זרע יעקב קפג

ע"ז בפ' ויקרא ע"פ נפש כי תחטא ועשתה א' מכל מצות ה' אשר לא תעשנה שיש בו מהדיוק מאי נפש כי תחטא ולא אמר איש כי יחטא ועוד שהמקרא בא בכפלון כי תחטא ועשה א' מכל מצות ה' וגו' ופי' הרב כלפי מש"ה גם בלא דעת נפש לא טוב כי הכונה לומר לבל יאמר האיש הישראלי אם המצא תמצא בידו חטא שוגג נקי אנכי כי לא בפשע ורשע פעלתי עולה ולא אתעצב אל לבי על השוגג שיצא מתחת ידי ואנכי לא ידעתי כי אדם אנכי ולא אל שלא אוכל להתעלם או לשכוח ואם נעשה ולא מלבי מהבל ימעט חטאתי

ועל כל אלה בא הכתוב לומר גם בלא דעת נפש לא טוב ר"ל שאם יחטא איש כשוגג גם בלא דעת אין זה כ"א שנפשו לא טובה היא מאיזה עון שעשה תחילה ועל איתה עבירה גרמה לו זאת כי האיש אשר אין בידו עון אשר חטא אין שוגג בא על ידו כי הוא ית' אפי' לבהמתן של צדיקים איני מביא תקלה ע"י וכ"ש לצדיקים עצמן

והוא הנרצה בכתוב נפש כי תחטא ועשה א' וגו' יראה כי לא יתברך בלבבו לאמר ע"ד החטא נפשי לא מטומאה כי הנה המחשבה שיש לה שייכות עם הנפש לא היה חלק בדבר הרע הזה כי אם הגוף בלי מחשבה כענין חושב על החלב שהי' שומן ע"כ לשלשול זה אמר נפש כי תחטא בשגגה כי גם שעתה הנפש לא חטא מ"מ יקרא חוטאת יען חטא זה נמשך לה מכל מצות ה' אשר לא תעשנה ועשה מאחת מהנה כלומר דאחת מהנה עשתה הנפש תחילה בזדון כי אם לא נטמאה נפשו בפעם הזאת נטמאת בראשונה ואותי הפשע והזדון גרמה לה ובכן מעלה עליה הכתוב כאלו גם עתה היא החוטאת וע"כ ענש הכתוב על השוגג, אלי דברי קדשו בקיצור

וז"ש שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת הכונה לומר שובה ישראל על אשר כשלת בשוגג דהשוגג מקרי מכשול כמ"ש בגמ'. יכ"ה למה צריך לשוב בתשו' ולהתודות על השוגג מאחר דאינו אלא בשוגג מהו עונשו כיון דלאו אדעתיה. לז"א בעיניך ר"ל הגם דהי' בשוגג בלא דעת מ"מ מה שבאת לידי מכשול זה הוא בעוניך ר"ל משום העון שעשית מקודם במזיד ממני נמשך לך החטא לכן צריך שתשיב אל ה' על השגגות

א"נ י"ל עפ"י מ"ש הרי"ף ז"ל בכונת המשנה עבירות שבין אדם למקים יוה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר וכו' דהכונה לומר דהעבירות שבין אדם למקום תלוייה כפרתם בעבירות שבין אדם לחבירו שאם נתרצה ונתפיים עם חבירו אז הקב"ה מכפר עבירות שבין אדם למקום ואם לאו אפי' חלקו אינו מכפר יע"ש

וז"ש שובה ישראל וגו' וביאר איך יהיה אופן התשו' לז"א קחו עמכם דברים ר"ל תחילה צריך שתקחו בניכם דברים של פיוסים ממה שחטאתם זע"ז והדברים שעברו בכם ואח"כ ושובו אל ה' דהיינו עבירות שבין אדם למקום דבזה שתעשו כן אמרו אליו כל תשא עין ר"ל יכולים אתם לומר להקב"ה כל עין תשא בין עבירות שבין אדם למקום ובין העבירות שבין אדם לחבירו דהא בהא תלייא

עוד פירשתי בעניותי ב' אופנים בפסוקים אלו הא' בדין שמירה בבעלים עיין בדרוש לפ' נצבים והג' בדין אין שליח לדב"ע עיין בדרוש לבר מצוה והן ז"ב

מעתה נחזיר למאמרינו הפונה קדים ולכאורה נראה מאמר זה תמיה חדא במ"ש כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע דמאיזה טעם לא ידע כחה של תשובה יתכן יציר כפיו של הקב"ה שיפלא ממנו דבר זה ובנו קיין שידע יותר ממנו וע"כ צ"ל דכבר היה יודע כחה של תשובה אלא דהיה לו איזה קושייא וטענה בענין התשובה ומכח זה לא חזר ולנו לדעת מהו. ועוד במ"ש מיד עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת לכאורה אין לו שחר דמה שייכות יש זה עם זה

אמנם נלע"ד שיובן הענין בהקדים החקירה שחקרו הראשונים ע"ה בענין התשו' דימינו פשוטה לקבל שבים דאיך יתכן זה מאחר דקי"ל הלכה רווחת דמלך שמחל על כבידו אין כבידו מחול וא"כ איך הקב"ה מיחל וסולח לעונות עמו ישראל ומקבלם בתשו'

ותירצו דדוקא במלך ב"ו דכבידו לאו דיליה אלא משל ציבור איני יכול למחול אבל הקב"ה כ"ע דיליה והכביד משלו ונקרא מלך הכבוד יכול הוא למחול וכמ"ש בקידושין דל"ב עמ"ש רב יוסף רב שמחל פ"כ כ"מ שנא' וה' הולך לפניהם יומם וגי' אמר ר"א הכי השתא התם קב"ה כ"ע דיליה ותורה דיליה מצי מחיל ליקריה

והרב החסיד ז"ל בפ' האזינו הביא משם ה' בעל עשרה מאמרות דהתשובה אינה מועלת אלא לישראל ולא לאי"ה והיינו טעמא משום דישראל נק' בנים למקום כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם וקי"ל