זרע יעקב קמ
Zera Yaakov 140 · זרע יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →ועם הקדמה זו שכתבנו משם המורה ז"ל שהמילה ממעטה את הזימה אפשר לתת טעם בעיקר עמ"ש חז"ל דאליהו ז"ל זכה להמצא בכל מקום שעושים ברית מילה בזכות אשר קנא בשיטים דלכאורה אינה מדה כנגד מדה ולפי"ה ניחא והוא כי להיות שהמילה ממעטת הזימה לפיכך ימצא שם כי הוא ג"כ גרם להפסיקם מלזנות ותיקן אות ב"ק שלא יטמאו עוד דומייא דמילה דמתקן אב"ק
עוד מצינו מעלה אחרת במצות המילה שזכותה הגינה על ישראל ליגאל ממצרים כמאמרן ז"ל במכילתא פ' בא וז"ל והיה לכם למשמרת עד י"ד יום הי' ר' מתייא בןחרש אימר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל אה בניו ולא היה בידם מצוות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנא' שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה ערום מכל מצות נתן להם הקב"ה ב' מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך לכך הקדים לקיחת הפסח קידם שחיטתו ד' ימים שאין ניטלין שכר אלא המעשה. ר"א אומר כבר היה בידם ד' מצות שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא גילו מסתורין שלהם ולא פרצי בעריות ומפני מה הקדים לקיחת הפסח לשחיטתו ד' ימים לפי שהיו שטופין בע"ז והיא שקולה ככל המצות שבתורה אמר הקב"ה משכו ידיכם מן הע"ז והדבקו במצות עכ"ל
אשר האדם יראה לעינים קושי המאמר הזה כי כולו מקשה דבתחלת דבריו קשה דהואיל שכבר הגיע קץ שאמר הקב"ה לא"א א"כ מה צורך למצות כלל דברוך שומר הבטחתו לאאע"ה ויגאלם עפ"י אותה הבטחה בלתי מצוה. וכמו כן קשה לדברי ר"א דאמר לפי שהיו שטופין בע"ז דאף שהיו שטופין בע"ז כיון שכבר הבטיח לא"א בודאי שמוכרח לקיים הבטחתו
ולזה אפשר לומר בדרך פשוט עפ"י מ"ש התוס' ז"ל ביבמות דכ"ב ע"ב ד"ה בן אין לי וכן בבתרא דקט"ו דזרע סתם אינו אלא זרע כשר. והרב מוהר"י באסאן ז"ל בתשובותיו סי' א' כתב דאף פסול בעבירה כגון עובד ע"ז נמי חשיב זרע פסול והוכיח כן הוכחה גמורה מדברי הרמב"ם ז"ל פ"א מה' יבום שכתב וז"ל אפי' היה לו זרע ממזר או עובד ע"ז הרי זה פוטר מן היבום דמשמע דממזר ועובד ט"ז חדא מילתא נינהו. וא"כ הכא במעמד בין הבתרים א"ל הקב"ה לאברהם בלשון זרע כמש"ה כי גר יהיה זרעך וכן לזרעך נתתי את הארץ א"כ אינו אלא זרע כשר ולאפוקי זרע פסול והכא כיון דהיו שטופין בע"ז נמצא דלא מיקרו זרע. וזהו דמקשי ליה ר"א לר' מתיא בן חרש דאם הי' טעם לקיחתו ד' ימים קודם כדי שיתעסקו במצות לא היה צריך לזה דהא כבר היה בידם ד' מצות אלא הטעם הוא לפי שהיו שטופים בע"ז וכיון שהיו שטופים בע"ז אינם נקראים זרע דזרע פסול לא מקרי זרע ולא היו נגאלים דמ"ש הקב"ה לאברהם היינו לזרע כשר ולזה אמר להם הקב"ה משכו וקחו לכם צאן משכו ידיכם מן הע"ז ועי"ז יכולים אתם ליגאל
ואני שמעתי ממורי הרב המובהק כמוהר"ם רולו זלה"ה שהיה אומר לנו משמיה דגברא רבא מורינו הרב הגדול מוה"ד הרב קדושת יו"ט אלגאזי זצוק"ל שהיה מפרש המאמר זה והוא דהבטחתו ית' לא"א הי' שתחון זכות אבות שיגאלו וכמ"ש רז"ל לא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות אבות וזהו מאמרן ז"ל על המשקוף זה אברהם ועל ב' המזוזות אלו יצחק ויעקב
והן לזאת חקר חקירת חכם דהיאך אמרינן דמה שיצאו ישראל ממצרים הוא בזכות האבות והא אמרינן בפ' חלק דק"ד ברא מזכה אבא אבא לא מזכה ברא כדתניא ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל ואין יצחק מציל את עשיו. ואיהו מותיב לה ואיהו מפרק לה עפ"י מ"ש התוס' בסוטה דיו"ד ע"ב במאי דהוקשה להם ע"ז במאי דאמרי' התם גבי אבשלום דאתייה דוד לעלמא דאתי דאמר ח' זימני בני בני לאפוקי מז' מדורי גיהנם דאלמא אמרינן אבא מזכי ברא הפוך ההיא דפ' חלק ותירץ דלא אמרינן אבא לא מזכה ברא אלא כההיא דישמעאל ועשיו שהיו עובדי ע"ז אבל אבשלום שלא הי' עע"ז אבא מזכי ברא ע"כ
וא"כ הכא שעיקר הבטחתו ית' לא"א הוא כדי שתחון זכות אבות עליהם כדי שיגאלו ממצרים כיון שישראל במצרים היו גוי מקרב גוי מה אלו עובדי. ע"ז אף אלו עע"ז לא היה מציאות שתחון עליהם זכות אבות כדי שיגאלו דאבא לא מזכי ברא כשהוא עע"ז ע"כ ראה ה' לתת להם ב' מצות אלו דם פסח ודם מילה שבאמצעותם יפרשו וימשיכו ידיהם מהע"ז דב' מצות אלו המה עיקר גדול לקבל אלהותו ית' כמ"ש ז"ל אם ישראל מקבלין את המילה הם מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין. וקרבן פסח נמי אמרו ז"ל כי כל עיקרו של קרבן פסח היה לביטול ע"ז