זרע יעקב קסא

ועיין עוד השייך לכונת הפסוקים אלו בסוף הדרוש ד"ה ואפשר

כי מן הבא"ר נלע"ד לפרש מקראי קדש האמורים בס' שמואל ב' סי' פ"ד וכ"ת וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עוברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה: ויאמר ארונה מדוע בא אדוני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגורן לבנות מזבח לה' ותעצר המגפה מעל העם: ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים: הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך: ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאתך במחיר ולא אעלה לה' אלהי עולות חנם ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים ע"כ

ויש לדקדק בכתובים הללו טובא חדא במ"ש וישקף ארונה וגו' ופירש"י מתחבא היה מפני המלאך כמו שכתוב בד"ה לאיזה צורך טרח וכתב לה קרא שהי' מתחבא וכו'. ותו במ"ש לקנות מעמך הול"ל ממך והרב כלי יקר ז"ל פי' דר"ל מעמך שתהיה הקניה מעמך מחדרי לבבך בלב שלם וכו' ולדרכינו יבא על נכון ותו מ"ש לבנות מזבח לה' ותעצר המגפה וגו' מי הכריחו לדע"ה שיגיד לארונה לאיזה צורך קונה מאתו הגורן. ותו מ"ש מעל העם דהול"ל מעל ישראל והרב כ"י פירש שרמז לו שעצירת המגפה תועלת הוא לארונה ולעם הארץ אפי' או"ה ולדרכינו יבא על נכון. ותו מ"ש ויעל אדוני המלך וגו' ראה הבקר לעולה וגו' וכלי הבקר לעצים וגו' למה נתן לו ארונה דבר שלא שאל לו דהע"ה שהוא לא שאל ממנו כ"א הגורן ובא הוא ונתן לו הבקר וכלי הבקר וגו'. גם תי' ראה אין לה מובן. ותו מ"ש הכל נתן וגו' ופי' רד"ק דרצה ליתן לו במתנה ודוד לא רצה לקבל במתנה מאי דעתו של ארונה ליתן לו במתנה כל זה והרי לא שאל לו כ"א לקנות. ותו מ"ש לא כי קנה אקנה מאתך במחיר מדוע לא רצה דהע"ה ליקח ממנו במתנה. גם תי' מאתך יתר. ותו מ"ש ויקן וגו' בכסף שקלים חמישים למה הוצרך לומר מניינא

וחו"ץ מדרכינו יתכן לפרשם בשני אופנים והנה אופן אחד באר"ש והוא בהקדים מאי דאמרי' במציעא דכ"ב אמימר ומר זוטרא אקלעו לבוסתנא דמרי בר איסק אייתיה אריסיה תמרי ורמוני ושדא קמייהו אמימר ורב אשי אכלי מר זוטרא לא אכיל אדהכי אתא מרי בר איסק אשכחנהו וא"ל לאריסיה אמאי לא אייתת להו לרבנן מהנך שפירתא א"ל למר זוטרא השתא אמאי לא אכיל מר וכו' א"ל לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד משום דמצוה הוא וניחא ליה אבל הכא משום כסיפותא הוא דאמר הכי ומשמע התם דאם בא בעה"ב והוסיף ליכא תו משום כיסופא וכדתנן ואם בא בעה"ב והוסיף תרומתו תרומה וכל שהוסיף לית ביה משום כיסופא ועיין למוה"ר הגדול ז"ל בס' שם הגדולים בפ"א דאבות מט"ו מ"ש בזה

והנה דהע"ה כשבא לשאול מארונה שימכור לו את הגורן חשש כיון שהוא הי' מלך שמא לא יתן לו ארונה הגורן בלב שלם ובנפש חפיצה כי אם משום כיסופא ומפני הבושה ויש בו משום לתא דגזל והקב"ה שונא גזל בעולה והגם דגם ארונה הי' מלך מ"מ לפני דהע"ה לא הי' חשוב לכלום וכמש"ל ארונה לדהע"ה מדוע בא אדוני המלך אל עברו

לז"א ויאמר דוד לקנות מעמך את הגורן והיינו כמ"ש הר' כ"י שתהיה הקנייה מעמך מחדרי לבבך בלב שלם ולא מחמת כיסופא ונתן טעם למה אני שואל מעמך שיהיה הנתינה בלב שלם וכו' יען שמה שאני רוצה ליקח הגורן הוא כדי לבנות מזבת לה' ולהקריב עולות ואם אתה נותן אותו מחמת כיסופא יש לתא דגזל והקב"ה שונא גזל בעולה. ועוד מצד אחר יש לך ליתן אותו בלב שלם משום דיש לך הנאה דותעצר המגפה מעל העם וכמ"ש הרב כ"י שרמז לו שעצירת המגפה תועלת הוא גם לארונה ואפי' לאו"ה וא"כ אין לך הנאה גדולה מזאת

אי לזאת השיב לו ארונה ויאמר אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ולא תחוש דמשום כיסופא אני נותן כ"א בלב שלם וראיה לזה ראה הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים הכל נתן ארונה וגו' הרי דדברים שלא שאלת ממני אני מוסיף ליתן וכיון שכן ליכא עתה חשש דמשום כיסופא הוא דהא קי"ל ואם בא בעה"ב והוסיף וכו' וגם שאתה שאלת ממני לקנות בדמים ואני נותן לך במתנה וזה ראיה ב' דבלב שלם אני נותן אלא דלא רצה בזה דהע"ה ליקח במתנה משום שלא לעלות לה' עולות חנם

אופן ב' נלע"ד דאפשר לומר בהקדים מאי דאמרינן בבא בתרא די"ג ע"ב גבי קרקע שאין בו דין חלוקה דהיינו ד' אמות לכל א' אין כופין אותו לחלוק ואם אמר לו טול אתה ד' אמות ואני אטול ג' שומעין