שו"ת זרע אברהם סה

דנאכלות שם קדשים קלים שפיר מקדש הלחם וכבר העירני בזה ידידי הרב סוע"ה עדיו לגאון כמוה"ר מנחם זעמבע שיחי' מפראגא. ולפי זה מיושב היטב דברי רש"י ז"ל דשפיר עירות המוקפות חומה מתקדשת בלחמי תודה דהוי דבר הנאכל בה דשפיר באמת תודה נאכל בה ואם יצא נפסל ודו"ק

א) והנה מו"ח הגנ"י תמה מאוד על הרב קרית ספר דמחלק בין מעשר שני דבעי ירושלים לקדשים קלים דנאכלין גם במוקפות חומה ממקרא מפורש בפרשת ראה דכתוב כמה פסוקים ואכלתם לפני ד' אלוהיכם על זבחיכם כמו שכתוב על מעשר שני שאינו נאכל רק בירושלים ומה חילוק ביניהם. וכבר כתבתי בזה איזה טעמים

עוד כתב מו"ח הגנ"י וז"ל: מעיין המטלטל הי' לשתי' לכל העם ויעוין תוספתא סוכה שהוא נעשה נחלים כו' ונהר גדול ולפי מה שכתב הר"ח דהענן הי' למעלה על המחנה לא היו נוטפין כלל. ודע מחמדי הנה מפשטיות הכתובים ובספרי בהעלותך מוכח דהענן הי' עליהם מלמעלה רק בעת נסיעתם מהמחנה אבל בחנייתם הי' הענן קפול על המשכן ויעוי' ילקוט פקודי בשם ברייתא דמלאכת המשכן: מאיר שמחה כהן עכ"ל. [הנה מצאנו בענינים אלו מכתב מר חמיו הגאון האדיר בעל אור שמח]: סימן ז. ב"ה יום א' י"ג ניסן תרע"ג לפ"ק. חיים טובים ומבורכים לראש חתני אהובי הרב המפורסם בשמו הטוב הר"ר אברהם שיחי' בכל טוב ואושר סלה

א) אברהם מחמדי תמול עליתי על הבימה לדרוש כדרכי ואמרתי קרוב לשתי שעות ב"ה וההלכה הי' הראש בשמך מה שכתבת לי בשוחט פסח בבמת יחיד בעת היתר הבמות אם פסול והבאתי ראי' דפסול מדברי הספרי (תצא פיסקא רטז) לא יוכל לבכר לא יבכר הייתי אומר אם בכר מבוכר ת"ל לא יוכל וכן כאן כתיב לא תוכל לשחוט את הפסח באחד שעריך שאם נשחט פסול כן הבאתי מהרמב"ם שמפרש דלרבי יוסי דפסק כמותו ג"כ לכתחלה אין שוחטין פסח על היחיד ק"ו מפסח שני ולרבי יהודה בדיעבד ג"כ פסול ומנ"ל דדריש קרא דלא תוכל לאכול באחד (עי' פסחים צ"א.) הרי דמיפסל בהאי קרא ועוד הארכתי הרבה בזה בפלפול אכ"מ

ב) והנה מ"ש בשם הר"ש בתורת כהנים [דליכא איסור לאכול שלא למנויו] היא תימא גדולה לא ישוער בכ"ז מהך דתערובת טעמים [דפסחים ע"ו: דמוכח דיש איסור דשלא למנויו] אין פירכא דשם כי יאכלו מתערובת פסח אחר שנשחט לשם אחר ואינו יוצא ידי חובת אכילתו ואיהו לא אמר דרק שלאחר שיצא באכילה אם יאכל מפסח אחר אין איסור. אך גם זה נסתר מכמה מקומות

ג) והנה עוד הבאת בשם הר"ש משנץ (פ' ויקרא) דהשוחט תמיד ופסח שאינו מבוקר אם עלו ירדו] הנה הר"ש כיון כפי המשך חכמה דרבי יוסי מיירי היכא שלקחו שאינו מבוקר ונמצא בעל מום ועי"ז אמר דאם כן עלו ירדו ומה תיקן וצריך לומר "ואת"ל דהכא כשאינו מבוקר ובע"מ גמור הוא ולכן לא מיפטר מטעם טעה בדבר מצוה או משום אנוס" דהא לא ביקרו והוא חסר בלשונו

ד) הנה דא ודאי דאם מופלא סמוך לאיש מפריש אבל אינו יכול לשוחטו עליו לבדו דבעי איש לפי אכלו ואינו איש והא דאין עושין חבורה שכולה קטנים היינו דהמה בני שלש עשרה רק שהן קטנים עדיין בהא שמא יבואוהו לידי פסול ופשוט

ה) והנה מ"ש ממכילתא "משארותם שיורי מצה ומרור או אינו כו' שיורי פסח הלא כבר נאמר והנותר עד בוקר באש" וכו' מוכח דהי' שורפין הפסח שנשאר ביום טוב והא אין שריפת קדשים דוחה יו"ט ואולי משום דרב אשי אמר (שבת כד:] דהוי עשה ול"ת עשה דשבתון שבת והעשה לא נאמרה קודם מ"ת קודם שנצטוו על השבת ואתי עשה ודחי ל"ת דלא יעשה מלאכה

ו) והנה מ"ש (בהא דלא כתיב מזבח בנסכים] פשוט נראה משום דאמרינן בזבחים (דף ס"א:) דבימי שלמה לא היו שיתין במזבח ולהרמב"ם (הי"ו) מנסכין על היסוד ולרש"י בור כרוי אצל מזבח לכן לא כתיב מזבח בנסכים

ז) ודע כי נפל ברעיוני דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט לא שייך בהקדש לזמן למ"ד בנדרים כ"ט.] דקדושת דמים פקע בכדי וצ"ע שם בסוגי' דבר פדא והמקור הוא מדברי התוס' סוף תמורה גבי חרמי כהנים דלא אמרינן בהו אמירה לגבוה כו' ויש לדון בזה

ח) הגידה נא לי אם לא עלה בדעתך להתבונן מדוע פליגי ר"ש ורבנן גבי פסח בשבת אם מפשיטין כולו ולא פליגי גבי שעירי חטאת הצבור דרגלים ואם נאמר משום דשם הוי כחטא בשבת כדי שתזכה בשבת שיפשיט כל העור עבור לאכול הבשר בשבת משא"כ בפסח הוא כדי שתזכה בחול אם כן שעיר החיצון ביוה"כ נמי ואכ"מ

ט) ומה שכתב חתני מחמד עיני על מקטיר קטורת בהיכל [עיין בקונטרס זה אות יז] ישר ונעים ומה שכתבת בלשון הגמ' ותיפוק לי' הוא תריצות נפלאה אבל לפי"ז התירוץ אינו מתפרש וכן קושי' שני' ותיפוק לי' דהוי בע"ק אינו על דרך זה אמנם לתרץ בזה קו' או"ש הוא עצה אבל צ"ב דהלא חיישינן מספק למעל לטמא למפרע והספק אימר קודם ביאתו לא ראתה ורק בהיותו עמה ולא הותרה קודם למגע נדה ולא שייך לומר הואיל דאשתרי אשתרי דהספק על כל רגע ורגע ובאופן כזה הוא חידוד אבל לא מסתברא

יתענג על רב שלום ויחוג חג המצות בדיצות ונתענג ברצוהשי"ת יחד בכל טוב וד' ישמחנו בישועתו כתקות נפש חותנו הדו"ש באהבה: מאיר שמחה כהן. סימן ח. בעזה"י פה פראגא. החיים וכט"ס לכבוד ידי"נ צמיד לבבי הרה"ג המופלא בבקיאותו עיניו כיונים על אפיקי הש"ס