זרע יעקב קסז

אי משום ישוב או משום אכחושי ומשני איכא בינייהו חו"ל. והשתא פסיק ותני הרא"ש ז"ל דנטיעות עדיפי מבתים משום ההיא דהשואל דאפי' למ"ד משום אכחושי מודה מיהא דנטיעות חשיבי טפי אלא מאי דנקט אכחושי לרבות חו"ל זה נלע"ד לומר והוא פשוט

עוד ק"ל בדברי הטור ז"ל במ"ש בסי' קע"ה סעי' מ"ג כתב א"א הרא"ש ז"ל דאם המצרן רוצה לנוטעה שיכול לסלקו שחשוב טפי מבתים ע"כ. וק"ק דריביתא ה"ל לאשמועינן דאם לוקח רוצה לנוטעה ומצרן לבניתה לית ביה דדב"מ דהוי ריבותא טפי ללוקח דאע"ג דקי"ל דבן המצר קדים לעולם משום הישר והטוב במקום ישוב לא אמרו

ולא על הרא"ש ז"ל תלונותינו רק על הטיר ז"ל דדברי הרא"ש באו סתומים וז"ל אבל לנוטעה אילנות יראה דחשיב מבתי ע"כ ומתפרשן בכל גוונא בין על הלוקח ובין על המצרן אבל על הטור ז"ל קשה דלמה נקט בדברי הרא"ש אם המצרן רוצה וכו'

ולענ"ד נראה דאפשר לישב והוא דהטור ז"ל דייק לישנא דהרא"ש ז"ל דקאמר ארעא לבתי וארעא לזריעה לית בה דדב"מ אבל לנוטעה אילנות יראה דחשיב מבתי ע"כ די"ל דהול"ל וה"ה לנטיעות דחשיבי מבתי והוה מתפרש אז אלוקח דרוצה לנטוע ומדנקט אבל לנטיעה משמע דהא דיד בן המצר על התחתונה דוקא בדבעי ליה לזריעה אבל אי בעי לה לנטיעה ידו על העליונה ולכן כתב הטור בשם הרא"ש ז"ל דאם המצרן רוצה לנוטעה יראה וכו'

אלא דכפי זה הדרא הקושיא על הרא"ש דלישמועינן ריבותא בלוקח

וראיתי להסמ"ע ז"ל בסי' קע"ה ס"ק מ"ד שכתבן דה"ה אם הלוקח בא לנוטעה והמצרן בא לבנות עליה בתים דאין בה דדב"מ דומייא דזריעה ובתים והשתא א"ש מ"ש הטור ז"ל שהנטיעה חשובה טפי מבתים מ"מ אם לוקח רוצה לנטוע בה אילנות דלית ביה דדב"מ אף שהמצרן רוצה לבנות בה בתים דאל"כ קשה הא אף אם שוים הן המצרן יכול לסלק להלוקח ע"כ

והט"ז ז"ל דחה דבריו וכתב דדבר תמוה הוא דודאי לא הי' שתיק רבינו לפרש דין זה בפירוש וכו' ותו דא"כ בטלת דין מצרנות דכל לוקח יאמר אני רוצה לנטען וכו' ונ"ל עפ"י מ"ש הרא"ש וז"ל אבל לנוטעה אילנות יראה דחשיב טפי מבתים כדאמרי' בהשואל וכו' מבואר כונתו דנקט החשיבות לרבותא דבעלמא מצינן דחשיב טפי וה"נ כונת רבינו לראיה בעלמא שאין נטיעות בכלל זרעים דהא מצינו שחשוב אפי' מבתים אבל כל שהלוקח רוצה לנוטעה והמצרן לבנות אין נראה כלל לבטל משו"ה דין מצרנות וכו' ותו לא מצינו שחשו חכמים אלא לישוב עדיף מדבר שאינו ישוב אבל בשני דברים של ישוב אלא שאחד עדיף מחבירו לא בטלו משו"ה דין מצרנות דאל"כ למה אמר בגמ' בתי עדיף משום ישוב הארץ נגד זרעים דאין בהם ישוב כלל היל"ל ריבותא דאפי' בישוב יש חילוק בין נטיעה לבתים עכ"ל יע"ש

ואהמ"ר לא זכיתי להבין דבריו דאדרבא מ"ש על הסמ"ע דדבר תמוה הוא נראה דדבריו הם תמוהים חדא במ"ש לא מצינו שחשו חכמים וכו' דאל"כ למה אמר בגמ' בתי עדיף משום ישוב נגד זרעים דאין בהם ישוב כלל היל"ל ריבותא דאפי' בישוב יש חילוק בין נטיעה לבתים וכו' דלא על הסמ"ע ז"ל תלונתו כ"א על הרא"ש ז"ל שייך זאת התלונה דהוא מארי דהאי שמעתתא דהוציא זה החילוק בין נטיעה לזריעה א"כ יקשה עליו דלמה אמרו בגמ' בתי עדיף וכו' ומה לו להקשות על הס הסמ"ע ז"ל דדינא לא אמר כ"א דמה שחילק הרא"ש ז"ל היינו גם אם הלוקח בא וכו'

ועוד במ"ש דא"כ בטלת דין מצרנות דכל לוקח יאמר אני רוצה לנטיעה וכו' מאי כונתו בזה דאם כונתו לומר דאנו חוששין לעורמה שיאמר הלוקח דרוצה לנטועה ולא יעשה כן וכי באמירתו תלייא מלתא והלא דבר זה מסור לב"ד שיעשו ברירה אם אמת הדבר או לא ואם רואים שהערים ולא נטעה לוקחים אותו ממנו ונותנין למצרן. ואם כונתו לומר דכל לוקח יאמר אני רוצה לנטיעה ויעשה כן באמת וממילא מתבטל דין מצרנות אם הדין כן הוא דבנטיעה ליכא דדב"מ יתבטל כמו שיש כמה חילוקי דינין בדדב"מ דכשיש א' מהם ליכא דדב"מ גם זה כאחד מהם. דאלת"ה תיקשי ליה להש"ס שאמרו ארעא לביתי וארעא לזרעא ישוב עדיף דכל לוקח יאמר אני רוצה לבנות ומתבטל דדב"מ וכעזה"ד בכל החילוקי דינין שיש תקשי כן

ועוד דמה כל החרדה הזאת שהחריד דא"כ בטלת דין מצרנות וכו' והרי כתב מר"ן הב"י ז"ל בסעיף מ"ג דכיון דאין דין בן המצר אלא משום הישר והטוב בטענה כל דהו דחינן ליה וכו' יע"ש וא"כ הכא נמי בטענה זו דהרא"ש ס"ל דה"ה בלוקח