זרע יעקב קלח

ומודה לטענת המינים דס"ל דמעשה שמים עדיף באותה מידה הוא כעע"ז דבס' זו יביאנו לעע"ז ח"ו בטענה זאת דלמה אינו מבטלה הקב"ה בעצמו וצוה לאבד ע"ז ע"י ואין האמת כן דהקב"ה חפץ במעשה ב"ו ובין במעשה הצדקה ובין בע"ז צוה אותנו שנעשה אותם ע"י לזכותינו ע"כ

וזהו סמיכות הפסוק שלח לחמך על פני המים עם פסו' תן חלק לז' והכונה לומר שלח לחמך ע"פ המים ועשה צדקה עם העניים ולא תחוש לומר אם הקב"ה אוהב אותם למה אינו מפרנסם ואין זה כי אם שכעס עליהם וא"כ איך אהיה אני מפרנסם הפוך רציני ותטעה לומר דמלבד דלא יהיה לו שכר יהיה לו עונש ח"ו לא תחוש לזה שאדרב' ברוב הימים תמצאנו דהטעם שאינו מפרנסם הקב"ה בעצמו הוא משום דמעשה ב"ו עדיף ליה. ובכן באותה מידה דמעשה ב"ו עדיף תן חלק לז' שהוא השבת ותן חלק לז' שהיא המילה דודאי עיקרן הוא מטעם זה דמב"ו עדיף

וזה יהיה כונת הכתוב לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים ודרשו רז"ל ולנו בושה הפנים בעגל דהכונה לומר לך ה' הצדקה כלומר לך היתה ראוייה הצדקה דהיינו שמן הראוי היה שתפרנס אתה את העניים אם אתה אוהב אותם דכתיב נותן לחם לכ"ב וציוית אותה לנו מטעם דמעשה ב"ו עדיף וא"כ לנו בושת הפנים בעגל במה שעשו העגל מטענת המינים מ"ט אינו מבטלה דאינו כן דמעשה ב"ו עדיף וצדקה תוכיח ותיבת לנו תיסוב למעלה ולמטה ע"ד שדרשו רז"ל בפ' את כספך לא תתן וגו'

ועפי"ז אפשר לפרש כונת המאמר בפ' בא וז"ל החדש הזה לכם הה"ד יהיה לך לבדיך ואין לזרים אתך אמר הקב"ה איני מזהיר על ע"ז אלא לכם שנא' לא תעשו לכם וגי' לא נתתי המשפט אלא לכם הצדקה שלכם שנ' ולך תהיה צדקה הרחמים שלכם שנ' ונתן לך רחמים ע"כ די"ל דמה באו להודיענו על אלו המצות הנז' שאמר הקב"ה איני נותנן אלא לכם ומה ראו להתקרב מצוות אלו אמנם לפי האמור א"ש דהכונה לומר איני מזהיר על ע"ז אלא לכם ולא לאו"ה מפני שהם או' דמעשה שמים עדיפי ומפני מה אינה מבטלה ואתם בני ישראל אשר אתם קיבלתם מצות המילה אשר ממנה יראה דמעשה ב"ו עדיפי לכם דוקא שייך לצוות אתכם על ע"ז דמה שציוה הקב"ה לבטלה על ידינו הוא משום דעיקר הוא דמעשה ב"ו עדיף. ובכן לפי שיטה זאת ג"כ לא נתתי המשפט אלא לכם דבענין המשפט אשר ציוה הוא ית' לישראל על הדינין הוא מטעם זה דמעשה ב"ו עדיפי ליה דאל"כ כיון דהוא ית' אלהי המשפט הוא מ"ט אינו עושה המשפט על ידו וציוה לב"ד של מטה לעשות המשפט אם לא דהטעם הוא דכך היא המידה דניחא ליה לקב"ה במעשה ב"ו בענין מה שציוה לנו לאבד ע"ז ע"י. ועפי"ז נמי הצדקה שאתם עושים עם העניים והרחמים שאתם מרחמים עליהם שלכם הוא שאיני מפרנסם אני בעצמי מפני כי ניחא לי במעשה ידיכם

וזהו נמי כונת המאמר במ"ר וז"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם הה"ד שמרו משפט ועשי צדקה ע"כ. וידוע דכל היכא שאומר המדרש הה"ד הוא שיש לו קושייא ומתרץ בפסוק שהביא וא"כ הכא מהו הקושייא שנתקשה בפ' דואלה המשפטים עד שהוכרח להביא פ' דשמרו משפט וגו'. ולפי האמור נכון והכונה דהוק' לו במש"ה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וציוה לב"ד של מטה שיעשו דין ומשפט דלמה הוצרך לכך מאחר דהוא ית' אלהי המשפט למה אינו עושה המשפט בידו לזה הביא הפסוק דשמרו משפט ועשו צדקה לומר דהטעם שציויתי לב"ד שמ"ט שידונו הוא להורות לכם דמעשה ב"ו עדיפי לי ועי"ז ועשו צדקה ולא תאמרו דלמה אינו מפרנסם הקב"ה וזהו ג"כ כונת הפ' אשרי שומרי משפט עושה צדקה ב"ע

עוד דרשי שם במדרש ד"א ואלה המשפטים הה"ד מגיד דבריו ליעקב פעם אחת אמר לו עקילם לאנדריינוס המלך רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל א"ל מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר א"ל הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם ומה נברא ביום א' ומה נברא ביום ב' ותורתן אמת א"ל לך ולמד תורתן ואל תמול א"ל עקילם אפי' חכם שבמלכותך וזקן בן ק' שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל שכן כתוב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישר' וגו'

וי"ל במאמר הזה טובא חדא במ"ש אפי' קטן שבהם יודע מה שנברא ביום א' וביום ב' דמאי רבותייהו אם יודע מה שנברא ביום א' וכו' ומאי נפקא ליה מזה ואם רצונו לידע יפתח ספר בראשית ויראה מה שנברא ביום א' ועוד מאי דעתי של הרשע של אנדריאנוס שאמר לו שלא ימול ואם היה רוצה שלא יתגייר יאמר לו בפי' שלא יתגייר ועוד במה שהשיב לו אפי' חכם וזקן בן ק' שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל צריך לדעת דאיך תלוי ענין המילה בלימוד התורה ועוד אומרו אפי'