זרע יעקב קמג

בגהינם יב"ח היינו אחר שכבר עברו עליו כמה שנים רבות רעות ומרות בכמה מיני יסורין מינים ממינים שונים אלא שגהינם אינו רואה מי שעסק בתורה יען שכן התנה הקב"ה דכל מי שעוסק בתירה ניצול מדינה של גהינם

והטעם דגהינם ניתן נגד ביטול תורה נ"ל פשוט יען דהתורה נמשלה לאש כדכתיב הלא כה דברי כאש א"כ בהיותו עוסק בתורה שהיא אש אתי אשא דתורה ומבטל לאשו של גהינם לאפוקי בשאינו עוסק בתורה דאז אשו של גהינם שולטת עליו. וזהו ממש כונת מ"ש במ' הוריות די"ג כל הפורש מד"ת נופל בגהינם דכתי' מהאש יצאו ואש תאכלם ע"כ הרי מפורש הטעם שכתבנו בפסוק הנז'

אשר עפ"י דברי המדרש הזה שנראה דעונש השעבוד מלכיות הוא כנגד ביטול בהמ"ק ועונש גהינם הוא כנגד ביטול עסק התורה אפשר שיובן מאמר תמוה בשוחר טוב הובא בילקוט במשלי סי' ו' וז"ל תקעת לזר כפך ששכחת את התורה שנתתי בכף ימיני וכו' ולכדתם באמרי פיכם אמר להם הואיל וציערתם נפשכם בשעבו' האומות תכפר זה על זה אלא לכו והביאו אבות העולם שעסקו בזאת ויצילו אתכם מדינא של גהינם שנא' עשה זאת בני והינצל ומשיבין אבות העולם הואיל ונתפשתם במצודת יום הדין אין לכם אלא לישב ולהתעסק בתורה שנא' אל תתן שינה לעיניך וגו' על העון עכ"ל

והמאמר הזה אומר דרשוני וחייו חדא דמאחר שכבר אמר הואיל וציערתם על נפשיכם בשעבוד האומות תכפר זע"ז דהיינו על מה ששכחו את התורה א"כ למה חזר ואמר לכו והביאו אבות העולם שעסקו בזאת ויצילו אתכם מדינה של גהינם כיון שכבר נידונו בשעבוד האומו' על ביטול תורה וכמ"ש תכפר זע"ז כבר נתכפר להם. ועוד צ"ל דמהו העסק שעסקו אבות העולם בזאת

אמנם לפי"ה הנה נכון והוא דהשוחר טוב ס"ל כסברת המ"ר הנז' דס"ל דעונש גהינם הוא נגד ביטול תורה ועונש ש"מ הוא נגד ביטול בהמ"ק ולז"א תקעת לזר כפך שכחת את התורה וגו' אמר להם הואיל וציערתם נפשכם בשעבוד האומות תכפר זה על זה כונתי לומר שמא יעלה בדעתכם דהואיל וציערתם נפשיכם בשעבוד האומות ראוי שתכפר לכם זה השע"מ על עון ביטול תורה אבל האמת אינו כן אלא לכו והביאו אבות העולם שעסקו בזאת ר"ל הביאו לא"א ע"ה שהוא אבוהון דכולהו שעסקו בזאת התנאי עם הקב"ה דעל ביטול התורה ניתן עונש גהינם ויצילו אתכם מדינה של גהינם ר"ל נראה אם יכולים אבות העולם להציל אתכם מדש"ג דא"א להציל אתכם מדש"ג מאחר שכן היה התנאי ביניהם שכדי להינצל מדש"ג צריך שיעסקו בתורה ואתם ששכחתם את התורה חייבים גהינם ועל זה הביא הפ' דעשה זאת בני והינצל דר"ל שתעסקו בזאת שנק' התורה ועי"ז תינצלו מדש"ג. ולזה באה התשו' מאבות העולם הואיל ונתפשתם במצודת יום הדין דמן הדין אתם חייבים להיות נדונים בדש"ג על ביטול התורה שכן היתה תנאי בינינו אשר ע"כ אין לכם אלא לישב ולהתעסק בתירה שנא' אל תתן שינה לעיניך וכיון שאתם מנדדים שינה מעיניכם להגות בתורה יומם ולילה בזה אתם יכולים להינצל מגהינם ויכופר העון של ביטול תורה דהא בהא תלייא

וחזה הוית להרב גופי הלכות בדקל"ג מ"א שהקשה על דברי התוס' הללו והוא שבגמ' אמרו הני ת' בני בני דאמר דוד על אבשלום למה שבעה דאסקיה משבעה מדורי גהינם ואידך איכא דאמרי דקריב. רישיה לגבי גופיה ואיכא דאמרי דאתייה לעלמא דאתי. והקשו שם התוס' על איכא דאמרי בתרא שאמרו דאתייה לעלמא דאתי מהא דאמרי' בחלק ברא מזכה אבא אבא לא מזכי ברא כדכתיב ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל וכו' אבל הבן מציל את האב וכו' ותי' התו' שכתבנו לעיל והקשה הרב הנז' וז"ל קשה דכי היכי דהתוס' הקשו על איכא דאמרי בתרא דאתייה לעלמא דאתי. מהא דאין מידי מציל אמאי לא הקשו ג"כ על איכא דאמרי קמא דקריב רישיה לגבי גופיה שהרי הוא מודה דאפקיה מז' מדורי גהינם והא כתיב ואין מידי מציל ודוחק לומר דהתם מיירי להביאו לעוה"ב אבל להצילו מגהינם אביו יכול לעשות דלשון אין מציל פשיטא הוא להצילו מהעונש

ותירץ דאפשר לומר כי כדי לתרץ זה כיוונו במ"ש בדיבור הזה שאחר שכתבו אבא לא מזכה ברא דמינה הוייא קושייתם מה צורך להביא עוד אבל ברא מזכה אבא אלא כונתם להביא ראיה כי ידיעת ההפכיים אחד כי כשם דבחלוקות ברא מזכה אבא היינו שיהיה לו חלק לעוה"ב כך בחלוקת אבא לא מזכה ברא היינו להביאו לעוה"ב דמגהינם מציל ע"כ

ואהמ"ר מעצמותיו הקדושים לענ"ד לא ירדתי לסיף דעתו כמ"ש דמ"ש דאבא לא מזכה ברא היינו להביאו לעוה"ב אבל להצילו מדינה של גהינם האב מציל את הבן שהרי אמרו אין אברהם מציל את ישמעאל ואין יצחק מציל את עשיו ומלישנא דמצ"ל משמע