זרע יעקב קפו

חזרתי ואמרתי לנו עדת בנ"י רמזתי דידוע מ"ש בפ' יוה"כ אר"י גדולה תשו' שמקרבת הגאולה שנא' ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב מ"ט ובא לציון גואל משום ולשבי פשע ביעקב וידוע דבזמן הגאולה אז יתקיים המק"ש והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך ע"כ הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ובאותו זמן יהיה ת"ה וז"ש ראו עתה דהיינו לחזור שתשובה כי עי"ז אני אני הוא ואין אלהים עמדי שיביא הגאולה וגם אני אמית ואתיה דהיינו ת"ה יראו עינינו בעוב"ק

אמרתי בתתילת דברי המצוה אשר צויתי אתכם חזקו ואמצו אל תיראו רומז ונרמז למע' התשו' כי מצוה היא נק' התשו' כמ"ש הבעה"ט בפ' נצבים דסמיכות כי המצוה הזאת לפ' התשו' לומר לך דשקולה מצות התשו' ככל התורה כולה וידוע דמצות התשו' המשובחת היינו העושה אותה מאהבה ולא מיראה וכבר כתבנו דהתשו' ניתנה לישראל דוקא שהם בבחי' בנים

וזה מה שרמזתי המצוה אשר צויתי למעלה דהיינו מצות התשו' אתכם דוקא ניתנה ולא לאו"ה חזקו ואמצו וחזרו בתשו' ואל ירע בעיניכם דאיך יתכן לעשות תשו' דקי"ל מלך שמחל וכו' דהא ליתא דאתם בבחי' בנים ואמר אל תיראו רומז דעיקר התשו' הוא לעשותה מאהבה וז"ש אל תיראו ר"ל לא תעשו מיראה

חזרתי ואמרתי רמז רמזתי בענין שליחותי דהיינו קומו השרים לעזרת ה' בגבורים איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלהינו כי בצרה גדולה אנחנו וז"ש חזקו ואמצו ובזכות זאת המצוה שתעשו בימים האדירים האלה אל תראו ואל תערצו מפניהם משטן רע ומפגע רע ומכל גזירות קשות ורעות וכו' כי הצדקה מבטלת כל גזירות קשות ויכולה היא שתגן שתכתבו בספר חיים טובים ברכה וש'

ולנו עדת בנ"י רמזתי על גאולתיני ועל פדות נפשינו כי לא יעלה על לבני ח"ו להתייאש מן הגאולה יען כי ארכו ימי הגלות המר והנמהר באשר אי"ה מחרפים ומבזים אותנו ואומרים לנו כי אבדה תקותינו דבודאי הבל יפצה פיהם והוא בראותינו כי כל מקים שגלו ישראל גלתה שכינה עמהם וא"כ כאשר יגאל ה' את שכי' עוזינו מהגלות כן יגאל אותנו וזהו רמז זא"ת נחמתי בעוניי

וזהו מה שרמזתי חזקו ואמצו ואל יתיאשו מן הגאולה ח"ו אל תיראו ואל תערצו מן האו"ה האומרים אבדה חקותינו ח"ו דבודאי הקב"ה יגאל אותנו יען כי ה' אלהיך הוא ההולך עמך בגלות וכשם שיגאל שכי' עוזינו כן יגאל אותנו ולא ירפך ולא יעזבך בעוב"ק: דרוש למעלת א"י

מודעת זאת בכל הארץ כמה גדלה מעל' א"י שהיא מקודשת מכל הארצות ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלהיך בה ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מעלת עי"ק טבריא ת"ו ההר חמד אלהים לשבתו חמד זו טבריא חמדה גנוזה והיינו טעמא דסימני תשועה על גאולתינו ועל פדיון נפ' בה יהיה מתחיל וב"ד הגדול משם עתיד לעמו'

כאשר חז"ל הגידו בילקוט פ' ויחי וז"ל בתחי' גלתה סנהדרין וישבה לה ביבנה ומיבנה לאושא ומאושא לשפרעם ומשפר' לבית שערים ומבית שערים לצפורי וצפורי היא חלקו של זבולון ואח"כ גלתה מצפורי לטבריא וכן ישעיה אמר ישפילנה עד ארץ יגיענה עד עפר. א"ר יוחנן טבריא היא משלמת למשיח שנאמר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים מה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא

וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי"ד מה' סנהדרין ז"ל בתחילה כשנבנה בהמ"ק היו ב"ד הגדול יושבים בלישכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשר מקומות גלי וסופן לטבריא ומשם לא עמד ב"ד גדול עד עתה וקבלה היא בידי' שמעיר הק' טבריא עתידים לחזור תחילה ומשם הם נעתקים למקדש עכ"ל. (ומקור זה הוא במ' ר"ה דל"ג ע"א ומסיים בה א"ר יוחנן ומשם הם עתידים להגאל שנא' התנערי מעפר עכ"ל)

אלא דצריך להבין דברי חכמים הללו מאי האי דקאמרו מה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא דהא הרואה יראה דהאי קרא אינו אחריו אלא לפני פניו דפסוק זה שנא' תרמסנה רגל וגו' הוא בישעיה סי' כ"ה ופסו' דוהוכן בחסד כסא הוא בסי' ט"ו

ועוד דמה ענין זה לזה והלא פסוק דוהוכן בחסד כסא הוא מדבר על חזקיהו ואומר דאחר שיפול סנחריב ע"י חזקיהו ואז כלה שוד תמו רומס מאנשי סנחריב מן ארץ יהודה ואז והיכן בחסד כסאו של חזקיהו