זרע יעקב קלט

זקן בן ק' שנה דמאי אתי לרבויי אפי' זקן דמשמע דלא מבעיא בחור שאינו ראוי אלא אפי' זקן ולנו לדעת למה

ולפי קוטב דרושינו יבא על נכון ונקדים עוד, מ"ש במ"ר פ' בראשית פ"ח וז"ל שאלו המינים את ר' שמלאי כמה אלוהות בראו העולם אמר להם אני ואתם נשאל לימים הרא' הה"ד כי שאל נא לימים הראשונים וגו' דיש לדקדק דמה צורך לשאול לימים הראשונים ומה הוכחה יש מהם ואין שייך שאלה לימים הראשונים. ופי' המפרשים ז"ל דהכונה כמ"ש חז"ל מפני מה גברא אדה"ר בערב שבת כדי שלא יהיו המינים אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה ברא' ועוד אמרו מפני מה נבראו המלאכים ביום ב' שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו וכו' וזהו שאמר נשאל לימים הראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם אמאי בראו ביום ששי ולא ביום ראשון וכן המלאכים אמאי לא נבראו ביום א' אלא ודאי כדי שלא יהיו מינים אומרים הרבה רשויות וא"כ מהימים ראשונים יש הוכחה מהם כי ה' אחד ושמו אחד ואין עוד מלבדו עוד נקדים מ"ש מוהר"ש יפה ז"ל בטעם המילה שציונו הקב"ה יען כי הערל לבו אטום וסתום מהשכל ולנימול יפתחו לו שערי הדעת והתבונה להבין ולהשכיל בתורה ע"כ עוד נקדים מ"ש במדרש הובא בילקוט ס' במדבר וז"ל בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו או"ה ואמרו מה ראו אלו להתקרב יותר מכל האומות סתם הקב"ה פיהם וא"ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנא' הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאים ויתילדו על משפחותם וגו' נמצינו למדים דישראל לא זכו לקבל התורה אלא בשביל שגדרו עצמן מן הזנות וכמ"ש הראובני השמעוני חתם שם יה עליהם להעיד שלא פרצו הגדר של זנות. וכן איתא בזוה"ק ח"ב דקל"ט וז"ל בההוא זמנא דמטו ישראל לטורא דסיני כנס להו קב"ה לזרעיין ואשגח בכולהו ולא אשכח בכל זרעא דישראל פיסול אלא כולו זרע אמת אמר קב"ה השתא אנא בעינא למיהב אורייתא לישראל ע"כ. וכבר כתבנו משם המורה ז"ל דאחד מטעמי המילה הוא בדי למעט תאות המשגל כי הערלה בטבעה מרבה זימה

ומעתה נבוא לכוונת המאמר והכוונה שעקירם היה רוצה להתגייר ולהעשות ישראל גמור ולכפור בע"ז אבל היה מתפחד מהמלך שלא יניח אותו כמו שכן נר' מתלמוד דידן בפ"ק דע"ז דברח ממנו ונתגייר והיה שולח לו המלך כמה פעמים גונדא דרומאי כדי שיביאוהו אצלו ולא היו יכולים עמו והיה מגייר אותם עד שנתייאש ממני כי ע"כ. כשגילה דעתו עמו שרוצה להתגייר לא רצה לומר לו בפירוש שרוצה להיות ישראל גמור ולכפור בע"ז כי אם בדרך רמז כדי לידע מה בלבו וע"כ כששאל לו מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר השיב לו שאפי' קטן שבהם יודע מה נברא ביום א' ומה נברא ביום ב' שפשטן של דברים אלו הן שרוצה לידע מה שיש בעולם והיאך נברא העולם אבל שם רמז באומרו לו שאפי' קטן שבהם יודע מה שנברא ביום א' וביום ב' דכשיודע מה שנברא ביום א' וכו' ממילא יודע אחדותו ית' שאין זולתו ע"ד אני ואתם נשאול לימים הראשונים ולזה אני רוצה להתגייר כי ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים ואין עוד מלבדו

והנה הרשע של אנדרי' כבר הבין שכוונתו הוא שרוצה להיות ישראל גמור ולכפור בע"ז ע"כ זרק לו את החץ והניח לו סם המות וא"ל לך ולמד תורתם אם כוונתך הוא שאתה רוצה לידע מה שיש בעולם לך ולמד תורתן אך בתנאי שאל תמול וכוונתו היתה להעבירו על דת ולבקש אופן שלא יכפור בע"ז דכבר כתבנו דקבלת האלהות תלוי במילה דכשמל מורה את עצמו שסובר דמעשה ב"ו עדיף ובזה כופר בע"ז

ואז כשראה עקילס שכבר הבין כונתו במה שרמז לו שרוצה להיות יהודי גמור ולכפור בע"ז וראה שאינו רוצה להסכים על ידו חזר לומר לו עוד דברים לחזק דבריו הפשוטים שאמר לו בתחילה שאין כונתו אלא כדי לידע מה שכתוב בתורה כדי להוציא זה מלבו ויניח אותו כדי שיוכל לברוח מפניו כמו שעשה כן לבסוף. והשיב לו אפי' חכם שבמלכותך וזקן בן ק' שנה אינו יכול ללמוד תורתם אם אינו מל והיינו טעמא דאפי' אם יהיה חכם גדול אפי"ה כ"ז שהוא ערל לבו אטום מהשכל ואינו יכול להבין בתורה. ואפי' אם יהיה זקן בן ק' שנה שכבר בטלה תאותו אינו יכיל ללמוד תורה אם אינו מל דבזה ימעט תאות המשגל ויהי פרוש מן העריות לא כן הערלים כי בני זנונים המה אינם זוכים לקבל התורה

ועפ"י הקדמה זאת דלימוד התורה תלוי במילה ע"י המילה יפתחו לו שערי בינה להבין בתורה. יובן כונת הכתוב אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם וה"ק אם ישמרו בניך בריתי דהיינו ברית מילה אז זוכים דועדותי זו שהיא התורה אלמדם דהא בהא תלייא

וזהו ג"כ כונת הכתוב זאת היתה לי כי פיקודך נצרתי דכ"כ דזאת היא כינוי למילה וע"י המילה פקודיך