זרע יעקב ק

כדי שיוכל למצוא דרך לאורך חיים דמה שנעשה לו הוא האור דוקא ועדיין אין לאור הזה בחי' כלי ושמן ופתילה ואין לו קיום והעמדה אמנם ע"י התדבקות של בעה"מ עם הת"ח שמחזיקים בידם מתקשרים בקשר אמיץ ואז ממשיך להם הבעלי תורה אור ומדליק הנרות וגם הבעה"מ נותן לו נר להת"ח מהמצות שעושה ובין שניהם יוצא אור

וזהו שאמר טובים השנים דהיינו הת"ח והבע"מ כשהם קשורים יחד אחי ושותפי ע"ד יששכר וזבולון מן האחד כשהוא בפני עצמו דהיינו בין הת"ח ובין הבע"מ אין טובה בא להם כ"א ע"י התדבקותם זע"ז והטובה שמגיע להם הוא כמ"ש. אלא דקשה לזה לפי הדין איך מתחייב הת"ח בדש"ק וגם הבעה"מ איך קונה דשכר העוה"ב הוא דשא"ק לז"א אשר יש להם שכר טוב בעמלם שם רמז לחילוקו של מוהרשד"ם ז"ל שאמר דכיון שהדבר שעומדים בו הוא דב"ק אפי' שהדבר שמתחייב אינו קצוב שפיר מתחייב והכא נמי כיון דעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי י"ש הוי דבור קצוב וכמ"ש וזהו אשר י"ש להם

אשר בזה מצאה החקירה מקום לנוח דמאחר דשכר עוה"ב דשא"ק הוא וכמש"ה מה רב טובך אשר צפנת ליריאך א"כ הוא דבר תימא דאיך יזכה האיש הישראלי לזכות ולקנות חיי עוה"ב מאחר דאין אדם קונה דבר שא"ק וכבר ראיתי להרב החסיד ז"ל בס' שלח לך שנכנס בחקירה הלזו ובמה שתי' הוא ז"ל דכיון דיש לנו דין בנים וכו' איכא למשדי ביה נרגא כמו שאכתוב לקמן

והנה לכאורה יש לומר דהגם דמן הדין נראה דאנו פטורין לקבל שכר אפי"ה הקב"ה רב חסד עושה לפנים משורת. הדין ומשלם לנו אף שמן הדין הוא פטור ולזה נראה שכיון דוד הע"ה באומרו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשיהו דמצד הדין ליכא תשלום שכר

ואפשר שזה יהיה כונת מאחז"ל הובא בילקוט ע"פ והיה עקב תשמעון וז"ל אמר משה לישראל תהיו יודעים שהמצות שאתם עושים שמורות הם לכם לעת"ל שנ' ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד ולעתיד הקב"ה נותן לכם שכרכם הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו והם רואים ומתמיהי' ואומרים כל הטוב הזה מתוקן לנו מה רב טובך אשר צפנת ליריאך ע"כ. די"ל במ"ש והם רואים ומתמיהים וכו' דתמיהה זו למה ומהיכא תיתי שלא יטלו שכרם אבל לפי"ה ניחא דהיה ס"ד דכיון דשכר עוה"ב הוא דבשא""ק שלא יטלו שכר דלא זכו בו וז"ש והם רואים ומתמיהים ואומרים כל הטוב הזה וכו' מה רב וכו' רי"ל דאיך יתכן דכל הטוב הזה מתוקן לנו מאחר דמה רב טובך אשר צפנת וגו' ומאחר דהשכר הוא הרבה מאד היה ס"ד שלא תשלם לנו שכר לפי הדין אלא דלך ה' חסד כי אתה וגו'

אמנם אשכחנא לה פתרי דגם לפי הדין יש לנו שכר עוה"ב והוא לפי מש"ל בחי' של מוהרשד"ם ז"ל דכיון שהדבר שעומדים בו הוא דב"ק שפיר מתחייב והכא נמי שהדבר וכו' הוא דבר קצוב דהיינו ש"י עולמות וכמש"ל

ובזה אפשר לתת טעם לשבח בעיקר דברי המשנה זאת שאמרו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנ' להנחיל אוהבי י"ש דלכאורה יפלא דמאחר שדוד הע"ה אמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאך דנראה דאין קצבה לשכר העה"ב א"כ מה ראו על ככה רבותינו ע"ה ומי הכריחם לתת קצבה לשכר עוה"ב ולומר עתיד וכו' ש"י עולמות וכעין זה מצינו דכשאמר משה לישראל יוסף ה' וגו' אלף פעמים אמרו ישראל למשה למה אתה נותן קצבה לברכותינו כבר הבטיח הקב"ה לאאע"ה אם יוכל איש למנות וגו' א"ל זו משלי היא אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם ע"כ. וכבר עלה בדעתי לפרש זה המאמר בענין זה שאנו עסוקים אלא דכבר ראיתי להר' החסיד ז"ל שכבר קדמני יע"ש. א"כ אף אנן נמי נימא לרבותי' ע"ה למה אתם נותנים קצבה לשכר העה"ב

אבל עפי"ה ניחא והוא דרבותינו פ"ה המה ראו דמצד הדין יכול להיות שלא יהיה לנו שכר עוה"ב כיון דהוי דבשא"ק ואין אדם זוכה בדשא"ק לכן באו ונתנו קצבה לשכר מוה"ב דהוי ש"י עולמות ובהכי כיון דהדבר שעומדים בו הוא דב"ק שפיר יש לנו זכות

ועם האמור יובן כונת המאמר באבות פ"ב מ"כ הוא היה אומר וכו' אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ונאמן הוא בעל מלאכתיך שישלם לך שכר פעולתך ודע מתן שכרן של צדיקים לעת"ל ע"כ די"ל למה הוצרך לומר ונאמן הוא וכו' דפשיטא דמשלם שכר הפעולה אבל לפי"ה ניחא והכונה דכיון שאמר אם למדת וכו' נותנין לך שכר הרבה יאמר האומר דכיון דהשכר הוא הרבה מאד בלי קצבה א"כ אם