זרע יעקב קמו

כמאן ס"ל שהרי לא מצינו שום אחד דפליג על זה

וכמו כן יש להבין הא דאמרינן בברייתא דפסחים פרק מקום שנהגו ת"ר ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ועל ג' לא הודו לו ואלו הן שהודו לו גירר עצמות אביו במעה של חבלים וכו' וכתב רש"י ז"ל גירר עצמות אביו משום כפרה וכו' דכיון דהא קיי"ל דברא מזכה אבא ומהאי טעמא לא מנו לאביו באותן שאין להם חלק לעוה"ב למה לו לחזקיהו המלך לבזות לאביו בביזיון כזה די לו הקדיש שהיה אומר עליו. ואי חזקייהו לא הוה ידע הגדה זאת דאין מידו מציל חכמים שבדורו לא הוו ידעי דהודו לו

והנלע"ד לומר והוא פשוט עפ"י מ"ש הרב היפה זלה"ה בירושלמי פ' חלק כסברת בר קפרא דאמרינן התם בר קפרא אמר אחז וכל מלכי ישראל הרשעים אין להם חלק לעוה"ב ופריך מתיבין ליה הרי הוא נמנה בפטייה של מלכים דכתיב בימי עוזיהו יותם אחז יחזקייהו מלכי יהודה וגו'. והביא הירושלמי לזה שם כמה תירוצים ובכללן רבי הושעיא רבא אמר מפני שהיה אביו צדיק ומסיים התם אחז אביו צדיק ובנו צדיק הה"ד יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן אלא וזרע צדיקים נמלט זרע שהוא מוטל בין ב' צדיקים נמלט. וכתב הרב היפה ז"ל שם וז"ל זרע שהוא מוטל בין ב' צדיקים קשה דמשמע דאחז מפני שאביו ובנו היו צדיקים נמלט וזוכה לעוה"ב והא אליבא דבר קפרא קיימינן דתני אין לו חלק לעוה"ב ותי' דהא דמשנינן ע"י שהיה אביו צדיק היינו למנות עם המלכים דוקא ודלא כדמשמע בבבלי דאחז זכה לעוה"ב בזכות בנו ושמא י"ל דקרא לא דריש ליה באחז ממש אלא בקצת רשעים שנמלטים מגהינם ע"י שמוטלים בין ב' צדיקים ומ"מ לא אהני לאחז שהרבה לחטא ומ"מ ילפינן דכי היכי דמוטל בין ב' צדיקים מהני ליה טפי ממי שהוא בן צדיק ובנו רשע ה"נ אהני לאחז להימנות עם המלכים מפני שאביו ובנו צדיקים טפי ממנשה. ומ"מ פליגא אגמרא בבלית דתלי מילתא בבן לחודיה דברא מזכה אבא להנחיל ג"ע והכא משמע דלא סגי לרשע לזכות לעוה"ב בהיות בנו צדיק אלא א"כ גם אביו צדיק עכ"ל וא"כ ה"נ ס"ל לר"מ דאמר אחז אין לו חלק לעולם הבא כסברת הירושלמי הנז', והיינו טעמא דחזקיהו שגירר עצמות אביו והודו לו חכמי דורו משום דקיימי כשיטת הירושלמי הנז' דס"ל דהגם שהי' מוטל אחז בין ב' צדיקים דכגון זה ברשע דבעלמא מהני ליה וזוכה לעוה"ב אפי"ה קאמר דאחז לא אהני ליה מטעם שהרבה לחטא ולזה ביקש לעשות לו כפרה

נחזור ע"ד הרשב"א ז"ל שכתבנו לעיל דס"ל דלזכות לעולם אבא ולינצל מדינה של גהינם אין אבא מזכה ברא אפי' ע"י תפילה דלפי שיטה זאת קשה שהרי מצינו ביצחק שהתפלל על עשו וכמ"ש בפ"ק דמגילה ד"ו אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשיו ואעפ"י שהשיב לו הקב"ה ואמר לו רשע הוא אפי"ה חזר ואמר לו בל למד צדק

ואפשר לומר דהתם כל מגמת פניו של יצחק הוא להליץ טיב בעדו ולא בדרך תפילה דאם איתא שהוא דרך תפילה מה היתה תשובתו של הקב"ה לומר לו רשע הוא דזה כבר יודע יצחק אלא שבא בתפילה לומר יוחן עשיו אלא ודאי שלא בא בתפילה לפניו אלא להליץ טוב בעדו וע"ז חזר ואמר לו בל למד צדק ופירש"י אין אדם יכול ללמוד עליו צדק דמזה נראה דאינו אלא דרך מליץ טוב ולא בדרך תפילה

מהתימא על הרב פתח עינים ז"ל דכל רז לא אניס ליה איך אשתמיט מיניה דמר דברי הרשב"א הנז' שהרי בפ' חלק דק"ד רצה להליץ. ע"ד התוס' הללו במ"ש דע"י תפילה מהני אבא לזכות ברא כתב וז"ל והא דאמרו במגילה דאמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשיו תברא בצדה דהקב"ה השיבו רשע הוא ואז יצחק לא התפלל דאף שהוא רשע יוחן וכו' דמוכח מדבריו דאם היה מתפלל הוה מהני ליה הפוך סברת הרשב"א ז"ל דס"ל דלזכות לעוה"ב אבא למ"ב

והיותר תימא על הרי"ף ז"ל בפירושו שם במגילה דמוכח מדבריו דס"ל דיצחק התפלל על עשיו דאיך לא זכר מדברי התוס' הללו שכתבו דבתפילה אבא מזכה ברא וא"כ למה לא הועיל לעשיו תפילת אביו יצחק אלא עכ"ל דלא התפלל יצחק על עשיו אלא להליץ טוב בעדו אם ימצא לו איזה זכות שיש לו וכמ"ש בל למד צדק וכו'

עוד יש לעמוד בסברת הרשב"א הנז' מהא דאמרי' בפ"ט דשבת דפ"ט ע"ב מאי דכתיב כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואל' מעולם שמך לעת"ל אומר לו הקב"ה לא"א בניך חטאו אומר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר אימא ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול