגדולים דכל ריבותייהו בלימוד אינו אלא לקיים מצות לא ימוש ספר וגו' ועיקר המצוה יכולים לקיים בקביעות זמן מה למר כדא"ל בפ' ב' הלחם דצ"ט אפילו