זרע יעקב קעה

בעלמא סגי זהו קרוב ה' לכל קוראיו ומקשה בעל המאמר דזה אי אפשר לאומרו דיש חילוק בין עשרת ימ"ת ובין שאר ימים לז"א יכול לכל. בין אותם שמתפללים בעשרת ימ"ת ובין אותם שמתפללים בשאר ימות השנה בקריאה בעלמא סגי ומתרץ ת"ל לכל אשר יקראיהו באמת ר"ל מה שאמרתי לך דסגי בקריאה כל שאר ימות השנה הוא באמת ר"ל שלא יהיה קריאה לבד אלא שיהיה בפועל פיו ולבו שוין זהו באמת ואז הוא קרוב ה' לכל קוראיו ודו"ק

עוד אפשר לישב דברי רבינו כמה שהקשינו דנר' הפך מהמאמר דתענית והוא במה שיש לדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל שכתב ומתקבלת מיד דמאי מיד דקאמר אלא הא אתא לאשמועינן והוא דאה"נ דבציבור אפי' בשאין צועקים בלב שלם הם נענים אבל אין נענים מיד אמנם כשצועקים בלב שלם הם נענים מיד ולזה נקט רבינו תיבת מיד

ובזה יובן כונת מאמר הנז' קרוב ה' לכל קוראיו דהיינו קרוב ה' לכל קוראיו ר"ל שעונה אותו מיד דהכי כתיב קרוב ה' לכל קוראיו. ומשו"ה קאמר יכול לכל כלומר בין לצועקים בלב שלם ובין לאין צועקים בלב שלם לז"א ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת כלומר דע"כ אין ה' קרוב לענות להם מיד אלא אם יקראוהו באמת ר"ל בלב שלם דוקא היא מה שקרוב ה' ונענה מיד כמ"ש רבינו ז"ל

עוד ראיתי להרב החסיד ז"ל בפ' נצבים שכתב עוד בזה ליישב דעת רבינו והוא דסבר לה דהא דאמרי' דבצבור אפי' בלא לב שלם מתקבל היינו דוקא להיות עושה מחצה ודייק קרא דכתיב והוא רחום יכפר עון ולא ישחית וגו' ולא יעיר כל חמתו דמשמע כל חמתו הוא דלא עביד הא מחצה עביד והוא באותה מדה כי במדה שמדדו לבא לפני האל יתברך לחצאין בפיו ובשפתיו כבדוהו ולבם רחק מהם כן מודד להם ולא יעיר כל חמתו אבל מחצה האף והחמה יעיר ולא יעני בכל עד שגם המה יקראו בלב שלם. והוא מ"ש רבינו ז"ל אבל בצבור כל זמן שעושים תשובה וצועקים בלב שלם הם נענים שנא' כה' אלקינו בכל קוראינו אליו שכוונת המק' לרמוז ב' דברים שיהיו נענים בכל ושיקיבלו ג"כ בכל זמן שיהיה

אשר עפ"י דרך זה יפורש המקרא שכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו יראה בשלא תהיה הטהרה נגד בני אדם האדם יראה לעינים ולב רע לפני ה' אלא לפני ה' תטהרו אז עושה כולה לכפר עליכם ולטהר אתכם מכל חטאתיכם

ולעד"ן פרש מקרא זה כי ביום הזה וגו' ליישב תיבת מכל חטאתיכם בהקדים מ"ש הרב משגה למלך ז"ל בה' שגגות פ"ג והזכירו מזה המגי' בפ"א מה' תשובה גבי מ"ש רבינו ועצומו של יוה"כ מכפר וכו' והוא דיצא לידון בדבר חדש ממש דאין יוה"כ מכפר על חצי שיעור ואייתי ראיה בידיה ממ"ש בפ"ד דכריתות כי מכפר יוה"כ על כוליה שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר וכו' יע"ש

וראיתי להרב משה ידבר ז"ל בדרוש ה' לשבת תשו' בדי"ב שעמד מרעיד ומשתומם על המראה דאיך יתכן בעולם דעל כוליה שיעורא בעצמו שהוא מפורש בתורה לא תאכל חלב יהיה יוה"כ מכפר ועל חצי שיעור שאינו מפורש בתורה אלא מריבויא דכל חלב שלא יהיה מכפר יוה"כ וכו'. ועוד קשה שהורה לנו הרב קלקלתו של עון ת"ש ולא הראה לנו תקנתי מה תהא כפרתו דהול"ל דא"צ לעון ת"ש יה"כ אלא תשו' בלבד סגי ליה לכפר דלא יהא חמור עון ח"ש מן העובר על מ"ע ועל מל"ת שאין בו מלקות דקי"ל תשו' בלבד מכפרת ואינו צריך יוה"כ וכו'. ואם נאמר דבעי יסורין כדין כריתות ומתית ב"ד או בעי מיתה כדין ח"ה הא ודאי ליתא חדא דלא מסתבר דעון ח"ש חמיר כולי האי ותו דא"כ אמאי לא הזכירוהו גבי ד' חלוקי כפרה. וכ"ת דאין לו כפרה עולמית זו קשה מן הראשונה חדא דמ"ט חמיר כולי האי ועוד דאם איתא להא אמאי כתבי הפו' דאין לך דבר שעומד בפני התשו' והאיכא עון ח"ש

ועוד הרבה להשיב עליו יעש"ב אשר מכח זה דחה דברי הרב מש"ל ותירץ ג"כ הסוגייא דכריתות שהביא הרמש"ל דאין משם ראיה כאשר יראה הרואה והאריך ופלפל בחכמה יעש"ב וסי"ד כתב באופן דלעולם יוה"כ מכפר על עין ח"ש דלא כמי שעל"ה בדעתו של עליון הרב מש"ל ז"ל דלת"ש של איסור אין יוה"כ מכפר דהא ודאי ליתא וידוע דחצי שיעור אסורו יוצא מתיבת כל דהייני כל חלב כמ"ש בפ' בתרא דיומא דע"ד ע"א ע"ש

מעתה יובן כונת הפ' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם דהיינו דבא להוציא ס' הרמש"ל דס"ל דח"ש אינו מכפר יוה"כ אלא ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם ואפי' על חצי שיעור דאיסורן יוצא מתיבת כל וכדעת