שו"ת זרע אברהם מה

ואינו דומה למבעיר וכ"כ התוס' ישנים בשבת (דף כ"ט:) יעו"ש והרי שיטת הרי"ף ז"ל בפ"ב דביצה דבישרא אגומרי יש חיוב כיבוי יעו"ש ועי' ביצה (דף כב:) מהו לעשן וברש"י שם דמכבה הגחלים כשנותן הבשמים עליהם וא"כ אמאי ליכא בהקטרת אימורים רק לאו האיכא גם כיבוי דהוה בסקילה ועי' ירושלמי פ"ב דשבת ואכ"מ. ואולם לק"מ עפ"י דברי הגמ' בזבחים (דף צא) אמר שמואל המתנדב יין מביא ומזלפו ע"ג האשים וכו' ופריך והא קא מכבה כו' ת"ש יין כדברי ר"ע לספלים שמן כדברי ר"ט לאשים ועוד תניא יין נסך לספלים או אינו אלא לאשים אמרת לא יכבה ומשני לא קשיא הא ר"י הא ר"ש שמואל כר"ש דכיון דאין מתכוין לכבות אין לא תכבה ראי' עליו לאסור וכו' ואה פסיק רישא ולא ימות הוא אפשר דמזליף לי' בטיפין דקות מאוד הלכך אי נמי מכבה בטיפים גסות דבר שאינו מתכוין הוא עכ"ל רש"י ז"ל] יעו"ש ומבואר מזה דהיכא דאפשר בלי כיבוי אף אם עושה באופן דהוי פסיק רישא מ"מ חשוב אינו מתכוין דכל שאפשר בלי פסיק רישא אין פסיק רישא אוסרו. וא"כ הלא כתבו הפוסקים דהא דבישרא אגומרא הוי מכבה הוא רק בדבר מרובה אבל בדבר מועט כמו כזית לאש הגדולה של המערכה אינו מכבה יעו"ש וא"כ שפיר אמר דליכא רק איסור מבעיר דלכבות הרי אינו מכוון ואף כשמקטירו כולו מ"מ כיון דאפשר בלי פסיק רישא שהרי הקטרה בכזית ואז אינו מכבה ועי' מנחות (ט"ז:) הקטיר שמשום וחזר והקטיר שומשום עד שהקטיר כולו כו' דפליגי אם דרך הקטרה בכך אבל בכזית לכ"ע הוי הקטרה יעו"ש ושוב אף אם מקטיר כולו ג"כ אינו עובר דהא כשאפשר בלי פסיק רישא אין הפסיק רישא אוסרו. ואמנם יש לדון בזה די"ל דהא דכתב רש"י ז"ל דכשאפשר בלי פ"ר אין זה מיחשב פ"ר דהיינו רק אם כשיעשה באופן דליכא פ"ר לא יהי' ביטול מצוה שפיר חשוב אפשר כמו התם במזלף יין דיש קיום מצוה במזלף טיפין דקות כמו בגסות ואינו מחויב כלל לזלף בגסות ומש"ה שפיר מיחשב שאפשר בלי פסיק רישא. אבל היכא דיש חיוב מצוה לעשות באופן דהוי פ"ר י"ל דאין זה חשוב אפשר בלי פ"ר כיון דמ"מ מחמת המצוה א"א לו לעשות באופן זה. ואף דמצד המלאכה יש אפשריות בלי פ"ר א"כ שוב ראוי לתלות בס' הנודע אם מצוה מפקיע שם ראוי מ"מ י"ל דכיון דהענין שאפשר בלי פסיק רישא משוי לי' כאינו מכוון מש"ה מותר ושוב הרי כיון דא"א לו מפאת המצוה הוי זה מכוון גמור וכשדנין לגבי כוונת האדם אין נ"מ מה הוא הגורם אם מצוה או דבר אחר וז"פ ועי' מלחמות לרמב"ן פ' מקום שנהגו ולפי"ז הא קיי"ל בפסחים (ס"ד.) ובתו"כ הנ"ל דבעינן בהקטרה שיהי' כאחת וכנ"ל א"כ שוב אי אפשר להקטיר בכזית כזית שהרי יש חיוב מצוה להקטיר כולו כאחת ושוב שפיר א"א בלי פ"ר והוי פסיק רישא ויתחייב גם משום ריבוי ואמאי אמרי' דליכא בהקטרה לרבי יוסי רק לאו

ואמנם הדבר נכון דזה דבעינן בהקטרה שיהי' כאחת הוא רק לקיום מצוה דכך מצותו להקטירו כאחת. אבל מ"מ ברור דלענין שם הקטרה דחשוב הקטרה בכזית רק שביטל מצות הקטרה כאחת. והנה שם בזר ששימש בשבת הלא בלאו זה ליכא קיום מצוה בכל גווני אף אם מקטירן כאחת דהא נפסל בהקטרתו וא"כ ליכא כלל חיוב הקטרה כאחת בזר ואין דנין כלל לקיום מצוה רק לענין שם הקטרה וא"כ שפיר אף אם מקטירו בכזית ג"כ הוי הקטרה וא"כ שפיר זר זה אפשר לו להקטיר באופן דלא יכבה דהיינו בכזית שאינו מכבה וכשמקטיר הכל אינו חייב משום כיבוי דהא אינו מכוין לכבות ואפשר לו בלא פ"ר שהרי לא יבטל שם הקטנה עי"ז וקיום מצוה בלאו זה ליכא וזה פשוט. לפי זה נכונים דברי הת"כ דבא ללמד דחביבה מצוה בשעתה דו"ש אף באיסור סקילה וכהא דמנחות (ע"ב.) דיליף לענין קצירת עומר בשבת דקוצר אב מלאכה] וא"כ למ"ד הבערה ללאו יצאת אינו מוכח מהקטרת אימורים דדוחין שבת רק דנדחה איסור לאו עי"ז דחביבה מצוה אבל לא איסור סקילה דהא בהקטרה דהוי הבערה ליכא רק לאו וכהא דיבמות (ל"ג:) הנ"ל. ובפרט להירושלמי (פ"ב דשבת הלכה ה') דמאן דמחייב במקלקל בהבערה סבר כר"י דהבערה ללאו יעו"ש א"כ סבר ר"ש גופי' הבערה ללאו ושוב הרי לא יהי' מוכח מהקטרה דדו"ש רק דחביבה מצוה מדחה איסור לאו ומנ"ל לאיסור סקילה. ולזה בדקדוק נקט חלבים והשמיט אברים. דמחלבים שפיר דהוי חיוב להקטיר כאחת וכאן דהוא בכשרות הרי יש חיוב מצוה להקטירן כאחת ושוב הרי אי אפשר להקטירן בכזית דהא מצותן להיות נקטרין כאחת וע"כ שוב יש בהקטרה זו גם חיוב כיבוי דאף דאינו מכוין הרי הוי פסיק רישא וכאן א"א בלא פ"ר שהרי כאן כהן הוא המקטיר בכשרות א"א להקטיר באופן שלא יכבה דיש ביטול מצוה והש"ס דיבמות הרי בהקטרת זר קאי דאזי ליכא חיוב כיבוי. וכיבוי לכ"ע בסקילה ומוכח שפיר דחביבה מצוה דו"ש אף, באיסור סקילה. אמנם זה מוכח רק מהקטרת חלבים אבל מהקטרת אברי עולה אינו מוכח לפי דברי ראב"ד ז"ל דבאברי עולה א"צ הקטרה כאחת א"כ אפשר בהקטרה באופן שלא יכבה שוב אף אם מקטיר כולו ג"כ ליכא כיבוי דהא כל שאפשר בלי פ"ר אין זה פסיק רישא והוי רק איסור הבערה והרי הבערה ללאו יצתה א"כ אינו מוכח כלל דחביבה מצוה דוחה איסור סקילה ולכן בדקדוק נקיט חלבים דמזה דא"א בהקטרת מיעוטו דמצוה להקטירן כאחת ויש חיוב כיבוי דהוי פ"ר הוא דמוכח דדו"ש באיסור סקילה משום חביבה מצוה בשעתה ונכון וזהו לתו"כ דאזיל בשיטת הירושלמי דלר"ש הבערה ללאו אבל הש"ס דילן דלא תלי לה במקלקל וכמבואר בשבת (ק"ו.) א"כ גם לר"ש אמרי' הבערה לחלק שפיר יכול להוכיח דחביבה מצוה דו"ש גם מאברים ופדרים דעולה דאף דבעולה ליכא חיוב כיבוי מ"מ הבערה ג"כ איסור סקילה ופשוט. (ויש לפלפל בזה דכיבוי הוי משאצל"ג עי' כריתות (כ':) ולר"י ור"ש פטור עי' שבת (כ"ט:) וכן יש לדון דגם בעולה א"א בהקטרת מיעוטו משום איסור הניתוח דכתיב ולא נתחי' לנתחים אם לא דנחלק דבהקרבה אין נ"מ שיהי' נקרב האבר כולו או הנתח כולו רק הוא איסור על האדם שלא לנתחו וכיון דכשעבר וניתח הוי הקטרה כמצותה גם לכתחלה בענין ההקטרה ועי' רמב"ם (פ"ד) מפרה (הי"ב) הפשיטה ונתחה כשרה ובמ"ל שם העיר מהא דחולין (י"א.) יעו"ש ואכ"מ. מש"ה אינו מסלק שם אפשריות בלי פ"ר. משא"כ הקטרה כאחת הוא חיוב בעצם מצות הקטרה שתהי' נקטרת כאחת ודברתי בזה במק"א ואכמ"ל]

יג) ובירושלמי פסחים (סוף פרק ה' ה"י) והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים. והקטירם כולן כאחת. ופריך הכא את מר והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים והכא את מר והקטירם כולן כאחת הירושלמי סובר דפירוש והקטירם כאחת היינו שמותר להקטיר כל החלבים מכמה קרבנות מעורבים כאחת וע"ז קשיא לי' דהא תנן שלא יערב חלבים בחלבים. כן פירשו הפנ"מ והקרבן עדה] ומשני כאן במגיס כאן במזבח ע"כ והנה בפירושא דשנויא נחלקו הק"ע ופנ"מ שם דהק"ע מפרש דכוונת התירוץ הוא דהא דאסור להקריב מעוברין