זרע יעקב קעו

הרב משה ידבר. ונ"ט קרא למה אמרתי דאפי' על ח"ש מכפר יטן דלפני ה' תטהרו ר"ל לפני ה' תטהרו אפי' על שיור שלם ואיך יתכן לומר דטל ח"ש שלא יהיה מכפר שהוא דבר שאינו מפורש בתורה משו"ה אמרתי מכל וכו'

עוד אפשר לימר בכינת הפסיק בהקדים מ"ש העור א"ח סי' תקפ"א שהביא משם מדרש תנחומא ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' משל למדינה וכו' כך המלך זה הקב"ה בני המדינה אלו ישראל שמסגלים עונותיהם כל השנה. ערב ר"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש עונותיהם בעשרת ימ"ת בינונים מתענין ומוותר להם שני שלישים ביוה"כ הכל מתענין ומוותר להם הכל ע"כ

ומרי ב"י ז"ל הקשה ע"ד המדרש אלו דא"כ ער"ה חשיב כיוה"כ שהרי הוא מתכפר בו שליש העונות כמו יה"כ והוא חשוב כמו כל ט' ימי תשו' שהרי בכל ט' יח"ת אינו מתכפר אלא שליש ובערב ר"ה לבדו מתכפר שליש. ותירץ השליש א' קל הוא להתכפר ושליש ב' קשה ייתר ושליש אתרין קשה מכולם וזהו עדיפותיה דיוה"כ ע"כ

ולעד"ן דאפשר לומר דידוע דג' חלקי מיני חטאים יש דהיינו חטא שהוא שוגג ועון שהוא במזיד אבל אינו מכוין למרוד דהיינו להכעים אלא למלאות תאותי. ופשע שהוא במרד יודע ברבו ומכוין להמרות. א"כ יתכן דבערב ר"ה הוא מתכפר חלק החטאים שהוא הקל שבהם ובימ"ת מתכפר חלק העוניה. וביוה"כ מתכפר חלק הפשעים שהוא החמור שבכולן וזהו עדיפות יוה"כ

והפר"ח זיל תירץ וז"ל ואין זה דקדוק דמה בכך שהרי מה שנשארו מהעונות מכפר יוה"כ וגם אם לא היו מתכפרים השני שלישים קודם יוה"כ אעפ"י כן יוה"כ מכפר הכל משא"כ בערב ר"ה והיינו רבותיה דיוה"כ וכו' יע"ש

וז"ש כי ביום הזה יכפר עליכם דמשמע דביום זה דוקא הוא שניתן לכפרה ולא יום אחר ולזה נתקשה דמאי עדיפיתיה דיום זה יותר מערב ר"ה וימ"ת דבכל א' מהם מתכפר שליש א' מהעונות. לז"א לטהר את' מכל חטאתיכם שם רמז מ"ש הפר"ת דגם אם לא היו מתכפרים הב' שלישים קידם יוה"כ אפי"ה יוה"כ מכפר הכל וז"ש לטהר אתכם מכל חטאתיכם ועוד לפני ה' תטהרו דהיינו לגמרי ע"י שנתכפר לכם שליש האחרון וזהו קשה חכולן יען דבשליש א' כשנתכפר עדיין נשאר ב' שלישים וכן כשנתכפר הב' שלישים עדיין נשאר שליש א' והם עדיין בטומאתם ולא נטהרו לא כן ביוה"כ שנתכפרו כולן ונעשים טהורים זהו עדיפותיה דיוה"כ מערב ר"ה ומימ"ת

נחזור לעניניני הראשון והוא שנתננו חילוק בין עשרת ימ"ת לשאר ימים דבעשרת ימ"ת אעפ"י שלא יהיה התשובה בלב שלם מתקבל יען שהימים הם מסוגלים לקבלת התשו' ויש לתת טעם למה עשרת ימים שבין ר"ה ליוה"כ הם מסיגלים לכך לקבל התשובה ואפשר לומר אשר חכמים הגידו דשבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואחד מהם היא התשובה והטעם כמ"ש בס"ה שקודם שברא הוא יתברך את האדם עלה בהסכמה לעיניו להיות תשובה לפישעים מפני קיום העולם דאם לא כן אין קיום לעולם שלא היה יכול לעמוד מפני הרשעים הלכך בזמן שנברא העולם זיכה הוא יתברך שע"מ כן בראו ומקבלת התשובה מחילה וסליחה בימים האלה ובזמן הזה לקיום העולם שהוא רוצה בקיומו של עולם ומפני זה הימים האלו הם חסיגלים לקבלת התשובה יותר משאר הימים

וזה יהיה כונת מה שסדרו אנשי כנה"ג לומר במוסף של ר"ה אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם דצ"ל מאי נפקותא איכא אם זוכר מעשה עולם או לא ומה שייכות יש לומר דברים אלו בר"ה. אמנם עפי"ה ניחא והוא שאנו אומרים אתה זוכר מעשה עולם שע"מ כן בראת העולם לקבל תשו' השבים כדי שיהיה קיום העולם א"כ קבל אותנו ביום הזה בתשו' כמו שכן היה התנאי

איטר בזה אפשר לפרש כונת המאמר בפרק בתרא דיומא דפ"ו ע"א וז"ל א"ר יוחנן גדולה תשובה שדוחה את ל"ת שבתורה שנא' לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה' עכ"ל

וכבר ידוע מאי דמקשים העולם ראשונים ואת אחרונים דמה זו גדולה דתשובה דאמר גדולה תשו' שדוחה ל"ת והלא כך היא המדה בכל התורה כולה קי"ל דאתי עשה ודחי ל"ת והכא נמי תשובה היא חד ממ"ע שבתורה ואילולי יקבל הקב"ה תשו' של ישראל ויעבור על הלאו דלא ישוב לקחתה אינו מתקיים העשה דתשו' דמה בצע שיחזרו בתשו' הלא המה בתשו' ומי בכל הגוים א"כ מאי עדיפותא איכא גבי עשה דתשו'. ועוד מאי האי דקאמר שדוחה ל"ת שבתורה