זרע יעקב קמב

דאתי א"א ומסיק להו מגהינם הייני מן הדין מחמת התנאי ולא משום זכיה או תפילה דהא אבא לא מ"ב. ובזה מדוקדק הלשון שאמר ומסיק להו דהיינו בכח הזרוע יען שכך היתה תנאי ביניהם. וזהו הטעם דמסיק להו א"א ולא יצחק ולא יעקב מפני שהיא היה בעל התנאי

ברם פש גבן להבין דאם איתא דס"ל לר"ל כסברת המדרש הזה למה לי לעשות ק"ו ממזבח הזהב דהשתא ומה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עומד כמה שנים ולא שלט בו האור פושעי ישראל שמלאים מצות כרמון עאכ"ו ת"ל דאין אור של גיהנם שולט בהם מכח התנאי של אברהם אע"ה

ולזה י"ל והוא פשיט שהרי אעיקרא דמילתא תנאי של א"א עם הקב"ה לא היה אלא על ביטול בהמ"ק שהם הקרבנות וכיון שהם ב' כנגד ב' דהיינו תורה וקרבנות נגד שעבוד מלכיות וגהינם כמ"ש כל זמן שבניך יהיו עוסקים בב' הם ניצולים משנים פירשו מב' הם נידונים בב' וגלוי וידוע לפניו שבהמ"ק עתיד ליחרב לזה אמר לו לא"א שיברר במה שהוא רוצה נגד ביטול ביהמ"ק ובירר שע"מ נגד בהמ"ק ובזכות עסק התורה ניצול מדין גהינם והוה ס"ד לומר דמאי דניצולים מדינא של גהינם בזכות עסק התורה היינו דוקא עסק התורה בלי עון אבל אם יהיו להם עונות לא יהיו ניצולים לזה בא לחדש לן ר"ל דאף אם יהיו להם עונות כמו פושעי ישראל אפי"ה אינם נידונים בגהינם מכח הק"ו וזה הק"ו הוא דוקא כשעוסקים בתורה הגם שיש בידם עונות נפטרים מכח הק"ו אבל אם אינם עוסקים בתורה אף שלא יהי' להם עון אחר זולת זה דביטול תורה אינם נפטרים מכח הק"ו דגזירה היא לפניו ית' דלהוי גהינם נגד ביטול התורה לאחר הברירה שבירר א"א שעבוד מלכיות נגד ביטול בהמ"ק

ואפשר שזה יהיה פלוגתייהו של ר' אבהו עם ר"ל בשילהי חגיגה וז"ל א"ר אבהו ת"ח אין אור של גהינם שולטת בהם ק"ו מסלמנדרא ומה סלמנדרא שתולדת אש היא הסך מדמה אין אור שולטת בו ת"ח שכל גופן אש דכתיב הלה כה דברי כאש עאכ"ו. אר"ל פושעי ישראל אין אור של גהינם שולטת בהם ק"ו ממזבח הזהב וכו'. די"ל על ר"ל דאמר פושעי וכו' א"כ מאי עדיפותיה דת"ח והיה כצדיק כרשע ולפי"ה ניחא וכו' ונקדים מ"ש מוהרימ"ט ז"ל בח"א סי' ק' שהק' להאי מימרא דר' אבהו דת"ח אין אור של גהינם שולטת בהם מהא דאמרי' במנחות על ענין גהינם ושמא תאמר למלך לא הוכן ת"ל וגם היא למלך הוכן ופירש"י ז"ל למלך זה ת"ח שנקרא מלך כמ"ש מאן מלאכי רבנן ע"כ הרי דיש גהינם לת"ח ועוד הוכיח מכמה מקומות דעונש הת"ח קשה מכולם. ותי' לזה בהא דאמרי' בפ' העור והרוטב א"ר עקיבא מה רבו מעשיך ד' יש לך בריות גדולות בים וכו' ויש גדלות באור ויש גדלות באויר שבאור אם יוצאות לאויר מיד מיתות ובזה נמשל ת"ח לסלמנדרא שת"ח כ"ז שהוא בתוך האור של תורה מתקיים יצא ופירש מיד ראוי להכשל בחטא ואמרו לו על סלמנדרא שא"א ללקט הדם אלא בזמן שהוא בתוך האש ושם שוחטין אותו אבל אם יצא מיד מת ונבלע דמו ואין תועלת לסוך מדמה אלא בזמן שהיא בתוך האש כך הת"ת כל זמן שהוא בתוך אהל התורה אין אור של גהינם שולט בו שהתורה מצילתו מן החטא שלא ירש גהינם וכו' יעש"ב ע"כ

נמצא דר' אבהו שאמר דת"ח אין אור של גהינם שולטת בו מיירי בת"ח שכל ימיו לא ימיש מתוך האהל ואין בידו שום חטא ועון אבל אם יש בידו עונות הולך לגהינם כל קבל דנא בא ר"ל ופליג עליה דר"א דאף אם יהיה להם עונות כמו פושעי ישראל אפי"ה אינם נדונים בגהינם דכיון שהם עוסקים בתורה הגם שיש בידם עונות אינם רואים פני גהינם יען דגזרה הוא לפניו ית' שיהיה גהינם נגד ביטול תורה והא בהא תלייא דגהינם ועסק התורה ירדו כרוכים זה בזה וכשזה קם זה נופל. וכן ראיתי להתו' שכתבו פושעי ישראל אין אור של גהינם וכו' משום דמסיק להו אברהם אבינו כדאמרינן בעירובין וכו' וכ"כ דהט' דמסיק להו א"א הוא מכח התנאי שיש ביניהם דכל זמן שבניך יהיו עוסקים בב' הם ניצולים מב' הרי ראיה למ"ש דמ"ש ר"ל פושעי ישר' וכו' היינו כשעוסקין בתו'

וכל כי האי מלתא צריכא למימר דמ"ש דכל מי שעוסק בתו' הגם שיש בידו כמה עונות אינו רואה פני גהינם לאו למימרא דאינם מענישין אותו בשאר מיני עונשים דזה לא ניתן ליאמר ופוק חזי מ"ש מוהרימ"ט ז"ל בתשו' הנ"ז דצווח ככרוכיא על ת"ח א' שדרש ברבים שכל מי שעוסק בתורה אין שואלין ממנו שים דין וחשבון בעה"ב וזה יצא לו מלשון א' של זוה"ק שטעה בדבריו. והרב ז"ל הרבה להשיב אפו עליו ואסף וקבץ כמה מאחז"ל דמוכח מנייהו דאדרבא יש לת"ח ליתן דין וחשבון על מעשיהם יותר משאר ב"א ועש"ב אלא כונתי לומר דמענישין אותו על עונותיו בשאר מיני יסורי' ועונשין כגון גילגולים וכיוצא וכבר ידוע מ"ש חז"ל דמ"ש בגמ' משפט רשעים