זרע יעקב קפד

האב שמחל על כבידו כבודו מחול. וזהו שרמז התנא רע"ק ביומא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים והרי הוא כמבואר

ובזה נתן טעם הרב ז"ל למה שקורין לשבת בנתיים שבת תשובה דלכאורה יפלא והלא כל העשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ כלם קדושים הם ימי תשובה ושבת גם הוא כאחד מהם ומה ראו על ככה לייחס התשובה אל השבת ולפי"ה ניחא די"ל דמה שיחסוה לשבת ללמד דעת את העם לבל יעלה על רוחחם לחשוב מחשבה על שחטאו ומרדו בה' שאף אם יתנו לב לשוב אין בם מועיל כמשפט המלך דאין כבודו מחול ע"כ יחסו התשו' אל השבת כי הוא הוראה עצומה היות ישראל בנים למקום וכמ"ש רז"ל בטעם מ"ש גוי ששבת חייב מיתה מפני היות השבת שרביטו של מלך ואסור לעבד להשתמש בשרביטו ש"מ לא כן ישראל כי המה בנים למקום וכן מפורש בריש הקד' תיקיני הזוהר כד ישראל נטרי אות שבת איתמר עליהו לא תקח האם על הבנים וכו' ולכן קורין איתו שבת תשו' לומר כי המה בנים והוא יתברך מקבל משובתינו ומכפר עונתינו כרחם אב על בנים ע"כ יע"ש

ובזה יתורץ מה שהק' הרב"ד בא"ת סי' צ"ו עמ"ש הרב"י בסי' רמ"ב דמי ששומר שבת יש לו תוחלת מחילה ע"י תשובה וכי' יע"ש ודוק

אשר עפ"י חילוק הא' שכתבנו דיש חילוק בין מלך ב"ו לממה"מ הקב"ה וכו' שמעתי באומרים לי משם הראשונים דזהו כונת אנשי כנה"ג שתקנו לומר בנוסח התפילה של יוה"כ מלך מוחל וסולח לעונותיני וכו' מלך ע"כ הארץ דלכאורה נראה מיותר מאמר מלך ע"כ הארץ דדי במ"ש מלך מוחל וסולח וכו' ומה שייכות יש זה לזה ולפי"ה יובן כמין חומר מתוק מדבש והרי הוא כמבואר

ואני בעקבותם ר"ל לרמוז נס התי' ב' במ"ש מקדש ישראל ויוה"כ דהיינו דכבר כתבנו דישראל יש לנו דין בנים וקי"ל אב שמחל ע"כ כ"מ וידוע משה"כ בנים אתם לה' אלהיכם וגו' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך הרי דקרא לנו עם קדוש אחר שקראנו בנים והרי הוא כמבואר ודו"ק

ועד"ז יש לפרש כונת מה שתקנו לומר במוסף של ר"ה היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים והכונה דכיון דהיום יעמוד במשפט וכל יצורי עולם מזה מוכח דכ"ע דיליה ואין מי יאמר לו מה תעשה א"כ ממ"נ אם כבנים ל"צ למימר דאב שמחל ע"כ כ"מ ואם כעבדים נמי יכול למחול וכו'

וחזה הוית להמבי"ט ז"ל בס' בית אלהים בשער התשו' פי"ד שכתב דכיון דישראל קבלו התורה שיש בה תרי"ג מצית וכמה אזהרות והם אסורים בכבלי ברזל ואינם יכולים לפסוע ב' פסיעות מבלי שיהו זהירים שלא יארע חטא על ידם מהכשל בעבירה או לעשות מצית א"כ מפני ריבוי מצותיה אין איש בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ע"כ ראוי להקב"ה שימחול לנו עונותינו לקבלנו בתשו' דיש לנו דין אנוסים לאפוקי או"ה דאין להם אלא ז' מצות ב"ן יכולים ליזהר בהם וע"כ אין ראוי שימחול להם הקב"ה וכו' יעש"ב

כי מן הבא"ר נלע"ד שזהו כונת התנא ר"ח בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו' והוא דהוק' לו קו' המפרשים דהיאך מקבל תשו' השבים מאחר דקי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ לז"א רצה הקב"ה לזכות אח ישראל ולקבל בתשו' לישראל דוקא ולא לאו"ה לפיכך הרבה להם תור' ומצות שיש בה תרי"ג מצות ומפני ריבוי המצות אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא באחת מהנה לכך ראוי לו להקב"ה למחול עונותינו דיש לנו דין אנוסים ובדברי המבי"ט ז"ל וכמ"ש

ובכן עלי בא"ר כונת המאמר ויצא קין וגו' פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשו' ונתפשר' התחיל מטפח על פניו ואמר כך היא כחה של תשו' ואני לא הייתי יודע יען שאני הייתי סובר דאין תשו' בעולם דאין הקב"ה מוחל העון מאחר דקי"ל מלך שמחל ע"כ אין כבידו מחל ואנו יש לנו דין עבד וע"כ לא שמתי על לבי לחזור בתשו' עכשיו שאני רואה שאתה עשית תשו' ונתקבלה תשובתך ברצון בודאי צ"ל דטעות היה בידי מה שהייתי סובר דאין הקב"ה יכול למחול מאחר דיש לנו דין עבד וקי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ אלא האמת הוא דיש לנו דין בנים וקי"ל אב שמחל ע"כ כ"מ וע"כ נתקבלה תשו' אז מיד עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת דעכשיו שנתחדש לי דיש לנו דין בנים יכול לשמור את השבת לאפוקי מקודם דהיה ס"ל דהוא בבחי' מבד לא היה יכול דאסור לעבד להשתמש בשרביטו ש"מ וכמ"ש. ומעתה ניחא במ"ש בתנחומא ע"פ וישם ה' לקין אות אות שבת מסר לו כמד"א כי אות היא וגו' דצ"ל למה מסר לו