זרע יעקב קפז

ונעשה עמו חסד כאשר היה נוהג לעשות חסד וכדפרש"י ז"ל

אמנם אפשר לומר דהכונה היא כך ראה מה כתיב אחריו של אותה הרמיסה האמורה בחזקיה דכתי' כלה שוד תמו רומס מן הארץ דכשיכלה הרומס במפלת סנחריב כתיב אחריו ותיכון בחסד כסא שכסא חזקיהו יהיה נכון לעולם א"כ תף במשיח כיון דכתיב תרמסנה רגל רגלי עני שהוא המשיח אחר רמיסתו יכלה רומס מן הארץ ויאבדו כל הרשעים כדמסיים הילקוט באותה שעה נפרע מן הרשעים וכו' וכיון שכן הוא אחר זה והוכן בחסד כסא דהיינו כסא המשיח יהיה נכון בחסד כסא ומשפט דלא גרע מחזקיהו כנ"ל ודו"ק

והנה מקור דברי המדרש הללו הוא במס' ר"ה דל"א ע"א וז"ל י' מסעות נסעה שכינה וכו' וכנגדן גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירוש' ומירוש' ליבנה ומיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא ומאישא לשפרעם ומשפרעם לבית שערים ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריא וטבריא עמוקה מכולם וכו' אר"י ומשם עתידין ליגאל שנא' התנערי מעפר קומי שבי ע"כ

וצריך לתת טעם דעל מה ועל מה היתה זאת דגלתה סנהדרין עשר גליות ולבסוף נשארו בטבריא עד זמן הגאילה ומשם נעתקו' למקדש ולא נשארו במקום אחד מאלו היו"ד מקומות שגלו בודאי דצריך שיהיה טעם בדבר

ולעד"ן לתת טעם לשבח בהקדים מ"ש במס' סנהדרין דל"ז ע"א שוררך אגן הסהר שררך זו סנהדרין למה נק' שמה שררך שהיא יושבת בטיבורו של עולם ופירש"י שבהמ"ק הוא באמצע של עולם ע"כ. נמצא דהסנהדרין היו יושבין בבהמ"ק לפי שהוא טיבור העולם ויש טעם בזה ע"ד הסוד הלא הוא כמוס עמדי וכעת אין הכתיבות מצויין אצלי. וע"ד הפשט אמרו במ"ר שיר השירים ע"פ זה מה תינוק זה כל זמן שהוא במעי אמו אינו חי אלא מטיבירו כך אין ישר' יכולין לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם ע"כ

ומוהרש"י וש"י ז"ל הק' דמ"ט נמשלו למזון העובר ולא נמשלו לפה שהכל ניזונים ממנו אחר שיוצאים לאויר העולם והוא ז"ל כתב טעם אחר והוא דהוראת הסנהדרין בתו' שבע"פ בכמה מילי יראה סותרת לפשט הכתו' וכמ"ש בסוטה בג' מקומות הלכה עוקרת המקרא וכאלה רבות' עד שאמ' אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל לכן המשילו למזון העובר מטיבו' שהוא הפך ההקש השכלי שאם יפתח אפי' שעה א' א"א להתקיים והפה הוא בהפך באם יסתם אפי' ש' א' א"א להתקיים ובעובר הוא כן וכן ענין הסנהדרין אעפ"י שאומ' הפך פשט הכתו' צריך לשמוע

באופן דסנהדרין היו יושבים בבהמ"ק מפני שהוא עיבור העולם ויש טעם בדבר כמ"ש עוד נקדים מ"ש במגילה ד"ו א"ר ירמיה רקת שמה ולמה נק' שמה טבריא ע"ש שיושבת בטיבורה של ארץ ישראל ע"כ אמור מעתה זהו הטעם שנשארו הסנהדרין בעי"ק טבריא עד ביאת הגואל ולא בשאר מקומות שגלו יען דטבריא היא טיבורה של א"י ודומה ללישכת הגזית שהיא טיבורו של עולם ולכן לא מצאו קורת רוח הסנהדרין אלא בטבריא ולפי דרכינו למדנו דשוה טבריא לבהמ"ק

והנה ממ"ש הרמב"ם ז"ל וקבלה היא בידינו דמשם עתיד ב"ד הגדול לחזור החי' נראה שקבלה היא ביד אבותינו ומי יוכל להרהר אחריהם וכיון שכך גם הבשורה האמו' במלא כי הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום וגו' הסברה נותנת דגם הבשורה צריכה להיות שם כי הב"ד הגדיל היא בעיה"ק ת"ו ומשם נעתקין למקדש א"כ גם הבשורה צריכה להיות במקום שמצוי הב"ד הגדול וכן כתב בפי' מורינו הרב מוהרח"א ז"ל

כי מן הבאר זוהיא שקשה טובא לפירוש הריטב"א ז"ל הובאו דבריו בעין יעקב פ"ד ד"ח עירובין שפי' עלה ההיא דסבר הש"ס להוכיח דיש תחומין למעלה מעשרה מברייתא דקתני הריני נזיר יום שבן דוד בא בו מותר לשתות יין בשבתות וי"ט דהא לא אתי האידנא ואסור לשתות כל ימי החול דילמא אתי אא"ב יש תחומין למעלה מי' משום הכי שרי אלא אי אמ' אין התחומין אמאי שרי. שאני התם דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני יום והא לא אתי אליהו מאתמול א"ה כל יומא ויומא לישתרי דהא לא אתי אליהו מאתמול אלא לב"ד הגדול אתא. ה"נ לב"ד הגדול אתא

וכתב הריטב"א ז"ל לב"ד הגדול אתא ללישכת הגזית דהוא מקים ב"ד הגדול כי שם יגלה תחילה עכ"ל. ודבריו הן תמוהים דהא מהגמרא ומהמדרש ומהרמב"ם ז"ל נראה בהדיא דהגאולה מתחלת מעיה"ק טבריא ומטבריא נעתקין ללישכת הגזית וכיוון שכן למה תהיה הבשורה בלישכת הגזית מקום שאין עתה ב"ד הגדול ומאי האי דקאמר כי שם יגלה תחילה באופן