זרע יעקב קסג

אבל אם אינו לוקח ממנו דמים כ"א נותן אותו במתנה אז לכ"ע תליוהו ויהיב אין מתנתו מתנה ובזה יש לו הבטחה כי ברוב ימים ימצאנו ויכול לערער עליו

ולז"א ייאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ר"ל כיון שאתה הוא אדוני המלך מוכרח אני לקיים דברך ראה הבקר לעולה וגו' הכל נתן ארונה למלך דהיינו רציני הוא ליתן אותו לך במתנה. ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך ופי' המתרגם ה' אלהך יקבל קרבנך ברעוא רצונו לומר לו דכל מגמתו הוא שיקבל קרבנך ברעוא ותעצר המגפה מעלינו דאני מתיירא מהדבר ומחמת יראת הדבר הוא מה שאני נותן וזה מקרי אונס כמ"ש מוהרש"ך ז"ל דיראת הדבר מקרי אונס דאין לך אונס וכו'

אמנם דוד הע"ה הבין כונתו של ארונה דמה שלא רצה למכור הגורן בדמים כי אם ליתן לו במתנה היינו כדי שלא יהיה המכירה קיימת ויוכל לחזור בו כשירצה בטענה דאנוס הי' דדוקא תלוהו וזבין ז"ז אבל תלוהו ויהיב לא. לז"א ויאמר המלך אל ארונה לא. כי קנה אקנה מאתך במחיר דהיינו בדמים דוקא ולא במתנה כדי שיהיה המכר קיים ולא תוכל לערער דאנוס היתה וכמ"ש

ואמר עוד ויקן דוד את הגורן וגו' בכסף שקלים חמשים דהיינו במנין לרמוז מ"ש רשב"ם ז"ל בפי' דארצי זוזי דהיינו דצריך שימנה המעות משו"ה אמר בכסף שקלים חמשים

ויתכן להליץ טוב בעד ארונה שאין כונתו במה שרצה ליתן הגורן במתנה כדי שלא יהיה המכר קיים כמ"ש אלא כונתו היתה לטובה יהוא שראיתי למוהריק"ו ז"ל בשורש קפ"ו שכתב בשם רבינו יודא בר ברזילי דאפילו בתלוהו ויהיב. מתנתו מתנה יע"ש. והגם דמוהריב"ל ז"ל בח"ב סי' מ"ז כתב דאין לחוש לדבריו דיחידאה הוא לגבי הנהו רבוותא וגם מוהרשד"ם ז"ל בא"ה סי' קפ"ב כתב דאפי' שנראה דיש מי שסו' כסברתו דהיינו מוהריק"ו אפי"ה אין המוחזק יכול לומר קי"ל כמוהר"י בר ברזילי. וגם הרמש"ל בפ"י מה' מכירה ה"א תמה על מוריק"ו דהיאך תפס דברי ריב"ב בדבר שכל חכמי ישראל חלוקין על זה יע"ש. מ"מ מצינו דיש סברא בעולם דס"ל דגם במתנה באונס מתנתו קיימת. וגם מוהרלנ"ח ז"ל בח"א סי' ס"ג כתב דיכול המוחזק לומר קי"ל כמוהריב"ב ז"ל יע"ש ועיין למרן החביב ז"ל בסי' כ"ה בהגהב"י אות ע' יע"ש

וא"כ אפשר לומר דארונה תפס השיטה כמוהריק"ו ומוהריב"ב ז"ל דסברי דגם במתנה מתנתו קיימת ולהכי כשאמר לו דהע"ה לקנות מעמך הגורן דהיינו בדמים כדי שיהיה המכירה קיימת השיב לו ארונה דיקח במתנה ואינו צריך נתינת דמים מאחר דכבר כתב מוהריק"ו בשם מוהריב"ב דגם במתנה מתנתו קיימת כמ"ש אמנם דהע"ה לא רצה בזה מאחר דהיא סברא יחידאה וכל חכמי ישראל חולקין עליו ולז"א לא כי קנה אקנה מאתך במחיר

ומה שהוכרחתי לפרש פי' זה הוא יען דכשפירשתי הפי' הא' באותה הלילה חלמתי חלום שהייתי יושב בבית א' חשובה עד מאד והיו החלונות פתוחים לפני הבהמ"ק וכתל המערבי ואני הייתי יושב בחלון והייתי שמח שמחה גדולה מראיית הבהמ"ק אדהכי והכי נכנס הבעה"ב והי' אדם חשוב לבוש בגדים נאים ואמר לי כל המקום הזה של בהמ"ק שאתה רואה שלי היתה ואני נתתי לדהע"ה שאני הוא ארונה וראיתי שהדברים אלו אמרם בשמחה ובסבר פנים יפות ומזה רציתי להבין שכוונתו היתה לטובה במ"ש

עוד יתכן לפרש כוונת הפסוקים אלו בהקדים מאי דאמרי' בסנהדרין ד"ך ע"ב אמר רב יהודה אמר שמואל כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו ופירש"י בפ' מלך בספר שמואל א' סי' ח' בניכם ובנותיכם יקח שדותיכם יקח וכיוצא וכו' והתוס' ז"ל כתבו וז"ל מלך מותר בו תימא למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו. וי"ל דבפ' מלך כתיב יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו. ועי"ל דבחינם הי' יכול ליקח אם הי' רוצה אבל כשהי' שואל המלך שימכרו לו הרשות בידם לומר לא נמכור. ועוי"ל דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב והי' לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות. והנקדן תירץ דאינו מותר רק בשדות הרחוקים מהעיר דלא מעלו כ"כ אבל כרם נבות הי' אצל היכל אחאב בשומ'. ועי"ל דדוקא בשדה מקנה אבל שדה אחוזה שירש מאבותיו לא כמו שהשיב נבות חלילה לי מתתי נחלת אבותי לך. ועי"ל בפ' המלך לא נאמרה רק על מלך שמנלך על ישראל ויהודה ומאת המקום ואחאב לא מלך על יאודה וגם לא מלך מאת המקום ע"כ

נמצא דהא דאמרי' כל האמור בפ' מלך מלך