זרע יעקב קלד

במשפטי מאסו וגי' ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הולך וגו': אני ה' אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם: ואת שבתותי קדשו והיו. לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' אלהיכם: ולא נאריך בדקדוקים כי אם ב' ג' גרגרים הא' דלמה לא פרט הכתוב כי אם שבת ודינין ולא שאר מצות ואם נאמר דכבר הם כלולים בכלל בחקותי לא הלכו א"כ גם שבת ודינין הם בכלל. ולמה קפיד קרא לפורטם ועוד מהו שאמר ואת משפטי הודעתי להם אשר יעשה אותם האדם דפשי' שכדי לעשות אותם ציונו אותם כמו כל המצות ומהו האדם. ועוד דהדברים באו בכפלון

ולפי האמור הנה נכון והוא דכבר כתבנו דב' הוכחות יש למאי דקי"ל דמעשה ב"ו עדיף הפוך או"ה דסברי דמעשה שמים עדיף ועי"ז הם כופרים בעיקר הא' ממה שציוה הוא ית' לב"ד של מטה לעשות משפט ולא על ידו שהוא אלהי המשפט כדי להורות דמב"ו עדיף והב' ממה שנתן לנו את השבת להורות על חידוש העו' והגם דאיכא אותות ומופתים בשמים ובארץ המורים על חידוש העולם לא בחר להורות גדולתו ית' אלא ע"י מעשה ב"ו דהיינו ע"י שמירת שבת מטעם הנז"ל. וז"ש ואתן להם את תקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם ר"ל הגם שהם משפטי ולי היה נוגע הדבר כי המשפט לאלהים הוא אפי"ה הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם להורות דמעשה האדם עדיף לי. וגם נתתי להם את שבתותי להורות על חידוש העולם הגם דאיכא אותות ומופתים בשמים המורים על חידוש העולם לא בחרתי אלא ע"י מעשה ב"ו והיינו טעמא בהיות לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' מקדשם דעי"ז לא יבאו לכפור בי ולומר אם אין הקב"ה חפץ בע"ז מפני מה אינו מבטלה כיון דהעיקר הוא דמעשה ב"ו עדיף וכמו שהוכחתי לכם מהמשפט ומן השבת. ועכ"ז לא הועיל להם אלא וימרו בי בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אותם האדם ותי בהם ואינם רוצים לעשות משפט באומרם כי המשפט לאלהים הוא ולו נאה ואת שבתותי חללו באומרם דכבר יש אותות ומופתים בשמים המורים על חידוש העולם ואינו צריך למעשה ידינו ואומר לשפוך חמתי עליהם יען שע"י שבמשפטי מאסו ואת שבתותי חללו מטעם דסוברים דמעשה שמים עדיף נפיק מניה חורבא שאח"כ אחרי גילוליהם לבם הולך ר"ל הולכים אחר גילולי ע"ז באומרם אם הקב"ה אינו חפץ בע"ז מ"ט אינה מבטלה דהא בהא תלייא. הנה כי כן אני אומר לכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם ר"ל שאני חפץ שאתם תעשו המשפט ואת שבתותי קדשו להורות על חידוש העולם במעשה ידכם שעי"ז והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' אלהיכם אני הוא ולא אחר ולא תביאו לטעות ללכת אתרי אלהים אחרים בטענ' דאם הקב"ה וכו' כיון דהעיקר אצלינו דמעשה ב"ו עדיף

וזה יהיה טעם נכון מ"ש חז"ל במ' שבת והביאו רש"י ז"ל בחומש ע"פ שם שם לו תק ומשפט דשבת ודינין נצטוו במרה דצריך לדעת מה ראו אלו להתקרב יותר משאר מצית שבתורה להקדים ציווים קודם נתינת התורה אמנם לפי"ה הנה נכון והוא דרצה הקב"ה להורות לבנ"י קודם שיתן להם התורה ולומר להם לא יהיה לך אלהים את' וכו' שמא יהיה להם טענה לומר אם אין הקב"ה חפץ בע"ז מ"ט אינו מבטלה אי לזאת מראש מקדמי אר"ש נתן לנו ב' מצוות אלו שבת ודינין להורות לנו דמעשה ב"ו עדיף ליה שמאלו יש הוכחה גמורה כמ"ש ובזה לא יהיה להם טענה

ועפי"ז נבין כונת הפסוקים בפ' בהר וכ"ת לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם. לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם וגו' כי אני ה' אלהיכם. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' די"ל מה סמיכות יש זה עם זה ומהו הכפל אני ה' אלהיכם פעמים שלש ולדרכינו יבא על נכון. ונקדים עוד מ"ש הרב הנז' בפ' יתרו בענין ציאת מצרים דכתיב אני ה' ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו אשר זה הוא הוראה עצומה לעיני כל העמים דמעשה שמים עדיף ומזה יבואו להתחזק ידי עע"ז ופי' דאין סתירה לזה דלעולם מעשה ב"ו עדיף ליה והכא היינו טעמא כמ"ש חז"ל סנחריב שחירף ע"י שלית נפרע ממנו ע"י שלית פרעה שחירף ע"י עצמו נפרע ממנו הוא בעצמו באופן דליכא הוכחה מזה דמעשה שמים עדיף. עוד נקדים מ"ש עוד הרב הנז' שם ובפ' תזריע דיש עוד הוכחה להא דמעשה ב"ו עדיף ממה שהניח שמי השמים עליונים למעלה ובא והשרה שכינתו בתחתונים מקום מקדשינו הוי הוראה עצומה דמעשה ב"ו עדיף ליה

וזהו שאמר כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצא' אותם מא"מ אני ה' אלהיכם ר"ל שהוצאתי אותם מא"מ אני ה' אלהיכם בכבודי ובעצמי ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח ומשום דיש מזה מקום