זרע יעקב קנח

אין זה מוכרח ע"כ. ואנכי לא ידעתי למה איניו מוכרח והרואה יראה שהוא הכרח גדול ודקדק אמיתו ממ"ש דלא מפסיד מידי משמע וכו'

והנה זה החילוק שחילק הרשב"א ז"ל דלא אמרו מקצת גדולים דאפי' בזוזי כל דהו גמר ומקני אלא בקרקע שאין בו אונאה אבל במטלטלים שיש להם אונאה לא. ראיתי שדבריו אלו הם דברי רבינו יונה ז"ל והביאו הטו"ר ז"ל בריש סי' ר"ה וז"ל מי שאנסוהו למכור ומכר וקבל הדמים הרי זה מכר בין במקרקעי ובין במטלטלי אלא שהר' יונה חילק דבקרקעי אפילו לא נתן לו כל שוויו לפי שאין אונאה לקרקעות אבל מטלטלין כיון שיש בו כדי אונאה וכו' אין כאן מקח ע"כ

ומזה תמהני על מה שראיתי להרב מוהר"א קובו ז"ל בסי' כ"ה ה"ד הרב חשק שלמה בסי' י"ב הגהב"י אות כ"ג וז"ל מ"ש הרשב"א ז"ל לחלק בין קרקעי למטלטלי לא אמר כן אלא מכח הסברא ולא שכן אמרו הגדולים בפירוש ואני אומר כי לדעתי הני רברבי מיירי אפי' במטלטלי וכו' יע"ש. ואהמ"ר נראה דאישתמיט מניה דברי רבינו בעל הטורים ז"ל בשם ר' יונה ז"ל הנז' שכתב בדברי הרשב"א ז"ל בהדיא וכמ"ש

וכמו כן ראיתי למרן החביב ז"ל בהגהט"ו אות ג' שתמה ג"כ על מוהרשד"ם ז"ל בסי' תי"ט שכתב כן דהרשב"א ז"ל לא אמרו אלא מכח דסברא ואין כן דעת הני רברבי וכו' ודחה דברי הרשב"א ז"ל יע"ש. ותמה עליו דאשתמיטתיה דברי הרב בעל הטורים יע"ש

והנני אוסיף להפליא עליו מלבד מה שתמה הוא ז"ל והוא דמוהרשד"ם ז"ל עצמו בח"מ סי' רפ"ה הביא דברי רבי' בעל הטורים משם רבינו יונה ז"ל הנז' דחילק בין קרקעי למטלטלי וכו' וכתב עליו דהדברים נאים למי שאמרן גם גדול בדורינו מוהרי"ק ז"ל שבח הדברים וסעד אותם מדברי גדולים. ע"ש. הרי דכבר ראה דברי הטור משם ר' יונה ז"ל שכתב חילוק זה ואיך בסי' תי"ט תקפתו שכחה דהרשב"א לא אמר אלא מסברא וכו'

עוד ראיתי להרב מוהריק"ו ז"ל בשורש ס"ג שהביא דעת הנהו רבוותא שלמדו מדברי התוס' בשבת דפ"ח ע"א ד"ה מודעא רבא וכו' שכתבו והא דאמרי' בנדרים שכרת משה ברית עם ישראל על התורה ומצות והשביעם על כך וכן בסוטא אמרו שקבלו כל התורה בהר גריזים ובהר עיבל אומר ר"ת דעל פי הדיבור הוה והוי כבעל כרחם ע"כ. ומדברי ר"ת ז"ל אלו למדו הנהו רבוותא לענין גט מעושה שמתחילה נאסר הבעל בבית האסורים כדי שיגרש ולבסוף הותר וגירש בביטול מודעות שהגט פסול דכל שביד האנס לאנסו אעפ"י שבשעה שגירש לא אנס אותו מ"מ כיון שבתחילה אנס איתו ובידו עתה ג"כ לחזור עוד ולאונסו עדיין אונם הראשון קיים וכל הנעשה מהמשך זה מקרי נעשה באונס כמו דאמרי' גבי מודעה רבא לאורייתא דאעפ"י דבערבות מואב כשהשביעם משה על התורה והמצות שהי' ע"פ הדיבור לא אנס אותם בשום אונס כלל באותה שעה מ"מ כיון שמתחילה בשעת מ"ת כפה עליהם ההר כגיגית ובערבות מואב הי' בידו ג"כ לחזור ולכפות עליהם הרים הגבוהים מקרו אנוסים דככחו אז כחו עתה

ומוהריק"ו ז"ל חלק עליהם ואמר שאין מדברי ר"ת הנז' ראיה לדבריהם דר"ת לא אמרה למילתיה אלא בההיא דמודעה רבה ושאר מעשה ב"ו דבשלמא גבי הקב"ה אשר לא יפלא ממנו שום דבר חשיב תמיד כמו עומד באונס ושרוי בתוכו כי מי יאמר לו מה תעשה וגם כי לא אדם הוא ויתנחם שנאמר שבאולי מתחילה היה עומד בדעת אחד ועתה עומד בדעת אחרת מה שאין כן בני אדם דעבדין ומתמלכין ואפשר לומר דאע"ג שמתחילה בא עליו מצד האונס עתה נמלך ולא יעשה עוד באונס וא"כ אעפ"י שהאונס הראשון קיים מ"מ כיון שעכשיו לא אנסו לא מקרי אינם ועוד שהרי בנדון הגט הנז' כן ראוי לחשוב ולומר שאעפ"י שמתחילה כפה אותו מ"מ עתה בשעה שגירש כיון שלא אנס אותו מסתמא ודאי איכא למימר שחזר בו שלא לכופו מאחר שהדבר אינו הגון וגם יודע שלא יוכשר הגט ע"י כפיה משו"ה נמלך וחזר בו מלכופו עוד עכת"ד ועיין להרפ"ד בדמ"ט ע"ב שהביא דבריו אלו יע"ש

ואהמ"ר נלע"ד שהדין עם הנהו רבוותא שהביא מוהריק"ו דס"ל דאפי' במעשה ב"ו ס"ל לר"ת דכל שמתחילה בא עליו מצד האונס אעפ"י דשוב בשעת מעשה לא אנס אותו מ"מ כיון שבידו לחזור ולאנסו עדיין אונס הראשון קיים והוי אנוס ואפי' גבי גט מעושה שאין הדבר הגון וכו' והוא שמצאתי להריטב"א ז"ל בחי' לגיטין דנ"ה ע"ב מהש"ס עלה דמתני' דקתני כיצד לקח מסיקיריקון וחזר ולקח מבעה"ב מקחו בטל וכו' בסוף ד"ה והא דאמרי' לקח מן האיש וחזר וכו' וז"ל ומדאמרי' הכא דלקח מסיקיריקון אעפ"י