זרע יעקב קפח

שדבריו הם צ"ע

אשר בזה נבין מאי דגרסי' בפ"ב דתענית די"ז כ"א מכאן אמר דכל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועים שם אסור לשתות יין כל אותו היום מכיר משמרתו. ואין מכיר בית אב שלו וכו' אסור לשתות יין כל אותו שבת אינו מכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו וכו' אסור לשתות יין כל השנה רבי אומר אסור לשתו' יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ופירש"י תקנתו קלקלתו דהוי כמה שנים שלא חזרה בירה וקלקלה זו תקנתו לשתות יין בהדיא ולשמה יבנה לא חיישינן עכ"ל

וי"ל הני כהני דאסרי להו חכמים לשתות יין איה מקום מושבם אם הוא בשאר מדינות חוץ מירושלים אמאי אסירי שעד בואם לירוש' ממקומם אם יהיה רחוק ג' מילין ונ"מ יותר אין ספק מפיג יינו מעליו וכ"ש אם יעבו' ב' או ג' שעות כמבואר בעירובין דס"ד ע"ב במעשה דר"ן דביותר מרביעית אם הלך ג' מילין מפיג ייני. ואם מושב הכהנים הם בירוש' גם זה למה יהיה אסור הא אמרינן בעירובין דקודם ביאת המשיח יבא אליהו דכתי' הנה אנכי שולח לכם וגו' ואמרי' שם דאתי לב"ד הגדול, ולדעת הריטב"א ז"ל דס"ל דהיינו ללישכת הגזית הא ודאי ישמעו כל העם היושבים שם בו בפרק וכל יומא ידעו אי בא אליהו או לא וכיון שידעו שלא בא מאתמול א"כ לישתרו בכל יום לשתית יין

אמנם עפי"ה הנה נכון והוא דלעולם מיירי בהכהנים הדרים בירוש' ואפי"ה אי אפשר להו למידע אי אתא אליהו או לא דהא אמרינן דבתחיה העתידה להיות ע"י אליהו קודם המשיח דאתי לב"ד הגדול היינו בעי"ק טבריא ת"ו דשמה ישבו כסאות למשפט ומשו"ה לא ידעי יושבי ירוש' והכהנים אם בא אליהו מאתמול אי לא ולהכי שפיר דמי לאסור הכהנים היושבים בירושלי' בשתית יין דדילמא אתי היום משיח וכבר בא אליהו מאתמול לב"ד הגדול היושב בטבריא

עוד נראה לתרץ במה שראיתי להרמב"ם ז"ל בפי"ב מה' מלכים ה"ב וז"ל יראה מפשטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מ' גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל וגו' שנא' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו'. ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו ע"כ. וסברא הא' הקדימה והביאה בסתם נראה שזה אצלו עיקר

וכן מצאתי ראיתי דיש תנאים דסברי דאין אליהו בא קודם המשיח כי אם קודם תחיית המתים והיא ברייתא בסיף סוטא דרבי פנחס בן יאיר קאמר התם ותחיית המתים באה ע"י אליהו ופי' בירוש' דהכונה דתחית המתים מביא אליהו ומיתי לה מהא קרא דהנה אנכי שולח לכם וגו' ועיין בתוי"ט שם שהביא דברי הירושלמי הללו והובאה ברייתא בפ"ג דשקלים בירוש' עי"ש

הא למדת' דיש מן התנאים דסברי דהאי קרא דהנה אנכי שולח לכם את אליה לאו קו' המשיח הוא אלא לאחר המשיח בבא זמן התחי' בא יבא שתהיה על ידו והיינו הפך הסוגייא דידן ובהכי א"ש דנקט הרמב"ם ז"ל בלשונו יש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וקשה דאמאי נקט יש מן החכמים כיון דסתמא דתלמודא בערובין קאמר הכי ולא נמצא חולקין ולפי האמור ניחא ודוק

וראיתי להרב אהבת עולם בדמ"ו שהקשה על רבינו במ"ש ויש מן החכמים וכו' והאריך לתקן בדוחק עצום יע"ש. ולפי מ"ש לק"מ על רבינו ז"ל ויפה נקט יש מן החכמים וכו' כיין דמצינו לרבי פנחס בן יאיר דסבר הכי הגם דבירוש' סבר הכי מי לנו גדול באופן דהכהנים אסירי למשתי חמרא אף דיתבי בירוש' דכיון דאין אליהו בא קידם ביאת המשיח מקים יש להסתפק בכל יום דילמא אתי בר נפלי ואין גולה אזני קודם לכם

וחזה הוית להרב מוה"ד מוהריט"א ז"ל בס"ה שמחת יו"ט בדרל"ג ע"ב שהקשה על רבינו ז"ל במה שפסק בפ"א מה' ביאת מקדש ה"ו וז"ל כל כהן שיודע מאיזה משמר הוא ומאיזה בית אב וכו' אסור לשתות יין וכו' הקשה הוא ז"ל וז"ל וק"ל על דין זה דמשמע דכל שיודע בית אב שלו אפי' שיידע שהוא ביום שבת אסור לשתות יין וכו' וכן בשאינו יודע בית אב שלי אינו שותה יין כל השבת כולה משמע אפילו ביום שבת בכלל שאינו יכול לשתות יין והא אמרו' בעירובין וכו' דמובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעיו"ט מפני הטורח ומשו"ה מותר בשבת לשתות יין מי שנזר יום שב"ד בא כיין דאליהו לא אתי מאתמול משיח לא יבא בשבת דהא כתיב הנה אנכי שולח לכם וגו' וא"כ בכהנים נמי אמאי אמרי' דאסורים אפי' ביום השבת כיון דכל טעם האיסור משום דילמא אתי משיח ובשבת לא אתי כדאמרן ע"כ

ואהמ"ר תמהני עליו. איך אי אישתמיט מיניה דמר דברי הרמב"ם ז"ל הללו דפי"ב מה' מלכים דס"ל דאין אליהו בא קודם המשיח אלא קודם