זרע יעקב קמז

בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו א"ל בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אומר לו ליצחק בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי עכשיו בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם וכו' אם אתה סובל את כולם מיטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עלך וא"ת כולהו עלי הא קריבת נפשי קמך וכו' ע"כ

די"ל מאי כוונתו ית' דאומר לאבות העולם בניך חטאו דהא אמרי' אבא לא מזכי ברא וכ"ש לפי סברת הרשב"א ז"ל דס"ל דאפי' בתפילה אבא לא מ"ב א"כ מאי קאמר אפשר דבעי רחמי עלייהו והלא בעוה"ב לא מצו למיעבד מידי לבנים דלעוה"ב אבא לא מ"ב. ויפה השיבו לי אברהם ויעקב להקב"ה ואמאי קאמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה. וגם מאי דעתי של יצחק אע"ה שמתפלל מאחר דלא אהני ולא מידי

ואפשר לומר דהאבות קיימי כשיטת הרשב"א דלזכות לעוה"ב ולינצל מדינה ש"ג אבא לא מ"ב וע"ז השיבו לו ימחו על קדושת שמך ובמאי דקאמרי על קדושת שמך כוונתם לרמוז דאבא לא מזכה ברא ולהכי לא התפללו שהרי ממש"ה ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה וגו' ואין מידי מציל מהכא הוא דנפקא לן הא דאין אבא מזכה ברא וזהו קדושת שמו ית' שהוא אחד ואין ב' ואין מידו מציל ולז"א ימחו על קדושת שמך. והקב"ה קאי בשיטת התוס' דס"ל דע"י תפילה אבא מזכה ברא ולהכי קאמר אפשר דבעו רחמי עלייהו. ויצחק נמי ס"ל כסברת הרשב"א וע"ז לא בא בדרך תפילה אלא בדרך מליץ טוב בני ולא בניך כמה חטאו כמה שנותיו של אדם והמציא חשבון להצילם ומאי דקאמר נמי לבסוף אם אתה סובל את כולם מוטב וכו' כל זה הוא מדרכי המליצי טוב להליץ בדברים אלו וכיוצא

והנה חילוק זה של הרשב"א ז"ל שכתב דמ"ש שאין אבא מזכה ברא הוא דוקא לעוה"ב לינצל מדינה ש"ג אבל בעוה"ז אבא מזכה ברא מצאתי ראיתי שהם דברי רז"ל וכנראה שהוא לשון מדרש הביאו הרב של"ה ז"ל בד' ס"ד ע"א וז"ל אמרו רז"ל גדולה הצלת בנים לאבות מהצלת אבות לבנים שהאבות אין מצילין את בניהם אלא מן היסורים של עוה"ז בלבד ומזכין אותן בעושר ובכח ובחיים אבל ליום הדין אינם יכולים להציל מדינה ש"ג שנאמר ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל בנו ולא יצחק מציל את עשו בנו אבל הבנים מצילין את האבות מדינה ש"ג ע"כ וכתב הוא ז"ל הרי שיפה כח הבן מכח האב שזכות האב לא יועיל להבן רק לענין עוה"ז וזכות הבן להפיך לא יועיל לאב לעה"ז רק לעוה"ב שהוא עילם הנצחיי ע"כ הרי בהדייא דחילוק זה של הרשב"א ז"ל יסודתו בהררי קדש

אשר מזה תמהני על הרב שבות יעקב ז"ל ח"ב סי' צ"ג דעל מ"ש השואל דאין לומר קדיש האב על הבן שהרי אמרו אבא לא מזכי ברא כתב הוא ז"ל ומהא דאמרי' בחלק אין אבא מזכה ברא נ"ל עיקר דודאי לכל התירוצים שכתבו התוס' בסוטה עכ"פ לא קאי רק אאותם שהם מוחזקים לבעל עבירות חמורות שעי"כ אין להם חלק לעוה"ב כגון אמנון ואבשלום אבל סתם בני אדם שאינם מוחזקים ברשעות כ"כ ודאי אבא מזכה ברא וכדאמרי' רשע וטוב לו רשע בן צדיק וזכות אבותיו מסייעתן כי זכות אבות לא תמה וכו' וא"כ נ"ל דיש לאב לומר קדיש

ומלבד שדבריו הם הפיך דברי הרשב"א ז"ל ודברי רז"ל הללו שכתבו דלזכות לעוה"ב ולינצל מדינה ש"ג אין אבא מזכה ברא עוד בה דממקום שבא הוייא תברתיה שהרי הביא ראיה מהא דאמרי' רשע וטוב לו רשע בן צדיק הרי דזכות אבותיו מסייעתן ומה ראיה זה לא נאמר כ"א על שכר עוה"ז וכמ"ש מפני מה רשע וטוב לו דהיינו בעוה"ז מפני שהוא רשע בן צדיק וזכות אביו מסייעו שיהיה לו טובה בעוה"ז יען דכך היא המידה דהאב זוכה לבן בעושר וכו' לזכותו לעוה"ב ולהצילו מדש"ג ליכא ראיה באופן שדבריו נפלאו ממני

וכמו כן תמהני על מרן זקני כמוהר"ם בן חביב ז"ל דנראה דאשתמיט מיניה דמר דברי הרשב"א ז"ל ודברי רז"ל הללו והוא מ"ש לעיל שהק' על אותה שאמרו ביומא אשריהם לצדיקים לא דיין שזוכים לעצמן אלא שמזכין לבניהם וכו' הרבה בנים היו לו לאהרן שראויין לישרף כנדב ואביהו אלא שזכות אבותם עמדה להם וכו' הק' ע"ז הרב הנז' והא אמרינן בחלק אבא לא מ"ב וכו' ואילו היה רואה דברי רז"ל ודברי הרשב"א הללו שכתבו דלזכות לעוה"ב הוא דאין אבא מ"ב אבל לזכות לעוה"ז אבא מ"ב לא הוה קא מקשה מידי דהכי שאני דהוא לזכות בעוה"ז

והיותר תימא במה שתי' עוד וז"ל א"נ הא דאמרי' אבא לא מ"ב הייני בלא תפילה וכן תי'