זרע יעקב קז

הדיוט אבל לגבי הקדש לא וז"ש נגד בני אדם ר"ל מה שאין כן לגבי קב"ה דהוא קק"ק ה' צבאות דמשתעבד ונתפס בשבילם וכדעת הרמב"ם ז"ל עצמו

ובזה ינוח לנו המ' במדרש איכה וז"ל מצינו שסילוקן ש"צ קשה לפני הקב"ה יותר מק' תוכחות חסר ב' שבמשנה תורה ומחורבן בהמ"ק. בתוכחות כתיב והפלא ה' את מכותך ובחורבן בהמ"ק כתיב ותרד פלאים אבל בסילוקן של צדיקים כתיב לכן כה אמר ה' הנני יוסיף וגו' הפלת ופלא וכ"כ למה ואבדה חכמת חכמיו וגו' ע"כ ויש לתמוה במאמר הנז' במ"ש קשה סילוקן של צדיקים יותר מק' תוכחות דהעיקר ק' דמנלן דהוא ק' לפניו תוכחות. וע"ק דלמה קשה לפניו חורבן בהמ"ק וסיליקן ש"ל כיון דתנאי התנה הקב"ה עם מרע"ה כמ"ש במ' ע"פ ויעש את הקרשים וגו' ככתוב לעיל א"כ אינו מן הקושי שקשה לפניו

ולפי האמור הנה נכון ונקדים עוד מאי דקי"ל דאין גובין מן הערב תחילה וע"ז קב"ה טרם כל הביא עליהם על ישראל כל התוכחות ונתקיים בהם בחרבן הבית והוא קשה לפני הקב"ה שאינו חפץ במיתתם של רשעים ושלח להוכיחם על ידי עבדיו הנביאים ולא שבו מדרכם הרעה ונוטל כבוד מבית חיינו מדין ערב אלא דקשה לפניו יען דבמחלוקת הוא שנוי אם ערב משתעבד בדשא"ק דלדעת הגאונים ערב משתעבד ולדעת הרמב"ם ז"ל אינו משתעבד לפיכך קשה לפניו לתפוס השיטה דמשתעבד אמנם מוכרח הקב"ה לתפוס השיטה דמשתעבד אמנם מוכרח הקב"ה לתפוס השיטה דמשתעבד לטובתם של ישראל דשפך חמתו על העצים ועל האבנים כידוע. וכשראה הקב"ה כי גם הבהמ"ק לא הספיק כדי גביית החוב של עונותיהם של ישראל הוצרך לשלוח יד בצדיקים וקשה לפניו יותר מבהמ"ק משום דלצדיקים יש להם טו"ה בערבות זה כמ"ש רז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע וקשה לפניו כי מן הדין לכ"ע כשיש לערב טובת הנאה אפי' שאינו קצוב משתעבד ועדין נתקשה הבעל המאמר וכ"כ למה כלומר כיון דסוף סוף בין הבהמ"ק ובין הצדיקים משום ערבות נתפסים למה קשה לפני סילוקן של צדיקים יותר מחרבן בהמ"ק ובא כמשיב אבדה חכמת חכמיו וכו' דבסילוק הצדיקים הוא קשה דמלבד אבידתו של צדיק שבחיים הוא מגן וצינה על הדור ובמיתתו פנה הודה זיוה והדרה אף גם זאת יש אבדת חכמתו שאין לנו תמורתו ללמד לאדם דעת חכמה ובינה וזו היא שקשה מכולם

אמנם לפי האמור בענין. מצאה הקפידה מקום לנוח על הרשעים. כיון דחולקים על הרמב"ם ז"ל כל הגאונים ז"ל ופסקו דערב משתעבד אפי' בדשא"ק וגם לדעת הרמב"ם כבר מצאנו חי' כדי שישתעבד הצדיק שהוא הערב בעונות הדור א"כ הנה אלה רשעים ושלוי עולם השיגו חיל ויאמרו בשרירות לבנו נלך ולא תאונה אלינו רעה דהצדיק שהוא הערב הוא עומד לנגדינו ואם חטאנו והרשענו הוא נתפס ואנחנו נקיים

אבל אשכחנא להו חיובא והוא ממ"ש חז"ל דהא דנתפס הצדיק בעין הדור הוא דאינו מוכיח אותם ואינו מדריך אותם לדרך הישרה אבל אם הוא מוכיח אותם והם מלעיגים עליו ואינם שומעים בקול מורים אזי הצדיק אינו נהפס בעינם כמ"ש ביחזקאל ואתה את נפשך הצלת. עוד יש לחלק ולומר והוא דהראב"ד ז"ל דהוא עומד בשיטת הגאונים ז"ל כתב דהא דמשתעבד הכל כשהוא האדם כלומר דהערב משתעבד כפי יכולתו וכחו אם הוא אמיד בנכסיו משתעבד כפי כחו ואם הוא בינוני משתעבד ג"כ כפי יכולתו הכי נמי לגבי צדיק משתעבד כפי חומר הנושא כי רבה רעת האדם בארץ ואי אפשר לאדם להיות נקי ובר כי יצר לב האדם רע וגו' אבל ברשע שהוא רק רע כל היום להרבות פשעים ומרדים ודאי כי בהא לא אמרינן דהצדיק נתפס בעדו כיון שבזדון נפשו הוא עושה את כל אלה דמייא להא דהראב"ד ז"ל דודאי דעל כל פשעים הללו אינו משתעבד

ועוד יש לחלק דבלשון הרע אין בו דין ערבות והוא כמ"ש בערכין די"ו והביאו הרב שמע יעקב וז"ל בד"ל ע"ד וז"ל נגעים באים על לה"ר ופריך מהא דאמרינן דמעיל מכפר על לה"ר והק' רש"י ז"ל דאמאי לא פריך נמי אג"ע וש"ד דקתני הכא דנגעים באים עליהם ובברייתא קתני דבגדי כהונה מכפרים ותי' דמג"ע וש"ד לא קשיא ליה די"ל דהא דתני בגדי כהונה מכפרים היינו דמכפ' לאחרים דע"י ש"ד נענשים אחרים עליו דכתיב כי הדם הוא יחניף את הארץ. וג"ע נמי דכתיב ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה אבל לה"ר לא אשכחן דאיעניש אחרים עליו ע"כ. דמפורש יוצא מדברי רש"י ז"ל דבלה"ר אין בו דין ערבית ועי"ש במ"ש התוס' על דבריו יע"ש

ובזה הבא נבא להבין המשך כונת הכתובים בתהלים סי' ן' וכ"ת ולרשע אמר אלהים מה לך לספר