זרע יעקב יב

עני שבא לעירך מעיר אחרת ונקרא אחיך הגם שאינו בן עירו מ"מ כיון דשניהם הם יושבים בח"ל לזה יקרא אחיו כיון שהם יושבים במקום א' ובא לומר דלא תחשוב דכיון דזה העני של א"י הוא יושב במקומו וזה העני של ח"ל יצא ממקומו ובא לעירי א"כ ראוי להקדימו לזה של ח"ל לז"א דאינו כן אלא כי פתיח תפתח את ידך לו דהיינו לזה האביון שיושב באחד שעריך בארצך דהיינו בא"י לזה תשלח לו בתחילה קודם זה העני של ח"ל שבא לעירך וכמו שפ' הרב"ח ז"ל

שבתי וראי' להרב הגדול מוה"ר בס"ה פני דוד פ' ראה שפירש כונת הפסוקים כי יהיה בך אביון וגו' קרוב למ"ש בא"א וראיתי להביא דבריו דשייך לענינינו והוא דהביא דברי הרב"ח שכתב דהא דעניי א"י קודמין לעניי ח"ל היינו לעניי של עיר אחרת אבל לעניי עירו לא דעניי עירו קודמין אפי' לעניי א"י כמש"ל

והוא ז"ל חלק דהרב ב"ח לא אמרה אלא במתנדב לעניי א"י דוקא ר"ל לשלוחים לעצמם אמנם כשבא שליח כולל מא"י דעיקר שליחותו הוא משום ישוב א"י דאי לאו סייוע בני הגולה נמוגים ארץ וכל יושביה מפני ליסטים בעלילותם ובתועבותם ולא יזכר שם ישראל עוד בא"י ח"ו נראה דבזה גם הרב"ח מודה דקדמי לעני העיר דכמה החמירו רז"ל משים ישוב א"י עד שהתירו לכתוב בשבח בערכאות שלהם ולקנות בית בא"י מן הגוי בשבת וחותם ומעלה בערכאות כמ"ש בש"ע א"ח סי' ש"ו

ועוד דאיכא פדיון שבויים גבי עכו"ם אם הם אדונים קשים ומכין ועונשין שלא מן הדין ואם כתב הרב"ח דעני עירו קודמין היינו מצד מצות צדקה אבל אי איכא פדיון שבויים ודאי פדיון שבו' קודם לצדקה וכל זה פשוט

ואשריהם ישראל אשר בבא אליהם שליח של א"י מכבדין אותו ומחבבין אותו כגלגל עיניהם וכן בדין דאמרינן שילהי כתובות ר' אבא הוה מנשק כיפי דעכו רב חייא בר גמד' מיגנדר בעפרא דכתיב כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. ואם ככה יעשו גדולי עולם לאבן מקיר ועפר הארץ הדברים קל וחומר לחכם מארץ ישראל

ועוד טעמא רבא איכא דאחד מתרי"ג מצות הוא לדור בא"י לדעת הרמב"ן והרשב"ץ ז"ל אפילו בחרבנה ובריתא דספרי קרי בחיל דישיבת א"י אפי' בחרבנה שקולה ככל המצות. ובזה שבני גולה הם סיבה שיהיה ישוב בא"י ובלעדם לא מצו למיקם הם זוכים במצות ישיבת א"י דאמרי' גדול המעשה

וכל אלו הם דברים אמיתיים למי שאין עיניו טרוט' לאפוקי איזה מההמון אשר יבואו בטענות נגד השליח והם סיבה למעט בכבודם והנאתם וכיוצא קורא אני עליהם מ"ש אדונינו דהע"ה במזמור ל"ז וכ"ה חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבות ישרי דרך חרבם תבא בלבם וגי' טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים דהכונה דרך רמז חרב וגו' להפיל עני ואביון רמז לשליח של א"י אשר מבקשים טענות ותואנות ודברי נרגן להפיל שליח א"י ובזה באים לטבוח ישרי דרך הם יושבי א"י שהם ישרי דרך כלומר כי הן בעון התורה והמצות אשר עושים בני הגולה אינו עולה בדרך ישר לשמים כי אם באויר של ארץ העמים או עם שרים ומשם סובב הולך עד מקום הקדש

אבל בני א"י לימודם ומצותם תכף במסילה יעלו שדה אשר ברכו ה' מקום הקדש בלי שים תערובת ולכן קראם ישרי דרך המישרים ארחותם ואלו הקמים להפיל שליח א"י יצא צפע לטבוח ישרי דרך בני א"י אשר שלחוהו אין ספק חרבם תבא בלבם וגו' ואינם זוכים שיהיה להם חלק במצוה רבה כזאת וטוב מעט לצדיק מעט שיקח השליח מאנשים כשרים מהמ' רשעים רבים כי לא בחר ה' בהם ואל תפן אל מנחתם

וזה רמז נבואת ישעיה סי' לב' וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענויים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקים שם רמז דהכילי עינו רעה ומקיים בו לא יתן ולא יחנו אחרים לכן בבא שליח א"י הוא זמות יעץ כלבי יקים לדבר באוזן אנשים עיני העדה לחבל ענוים יושבי א"י והם עניים והרבה להשחיח באמרי שקר ובדבר אביון שמדבר לשליח משפט שכך הוא הדין עניי עירך קודמין אף לפניי א"י כמ"ש הפוסקים. וטח מראות עיניו כי מ"ש הפוסקים הוא לענין צדקה והכא השליח בא על עסקי נפשות וזהו לחבל ענוים באמרי שקר כי נפש הוא חובל. וכלפי זה ונדיב נדבות יעץ ישלח דברו שצריך לעשות כמה נדבות לכבוד התורה ולפדיון שבויים וישוב א"י ולזכות למצות ישיבת א"י והוא על נדיבות יקום שעושה בהונו ואונו וזכותא דארעא דישראל מסגא קמיה והוא מרועים

וליכא מידי דלא רמיז באוריתא כי יהיה בך אביון מאחד אחיך הוא שליח א"י המיוחד שבאחיך לתורה ולתעודה באחד שעריך בארצך כי הוא מיוחד באחד מערי א"י ובא משום ישוב א"י לא תאמץ את לבבך