שו"ת זרע אברהם עה

מיקדש יעו"ש ועי' תוס' שם ד"ה קסבר ועי' תו' זבחים (קי"ד.) ד"ה וקסבר ובנדה (מ"א.) יעו"ש

וליישב כל זה הי' נראה עפ"י דברי הש"ס תמורה (כה:) אר"י הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה בה מתכפר רצה בולדה מתכפר מ"ט קסבר ר"י אם שיירו משויר ועי' בפירש"י שם ובמסקנא מסיק דשיירו אינו משויר יעו"ש בכל הסוגי'. ולכן יתכן דאם שיירו משויר והולד חולין דשפיר בנתעברה ולבסוף הקדישה אין על הולד תורת ולד קדשים ולא מהני שוים הוי' לקדשו אבל אם נימא דשיירו אינו משויר שפיר אף בנתעברה ולבסוף הקדישה יש על הולד תורת ולדות קדשים אך יש חילוק בדבר דלמ"ד במעי אמן אינו יכול להתפיסו בקדושה אחרת אבל למ"ד בהויתן כיון דיכול להתפיסו בקדושה אחרת כמפורש בתמורה (כ"ד:) ה"ה בנתעברה ואח"כ הקדישה אף דאינו משויר ויש לו תורת ולד קדשים דלא עדיף מולד ממש יעו"ש וזה מבואר בלשון רמב"ם ז"ל (בפ"ד מתמורה הי"ג) ואין מערימין על בהמת הקדש להקדיש עוברה קדושה אחרת אלא הרי הוא כקדושת אמו שולדות הקדשים ממעי אמן הן קדושים עכ"ל ומבואר דלמ"ד בהויתן מהני לשנותו קודם שנולד (וזה סותר ס' תוס' בבכורות (טו:) ד"ה מאי יעו"ש] ולכן ניחא הא דרש"י תמורה (י':) ד"ה לעוברה דשם לר"י דשיירו משויר וולדה חולין אפי' נולד והא דתמורה (יא) דמבואר דנתעברה ואח"כ הקדישה מהני בהויתן ליקדש למ"ד אינו משויר דיש לו תורת ולד קדשים וצ"ע עוד בדבר וכתבתי להעיר

יט) ראיתי לכ"ת שהעיר לפי דברי הקרית ספר (בפ"ז מביהב"ח) דמותר לאכול קדשים קלים בעירות המוקפות חומה כמו בירושלים דלפי"ז מותר לאכול בירושלים עצמה ג"כ בתורת מוק"ח ול"מ אם בטלה קדושת הבית והעיר מדברי תוס' זבחים (ס':) ד"ה מאי וכו' ואיך יתכן שקדושת הבית תבטל וקדושת ירושלים קיימא יעי"ש והא י"ל דהוא מדין מוק"ח דלא בטלה עכ"ד ונראה די"ל דברי תוס' דהנה סברת הקרית ספר דמוק"ח שוה לירושלים נראה עפ"י סוגי' דזבחים (נ"ה.) ת"ר ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור א"ר נחמי' וכי ראשונים בטומאה אכלו אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וכו' ואיזה זה מחנה ישראל ע"כ ומבואר דאכילת קדשים דבעי ירושלים אינו מצד ירושלים רק דבעי שיהי' מקום הטהור מטומאת מצורעים ולכן שפיר הא מפורש במשנה דכלים (פ"א מ"ח) עירות המוקפות חומה מקודשות מהם שהמצורעין משתלחין משם יעו"ש א"כ הרי גם מוק"ח הוא בכלל מקום טהור מטומאת מצורעים ולכן כשר לאכילת קק"ל וז"פ

ולפי"ז הא בש"ס ברכות (ה:) גבי הא דאר"י נגעים אינן יסורין של אהבה דפריך מהא דתני' דהוי מזבח כפרה ומשני הא לן והא להו ופירש"י ז"ל הא לן בארץ ישראל שערי חומה מקודשות בה ומצורע טעון שילוח חוצה להן וכו' יעו"ש ובתוס' ד"ה הוא תמהו דשילוח מחנות אינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג יעו"ש ולפי"ז לתוס' לטעמייהו ברור דבזמן שאין היובל נוהג אין לאכול במוקפות חומה כיון דעכשיו שוב אינו מקום טהור דאין טעון שילוח למצורעים. [ועי' רש"י ותוס' גיטין (לו) אם בזמן בית שני הי' היובל נוהג יעו"ש]. ולכן גם בירושלים אין אוכלין מטעם מוק"ח ופשוט. ואמנם הרי קושית תוס' תוכל להיות על גוף הדין שחרב הבית בזמן שהי' נוהג היובל כמובן. אך הרי תוס' הזכירו גם מע"ש וזה מבואר בדברי קרית ספר דבעי ירושלים דוקא [ועי' בר"ש (פ"א דכלים שם מז) דביאר הא דסנהדרין (מב.) דבית הסקילה חוץ לג' מחנות דהיינו גם חוץ למוקפות חומה יעו"ש ומבואר ג"כ דערי חומה תורת מחנה ישראל עלייהו ועי' בסוגי' דזבחים (ק"ה:) יעו"ש]

כ) ובעיקר דברי הק"ס דמותר לאכול קק"ל במוק"ח קשה לי בהא דפסחים (פה:) אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו [בין גגי ירושלים בקדושת ירושלים לקדשים קלים בין גגי עזרה לקדושת עזרה לאכילת קדשי קדשים רש"י] יעו"ש וקשה דהא מבואר ברמב"ם פי"ב משמיטה ויובל הי"א כל שהוא לפנים מן החומה כגון "הגגות" והמרחצאות והשובכות הרי הוא כבתים וכו' ע"כ ומבואר דבבתי ערי חומה אין חילוק בין גגין לבתים. וא"כ ה"ה לענין שילוח מצורעים וכה"ג ג"כ כן דחד דינא אית להו. וא"כ ודאי דלפי דברי ק"ס דמותר לאכול במוק"ח דה"ה בגגין שבמוק"ח כיון דשם אין חילוק בין גגין לבתים א"כ קשה אמאי אין אוכלין בגגין שבירושלים נהי דליכא קדושת ירושלים בגגין מ"מ הרי ירושלים מוק"ת כעירוכין (לב.) א"כ יהי' נאכל בתורת מוק"ח. [ועי' בתו' מכות (י"ב.) ד"ה אילן וכו' ואויר ירושלים כירושלים ובמהרש"א שם דביאר דאוכלין קדשים קלים בגגין דירושלים יעו"ש וכבר תמה עליו המ"ל מהא דמפורש פסחים (פה:) דפריך לרב דגגין לא נתקדשו מהא דאמר רב כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא מאי לאו דאכלי לי' באיגרא עיי"ש הנה מפורש דגם פסח דהוא קדשים קלים אין אוכלין בגגין יעו"ש שנשאר בצ"ע ולמ"ש טעם בדבר לפי ד' הק"ס ואולם התוס' בעצמם בשבועות (יז:) ד"ה ואין כתבו וה"ה דאין אוכלין דגגין ועליות לא נתקדשו יעו"ש וכן ברש"י פסחים הנ"ל ומפורש דאין אוכלין גם קק"ל בגגין]

והנה בתשובת הרשב"א ז"ל סי' ל"ד כתב השואל גירסא דאין אוכלין קדשים קלים בגגין ועליות וכ' הרשב"א ז"ל ותמיהני אפילו למ"ד גגין ועליות לא נתקדשו מי גריעי משאר העיר שנאכלין שם קק"ל ע"כ ומפורש כדברי מהרש"א ז"ל ולזה העירני מר חמיו הגנ"י אלא שתמה מהא דפסחים (פה:) דאמר דגם פסח אין אוכלין בגגין ובספרו פ"ז מביהב"ח נדחק בזה יעו"ש והקושיא הוא קושית המ"ל על המהרש"א ז"ל ועי' מנ"ח מ' שס"ב מ"ש בזה יעו"ש ובירושלמי פסחים (פ"ז הי"ב) ר"ש בשם רב גגות ירושלים חול יעו"ש

וליישב דברי הרשב"א ז"ל יתכן עפ"י דברי המכילתא (בא פ"א) עד שלא נבחרה ירושלים היתה כל א"י כשרה למזבחות משנבחרה ירושלים יצאה א"י שנאמר השמר לך כו' כי אם במקום אשר יבחר ע"כ ומבואר מזה דהיכא דכתיב במקום אשר יבחר הכוונה ירושלים דוקא ועי' רלב"ג פ' ראה גבי פסח דכ' ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר דהיינו ירושלים והמקדש יעו"ש והוא כדברי המכילתא ולפי"ז ברור דאף לפי דברי הקרית ספר דאוכלין קדשים קלים במוק"ת היינו טעמא כהא דזבחים (נה.) דהוי מקום טהור כנ"ל וקק"ל אינם צריכין ירושלים רק מקום טהור ממצורעים. אבל פסח דגזה"כ דבעי מקום אשר יבחר דהוא ירושלים ודאי דאינו נאכל במוק"ח וזה ברור

ולפי"ז נכונים דברי רשב"א ז"ל די"ל דשפיר גגין דירושלים לא נתקדשו בקדושת ירושלים רק דמ"מ אוכלין שם שהרי לא גרע ממוקף חומה דירושלים קדושת מוק"ח עלי' ובמוק"ח גם גגין נתקדשו לשילוח מצורעים והוי מקום טהור. אמנם הש"ס דפסחים פריך שפיר מפסח דאכלי בגגין דפסח דבעי מקום אשר יבחר