זרע יעקב קטו

נתן עליהם משו"ה סוכה עם תפילין והא כפי הרב רב המרחק ביניהם

ועל חילוק שחילק הרב מגילת הפר ז"ל יש לתמוה דכתב שאין איסור ב"ת אלא כשמכוונים לעשות מצוה. הוא תי' דהא קיי"ל כרבא דקאמר בר"ה דכ"ח ע"ב דלעבור בזמנו לא בעי כוונה ועוברות על ב"ח אפי' שלא במתכוון לשם מצוה כיון דהוא בזמנה וא"כ איך קאמר הרב דכשאין מכוונים אין איסור ב"ת והוא הפיך דעת רבא דפסקו הפוסקים הלכתא כוותיה וכן מוכח מדברי התוס'

אבל מדברי התוס' בפ' המוציא שכתבו דכיון דאין האשה מחייבת הו"ל כשלא בזמנו יכולים אנו לומר דכוונת הרב בזה דכיון דלגבי דידהו אין להם מצוה בזמנה אפי' שהוא זמנה כיון שאינן מכוונית לשם מצוה אין איסור ב"ת אלא שדבריו אינן נראין כן כאשר יראה הרואה

איך שיהיה יצא לנו חן המקובץ דבמחלוקת הוא שנוי אם נשים במצוות עשה שהז"ג אם וכולו' לעשוחם ויש מערכה מול מערכה דכת א' אומרת דעוברות על ב"ת וכת אומרת דכיון דרשות הוא אפי' דהן מברכות על המצוות אין עוברות על ב"ת וגם יצא לנו דיש לבעל חיוב להוציא את אשתו י"ח במצוות דמספקא לן אם הן מחוייבות בדבר כמו הבדלה והגדה דמצינו בהבדלה דאין אנשים יכולין לומר הבדלה בבה"כ כדי להוציא בני ביתי וביתו זו אשתו כמ"ש הפר"ח בסי' רצ"ו ובהגדה מצינו דרב ששת ורב יוסף היו אומרים ההגדה בל"פ כדי להוציא בני ביתם

עוד נקדים מ"ש בהגהות דשייכי לס' זרעים הובא בהרמב"ם ז"ל אחר ס' זרעים דנשים מזוהרות בג' מצות שסי' חנ"ה דהיינו חלה נדה הדלקת הנר ועל שם זה נק' הצדקת הגדולה חנ"ה שקיימה ג' מצית אלו כראוי ובכן נתן לה הקב"ה תאות לבה וזכתה להוליד בן צדיק שהוא שמואל ובכן תתפלל האשה תמיד שעה שהמצוה בידה שיתן לה הקב"ה בנים צדיקים ויראי ה'. גם תרי"ג בגי' ז"ו הי"א מצו"ח החל"ה ללמדך שהזהירה במצות החלה ומקיימה כראוי כאלו קיימה תרי"ג מצות שבתורה. גם חל"ה בגי' זכ"ו שבשבילה זכו ישראל ונכנסו לארץ שנאמר בבואכם אל הארץ חלה תרימו. גם מחברך הבית שנא' להניח ברכה אל ביתיך. גם אמרו בויק' רבא א"ר יוחנן למה נסמכה פ' חלה לפ' עבודה זרה לומר לך כל המקיים מצת חלה כאלו ביטל ע"ז ע"כ יע"ש

ומעתה נבא לכוונת המאמר דהייני גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שמצינו בנשים במצוה אחת שהן עושות דהייני חלה הן זוכות לבנים צדיקים וכאלו בטלו ע"ז מן העולם וכאלו קיימי כל התרי"ג מצית מה שלא מצינו באנשים וא"ת הרי יש לך מצוה באנשים כמו ציצית דהיא כלילה מתרי"ג מצות הא לא דמייא חדא דהג' מעלות בכ"א לא מצינו בה כ"א כאלו קיים תרי"ג מצית ולא עוד ועוד דמצוות ציצית יש בה טורח גדול כדי לקיימו דכמה מלאכות יש בה וכל המלאכות שיש בה צריכין שיהיו לשמה אבל הנשים שאננות בביתם בלי עמל ויגיעה כלל ובלא חסרון כיס בשמיעת הקול דהיינו בהפרשת חלה בביתם הן זוכות יותר מן האנשים דהאנשים זוכים ע"י טורח כדי לבא למדה זו בקיום התרי"ג מצות דהיינו או ע"י עסק התורה או ע"י הערבות

ועל זה תמה רב וא"ל לר"ח הני נשי במאי זכיין דייקא דכיון דהן פטורות במ"ע שהז"ג ולכת הסוברים דאפי' אם רוצות לבא לידי קיומן עוברות על ב"ת וא"כ אדרבא מגרעות נתן נשים אהאנשים ואיך אתה או' גדולה וכו' לזה בא כמשיב באקרויי בנייהו וכו' כלומר הן נזהרות במ"ע שהז"ג שהן פטו' הן עומדות אצל בנייהו כשהן קורין להוציא את עצמן והן מכוונות להוציא י"ח וגם בניהם מכוונים להוציא את אמותיהם וכ"כ הן ממתינות עד שיבאו בעליהן מבית המדרש ויבדילו להן וכן בליל ש"ק ובליל פסח שיקראו להן ההגדה כדי להוציא להן י"ח ומכווני להוציאן ע"י שהם מקיימים המצוות מכוונים להוציאם והוי כאלו מקיימות מ"ע שהז"ג ועוד דיש להן עדיפות דמי לא פלגן בהדייהו כמ"ש בגמ' ג' שותפין יש באדם וכו' באופן דיש לה חלק השליש במה שקירא בנה ומקיים המצוות וגם יש לה חלק עם בעלה דהיא פלגא דגופה וכל מה שהבעל קורא ועוסק בתורה ובמצ' יש לה חלק ויחדיו יחלוקו חלק כחלק שוה בשוה נמצא דיש לה חלק גם במ"ע שהז"ג וקריאת התורה וזוהי הבטחתן גדולה יותר מן האנשים דהן זוכות בלי יגיעה ועמל אלא יושבות שאננות וזוכות לעה"ב. עוד פירשתי מאמר זה בענין דשאב"מ יע"ש

עוד יתכן לומר כונת המאמר בהקדים מ"ש האור המופלא רבינו הקדוש האר"י זלה"ה בשער הגלגולים פ"כ וז"ל דע כי האנשים הם המתגלגלים