זרע יעקב קפה

ה' אות שבת ולפי זה נימא דהיינו כדי שיודע שיש לו דין בן יחזור בתשו' וא"כ כשפגע בו אדה"ר ושאל לו וכו' גילה לו רז זה דע"י השבת יש תשו' וע"ז עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת

עוד אפשר לומר עד"ז בהקדים מ"ש הרב החסיד בדעת חכמה שער השבת פ"ד דכשחוטא האדם ע"י החטא ממשיך הטומאה בפנימיותו וחיצוניותו אמנם ע"י החרטה והבכיה ממשיך בתוכו קדושה אבל צריך להמשיך ניצוץ שכינה ואותו ניצוץ מגרש כח הטומאה מפנימיותו. והב' צריך לעשות מצות חבילות באיברים שחטא בהם ועי"ז יתהוו מלאכים ויגרשו מלאכי חבלה אשר בחיצוניותו ושתיים זו אי אפשר כי אם בשמירת שבת כי אז הוא זוכה לניצוץ שכינה על נשמה דאצילות. גם צריך זמן רב לקיים מצות באיברים שחטא ומי יזכה אבל שמירת שבת שקול ככל התורה והוי כאלו קיים מצות חבילות חבילות זהו תו"ד

הראת לדעת דלא אפשר לשוב בתשובה ראייה אלא אם כן יזדרז במאד בשמירת שבת והוא ריוח גדול דבנקל תעלה תשובתו לפני ה' לריח ניחוח

ובזה יש לתת טעם למה שקורין לשבת בנתים שבת תשובה דקשה כמש"ל ולפי"ה ניחא דינה שיחסוה התשו' לשבת הוא ללמד דעת את העם דאם יתנו לב לשוב בתשובה אי אפשר לשוב בתשו' ראויה אלא א"כ יזדרז מאד בשמירת שבת ובזה תלוי התשו' וזהו רמז שבת תשובה ודו"ק

וזהו רמז ה"ה מוה"ד מוהרי"א ז"ל בפ' ושבת עד ה' אלהיך קרי ביה ושבת כי התשו' והשבת צריכים זל"ז כי בזה תלוי התש'

וז"ש פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל וכו' ואמר כך היא כחה של תשו' ואני לא הייתי יודע דהייני כמ"ש דהיה ס"ל דאין התשו' מתקבלת דאינו יכול למחול הקב"ה דקי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ וס"ל דיש לנו דין עבדים ועכשיו שראה שנתקבלה תשו' קין יען דיש לנו דין בנים אז התחיל מטפח על פניו איך טעה בדעתו בסברא זו ומזה לא חזר בתשו' ועכשיו תכף נתן דעתו כדי לחזור בתשו' יפה שעה אחת קודם יען שכבר עבר כמה זמן שחטא ולא חזר בתשו' ע"כ ביקש אופן לחזור בתשו' בנקל ובלא אריכות זמן ולזה מיד עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת ר"ל קיבל עליו להזהר בשמירת שבת במאד מאד דבזה תלוי התשו' ובלא זה אי אפשר לשוב כראוי ובזמן מעט כאמור ודוק

והנושא בא אמרתי בתחילת דברי ראו עתה כ' אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגו' רומז ונרמז למ"ש בב"ר ע"פ ועתה פן ישלח ידו אין ועתה אלא תשובה שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך ונו' מלמד שפתח לו פתח של תשו' וכבר כתבנו לעיל החקירה שיש בענין התשו' דמאחר דקי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ איך מקבל תשו' השבים ושתי תשובו' בדבר הא' דזה לא נאמר אלא במלך ב"ו דכבודו לאו דיליה אלא משל צבור אבל הקב"ה כ"ע דיליה והכבוד משלו ונקרא מלך הכבוד לכן יכול למחול והב' דישראל יש לנו דין בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם וקי"ל אב שמחל על כבודו כבודו מחול

עוד נקדים החקירה שחקר הרב תנא דאורייתא בס"ה פ"ד בדרך ארוכה דנ"ו במאמר חז"ל שאמרו בפ"ק דתענית ג' מפתחות ביד הקב"ה שלא נמסרו לשליח וא' מהם הוא מפתח של ת"ה דכתיב וידעתם כי אני ה' בפתחי את קברותיכם ופרש"י אני ה' ולא שליח ע"כ ויפלא ע"ז דהא אמרינן בסנהדרין א"ל ההוא מינאה לר"א אלהיכם כהן הוא כד קבריה למשה במאי טביל וכו' א"כ יקשה דבת"ה דכתיב אני ה' ולא ע"י שליח הואיל והוא כהן היאך מטמא וכו' ותי' כמ"ש התוס' שם כי קבריה למשה במאי טביל הא דלא ק"ל להמין דהעיקרא איך נטמא הקב"ה דהוא כהן ותי' דישראל נק' בנים למקום וכהן מטמא לבנו ע"כ וה"ה והוא הטעם לת"ה דהואיל וישראל נק' בנים למקום כביכול מטמא לפתוח את קברותיהם ע"כ נמצא דע"י ת"ה יש הוראה עצומה דיש לנו דין בנים כמדובר

מעתה זהו מה שרמזתי בנושאי מקדם ראו עתה דהיינו ראו לחזור בתשו' שלימה וכ"ת איך אתה מקבל תשו' השבים ומוחל וסולח לעונותינו והא קי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ לזה בא לתת טעם כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי שם רמז החילוק א' שכתבנו דשאני קב"ה דכ"ע דיליה יכול למחול ועוד אני אמית ואחיה בא לרמוז החי' ב' שכתבנו דישראל יש להם דין בנים ואב שמחל ע"כ כ"מ והראיה דיש לנו דין בנים הוא מת"ה

ובזה יובנו פסוקי תהלים שובינו אלהי ישענו וגו' הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדור בטענת מלך שמחל ע"כ אכ"מ והלא אתה תשוב תחיינו אתה דוקא והרי הוא כמבואר וגם בזה יובנו פ' לכו ונשובה וגו':