שו"ת זרע אברהם מד

באוכל שתי זיתי חלב בזה אחר זה בהתראה אחת בתחלה דאינו חייב אלא אחת וכמ"ש התוס' במנחות (דף נ"ה:) בד"ה אף יעו"ש. ועי"ז שחלקתן תורה לשני לאוין חייב גם בהתראה אחת אבל מנ"ל לחייב בהתראה אחת בב"א במעשה אחת

ולכאורה הי' נראה עפ"י דברי הש"ס מכות (דף כ':) גבי לחייב על כל קרחה וקרחה דפריך היכי דמי אילימא בזה אחר זה ובחמש התראות פשיטא אלא בחדא התראה (והוא קרח בזה אחר זה] מי מחייב והתנן נזיר שהי' שותה יין כל היום וכו' ומשני לא צריכא דסך חמש אצבעתא נשא ואותבינהו בבת אחת דהו"ל התראה לכל חדא וחדא [ופירש"י ז"ל דכיון דעביד בב"א וחדא התראה מחייב על כל אחת ואחת דהתראה אכולהו אצבעות שרי' ע"כ ובארו תוס' שם בד"ה לא דשיטת רש"י ז"ל דבזה אחר זה גרע מבת אחת. דאם חלקינהו רחמנא והי' התראה אחת ועשאן בבת אחת דהתראה על כל חדא וחדא שדיח מחייב על כל אחת ואחת אבל עשאן בזה אחר זה אינו חייב אלא אחת משום דאינך הוי בלא התראה יעו"ש. ודעת התוס' שם דאפי' בזה אחר זה ובהתראה אחת מיחייב כיון דהתחיל לעבור הראשונה תוכ"ד של ההתראה אע"ג דליכא תוכ"ד כי אם בקמייתא מ"מ לא מצי למימר אשתלאי וחייב על כל אחת ואחת יעו"ש] ולפי"ז י"ל דגם שיטת ראב"ד ז"ל כן בהא דחייב על הקטרת כולו ומקצתו (אף דשם גדר אחר משום דהוי כגופין מוחלקין (כמ"ש תוס' במכות כ': שם) דבזה אחר זה א"א לחייב על התראה אחת דיכול לומר אשתלאי. ושוב כיון דחלקינהו רחמנא לתרתי ע"כ בכהאי גוונא דהוי בת אחת דאלו דזאח"ז ממ"נ בשתי התראות פשיטא הא בכל מקום כן ובהתראה אחת באמת פטור וע"כ דמיירי בבת אחת וזה פשוט

ואמנם הלשון של ראב"ד ז"ל דנקט אלא לעולם בבת אחת "ובחדא התראה" קאמר דלקי תרתי צריך באור דמאי שייך לומר על בת אחת חדא התראה או שתי התראות הלא בת אחת גופה הוי חדא התראה דשתי התראות היינו שמתרה בין עשי' לחברתה וזה אי אפשר כשעושה בחדא עשי'. ואם כוונתו ז"ל לומר שא"צ להתרות משום מקטיר כולו ומשום מקטיר מקצתו דהיינו שתי התראות שונות על כולו ועל מקצתו רק סגי בחדא התראה דהיינו שלא להקטיר בעל מום וכיון דחלקינהו רחמנא לכולו ומקצתו ממילא חייב תרתי. ז"א דפשיטא דצריך לקבל התראה על שמונים מלקות ולא מהני אם מתרה סתם משום הקטרת בע"מ

ולכן נראה עפ"י מה דכתב הריטב"א ז"ל במכות (דף כ:) דכתב אין לפרש בת אחת שעשה במקום אחת בפעם אחת קרחה גדולה כשעור חמש קרחות דא"כ ל"ל למפרך ממתני' דנזיר בלאו דידה נמי פשיטא שזה כאוכל אכילה גדולה של חלב שאינו חייב אלא אחת אלא כמו שפירש הרמ"ה ז"ל דהאי בת אחת היינו בזה אחר זה בלי הפסק בנתים ומשום דליכא הפסק קרי להו בת אחת יעוש"ה ומבואר בזה דגם בקרחה דמחייב על כל קרחה וקרחה היינו בעושה מעשים מצורפים בזה אחר זה עכ"פ וקרי להו בבת אחת משום דבלי הפסק אבל בעושה מעשה אחת בב"א ממש ליכא למאן דמחייב. וה"נ י"ל במעלה אברים בע"מ למזבח דאם העלן בפעם אחר דהעלאה אחת דאינו חייב אלא אחת כיון דהוא מעשה אחת וכוונת ראב"ד ז"ל דבת אחת בלי הפסק זה אחר זה ואזי מחייב אפילו בחדא התראה כיון דחלקינהו רחמנא וא"צ שתי התראות על כל העלאה והעלאה בפ"ע. רק דמיחייב בזה שהתרה בראשונה על כולו ועל מקצתו קודם שהעלה וזה פשוט

ולפי"ז שפיר מיחייב גם בהקטרת חלבים משום מקטיר מקצתו אף דהוה רק שם הקטרת כולו. משום דממ"נ במעשה אחת ממש בהעלאה אחת הרי אינו חייב שתים ובשתי העלאות בצירוף שוב הרי אין זה הקטרה כאחת וכמ"ש הזית רענן להמג"א ז"ל ויבואר בסמוך ושוב שפיר הוה זה מקטיר מקצתו ג"כ דבכהאי גוונא אינו נעשה הקטרה אחת ופשוט ויש לפקפק בגוף הסברא דחשוב הקטרה כאחת מצד המצוה להקטירן כאחת די"ל דכיון דהקרבן פסול שהוא בע"מ וליכא כלל חיוב הקטרה כאחת אף שכנגדו באותו אופן בהכשר הוי שם הקטרה אחת מ"מ בפסול אינו נעשה הקטרה אחת דאין כאן חיוב מצוה שיצרפו ואכ"מ]

וגוף דברי ראב"ד ז"ל שכתב דהריבוי דמקטיר מקצתו הוא לחייבו בב"א שתי מלקיות צ"ע לאביי בתמורה (ו':) דאין לוקין על לאו שבכללות וליכא רק חדא מלקות וע"כ גוף הקרא לגופי' לחייב על מקצתו אבל לא לענין שאם יקטיר כולו שיתחייב שתים וגם ראב"ד ז"ל בעצמו בסמוך שם כתב כן להדי' דס"ד שלא יהי' חיוב כלל במקטיר מקצת ובכאן כתב דמרבי' מקטיר כולו לחייבו גם משום מקצתו וזה צ"ע. ועוד יש לעיין במה דלא ניחא לי' לראב"ד ז"ל לומר בשתי התראות משום דא"כ ליחייב על כל זית וזית והא א"כ מאי אהני לן בהתירוץ דהי' בב"א וחדא התראה הלא ממ"נ בע"כ צריך לקבל התראה על שני מלקיות דאל"כ אין זה קבלת התראה. וא"כ אם יתרה בתחלה על כל זית וזית שבו ג"כ יתחייב וכמבואר להדיא בירושלמי נזיר (פ"ו ה"ד) אבל אם הי' שפוד אחד של נבילה התחיל לאכול בו אמרו לו תהא יודע משאת אוכל כולו ויש בו עשרה זיתים ואתה מתחייב עשרה מלקיות מקבל התריה בדעת הזאת יעו"ש ומבואר דאם מתרה בפעם אחת על כמה שיעורים מחייב על כל חדא וחדא וא"כ שוב לאו דוקא משום מקטיר מקצתו הא אף אם מתרה דיש בו כמה זתים מחייב [והלשון של הירושלמי "התחיל לאכול בו" נראה דהכוונה רש"י תוס' מכות (כ:) דהתחיל בראשונה תוכ"ד של התראה מהני על כולהו דלא מצי למימר אישתליין] ועי' בשיור קרבן שם שהאריך ויש לעיין בכל דבריו ואכמ"ל בזה

יב) וראיתי בספרא פ' ויקרא (דיבורא בחטאת פי"ד) אמר ר"ש בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים כשרין כל הלילה ודוחין שבת. ע"כ והנה דברי ר"ש' אלו מובאים במנחות (דף ע"ב.) ובפסחים (סח:) ושם הגירסא הקטר חלבים "ואברים" כשרין כל הלילה ודוחין שבת ומבואר דהילפותא גם מאברי עולה דדוחין שבת וצריך מובן מדוע זה השמיט בתו"כ תיבת אברים ונקיט רק חלבים וכבר העיר בזה מר חמיו באו"ש סופ"א מה' ק"פ ומה שתירץ שם דאינו מוכח דדו"ש די"ל דדחינן שתהי' ביום לקיים מצות שירה כבר הקדימו הט"א בר"ה (דף ל.) בזה יעו"ש] והוא דקדוק עצום דהא תמידין ומוספין של כל שבת הוא עולות וחלבים הם מחטאות שהוא רק במקרה בשבת ר"ח ויו"ט ומדוע זה השמיט הראי' מאברים שהוא דבר הנוהג בקביעות מדי שבת בשבתו. וכבר הרבתי בזה דרכים נכונים בישובו ואמנם לפי דברי ראב"ד הנ"ל יש לומר דרך פלפול דהנה ביבמות (ל"ג:) דאמרי' זר ששימש במאי אי בהקטרה האמר רבי יוסי הבערה ללאו יצאת יעו"ש ומבואר דליכא רק לאו במקטיר אימורים ותמהו האחרונים לפי דברי הש"ס בכריתות (דף יט:) דבכיבוי לכ"ע חייב סקילה