זרע יעקב קכט

רשעים נכרת כיון דישראל דין קדש יש להם והיצה"ר מעבירם על דת ובמעילה קי"ל יש שלד"ע ומשלח דהוא היצה"ר חייב א"כ למה הרשעים הם נכרתים דמן הדין פטורים

ולז"א פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט תורת אלהיו בלבו וגו' כלומר דאם קרית לא שנית דיש הפרש גדול בדבר דהא דאמרי' דישראל יש להם דין מעילה ויש שלד"ע ה"ד בזמן שעוסקים בתורה תמיד לא יחשו והוא בא להסיתם הו"ל כעושה שליח למעול בקדשים ועושה אותך חולין אז המשלח דהיינו היצה"ר חייב אבל בזמן שאינם עוסקים בתורה וכבר הוציאו עצמם לחולין הדר דינא כהדיוט ואשלד"ע

וא"ת בהדיוט ג"כ מצאנו דיש שלד"ע והוא דכשהשליח בע"כ עביד והכא נמי כיון דהיצה"ר הוא המסית הוא המדיח ומעבירו על דת בע"כ שלא בטובתו ודאי דיש שליח לד"ע והיצה"ר שהוא המשלח חייב. לז"א צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו והיינו כמ"ש בגמ' בכל יום וכו' והקב"ה עוזרו וכיון דהקב"ה עוזר אותו לא יש לו טענה דלא מצי כייף ליצריה ובע"כ עביד דגדולה הבטחה ואם לא נצחו הוא שלא בא לטהר וכו':

( ועפי"ז יתכן לפרש כונת הפסו' בהושע סי' י"ד שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך. קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו'. די"ל דלמה לא רצו ישראל שבאותו הדור לשוב בתשובה עד דאמר להם הנביא לשוב. ותו במ"ש קחו עמכם דברים דמהו הם אלו הדברים

אמנם עפי"ה הנה נכון והוא דכבר כתבנו למעלה משם התוס' שכתבו גבי השוכר עידי שקר להעיד דפטור מד"א וחייב בד"ש דדוקא שוכר דעביד מעשה אבל אומר פטור גם בד"ש דדיבורא בעלמא הוא. והנה ישראל שבאותו הדור היו סבורים דכיון דהיצה"ר הוא המסית והוא המדיח לאדם במחשבות און כל היום וכל הלילה לא ישבות ולא מצו למיכף ליצריהו ובע"כ עבדי א"כ יש שליח לד"ע ומתחייב היצה"ר ואין לנו עון אשר חטא ולזה אינם רוצים לשוב דאין כאן עון לשוב. משו"ה בא הנביא ליסרם וא"ל שובה ישראל עד ה' אלהיך דאתם חטאתם כי כשלת בעוניך דיקא עונות שלכם הם ולא מצד היצה"ר ואתם חייבים ולא היצה"ר. והטעם קחו עמכם דברים ר"ל קחו סברת התוס' דסברי דדוקא שוכר הוא דחייב אבל בדיבור בעלמא פטור וא"כ הכא דהיצה"ר לא עביד מעשה אלא בדיבור בעלמא דברים לקחתי אז היצה"ר הוא פטור ואתם חייבים כ"כ אני אומר ושובו אל ה'

עוד יתכן לפרש כונת הכתובים ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וגו' באופן אחר בהקדים מאי דאמרי' בע"ז ד"ב דרש רבי חנינא בר פפא לעת"ל מביא הקב"ה ס"ת בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקב' ובאין או"ה וכו' ואומרים לפניו רבש"ע כלום. נתת לנו ולא קיבלנוה וכי מצו למימר הכי והכתיב ויאמר ה' מסיני בא וגו' מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו ההר כגגית וכו' מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיענו שבע מצות שקבלתם היכן קימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות ב"ן שקבלו עליהם ולא קיימים עמד והתירן להם וכו' ע"כ

עוד נקדים מ"ש הרב ז"ב בראשון בס' יתרו משם רז"ל דמעלת ישראל על או"ה ניכר ע"י תורה שבע"פ דאילו ניתנה כולה בכתב היו או"ה מעתיקים אותה ואומרים לנו ניתנה התורה אבל מכח תורה שבע"פ ניכר מעלתם יתירה על האומות. עוד כתב שם דתורה שבכתב שאין טעמיה מפורש' בתוכה נקראת חק ותורה שבע"פ נקראת ברית כדאי' ביבמות ע"פ כתוב לך את הדברים וגו' כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ברית ולמדו מזה דלא נכרת ברית לישראל אלא על תורה שבע"פ. וידוע מ"ש התוס' דכפיית ההר היה בשביל תורה שבע"פ

וז"ש ולרשע שהם כללות או"ה אמר אלהים מה לך לספר חוקי ותשא בריתי עלי פיך ר"ל מהו הטענה שאתם טוענים כלום נתת לנו התורה ולא קיבלנוה דהיינו תורה שבכתב וגם כלום כפית עלינו ההר כגיגית דהיינו משום תורה שבע"פ וז"ש מה לך לספר חקי דהיינו תורה שבכתב ותשא בריתי עלי פיך תורה שבע"פ מאחר דאתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך דהיינו דברי הראשונים שצויתי לכם שהם ז"מ ב"ן והדר מפרש מהו הן הדברים שהשלכת אחריך לז"א אם ראית גנב ותרץ עמו דהיינו גזל ועם מנאפים חלקך דהיינו ג"ע פיך שלחת ברעה דהיינו ע"ז כמד"א כי תעשו הרע בעיני ה' וכיון דלא שמרתם הז"מ איך אתם טוענים לספר חקי ותשא וכו'

ובענין זה דאין שליח לד"ע ראיתי להרב החסיד ז"ל בס' יתרו שחקר חקירת חכם בענין כי