שו"ת זרע אברהם מב

מקצתו שאין כולו אסור ומנ"ל ליאסור בכה"ג הי' נראה דלק"מ כי אלו לא הי' נאמר בתורה מיעוט על חלב שליל שלא יקרב והיינו דנין לאסור הקרבתו מצד מחו"ז שפיר הי' שייך לדון כנ"ל דאם אינו מקטיר חלב אמו הוה זה מקטיר מקצתו דלא מצינו לרבות איסור בכזה אבל הלא בפירוש אמרה תורה מה אשם מוציא מכלל שליל אף כל מוציא מכלל שליל וכדאי' בתו"כ (פ' ויקרא) א"כ גלי קרא שאין חלב זה מוכשר להקטרה ואנן הוא דאמרינן דטעמי' דקרא משום דהוה כמחוסר זמן אבל מ"מ כיון דבגופי' כתיב הפסול דאמרה תורה דבעינן דומיא דאשם שמוציא מכלל שליל והרי באשם אין חלב השליל קרב כלל אף במקצתו ונסתלק מדין הכשר הקטרה וממילא אף אם אינו מקטיר חלב האם ג"כ חייב דנסתלק מדין הקרבה כיון דמיעטי' קרא ושאני פסולי שור. ושה. דאמרינן בחולין (דף פ':) דילפינן מבע"מ וכמ"ש רש"י ז"ל שם גם במחו"ז דילפי' מבל תקטיר מקצתו דמום יעו"ש בד"ה משום, שפיר י"ל כסברא הנ"ל דמקצתו אינו אסור רק מתוך כולו והיכא שאין כולו באיסור בעינן כל ההקטרה ביחד לגמרי וז"פ. לפי זה מיושב קושית כת"ר דתיפוק לי' משום דהו"ל יוצא דופן ולמה לי' קרא למעוטי שליל מהקרבה דבשלמא על תירוץ הש"ס דהוי מחו"ז לא קשה דחדא מיניהו נקיט אבל הקושיא דל"ל קרא ולפמ"ש ניחא דלולי דגלי קרא דחלב שליל פסול שפיר הוה אמרינן דאם אינו מקטיר אימורי האם דשפיר מותר להקטיר אימורי שליל דאף דהוה יוצא דופן מ"מ כיון דעל האם ליכא פסול דיוצא דופן רק על מקצת של הולד ע"כ ליכא בזה חיובא במקטיר אימורי שליל דהוה מקטיר מקצתו שאין כולו אסור דבכה"ג ליכא חיוב והאם והעובר דקרבן אחד הוא שניתרין בזריקה אחת ליכא חיוב במקטיר מקצתו ובאתי בזה רק להעיר

ח) ודע עוד דבגוף הדבר שלא יהי' איסור בהקטרת חלב העובר משום דהוה, רק מקטיר מקצתו באופן שאין כולו אסור דלא מצינו ריבוי ליאסור בזה. נתיישבתי דלק"מ דהא זה ברור דאף לפי הסברא בס"ד דליכא חיובא במקטיר מקצתו מ"מ היינו רק כשדנין לענין חיובא דגברא לחייבו משום מקטיר בעלי מומין למזבח בזה הוה אמרינן מסברא דרק בעושה כל ההקטרה בכולו לא בחסרון עי' זבחים (קט:) ובמ"ל פי"ז ממעה"ק באורך אבל מ"מ פשוט וברור דליכא הכשר הקרבה וריצוי גם בהקטרת מקצתו שהרי בעלי מומין הוא ובמה הוכשר ומצד הקרבן הרי אין זה קרבן כלל דאף בלתי הפסול יש כאן חסרון הכשר. ולפי זה שוב בחלב שליל הלא משמעותא דקרא דאמר מה אשם מוצא מכלל שליל לא אתי למעוטי חיובא דגברא דהא אין דנין כלל בזה לענין חיוב גברא רק דממעטינן לענין הכשר החפץ שהוא החלב שדנין אם מוכשר להקרבה וממעטינן דפסול וא"כ שוב כיון דידעינן דפסול הוא או משום מחו"ז או משום יו"ד ממילא אף דהוי רק הקטרת מקצתו ויש סברא שלא יתחייב המקטיר מ"מ ידעינן דאינו מוכשר להקרבה דגם מקצת פסול אין לו הכשר הקרבה רק דליכא חיובא בגברא ואנן על הקרבה קיימינן וזה פשוט

ט) ובש"ס יומא (דף סג:) ואשה לא תתנו מהם "אלו החלבים" כו' אין לי אלא כולם מקצתם מנין ת"ל מהם יעו"ש ויש לעורר דמדוע זה נקיט הש"ס בדיוק חלבים דהכוונה אימורי שלמים וחטאות ולא כלל אשים שהוא כולל גם לבשר עולה ובאמת בש"ס תמורה (דף ה':) גריס ואשה לא תתנו מהם "אלו אשים" וכו' אבל צריך מובן גירסא דש"ס יומא וכפי הנראה כן הוא גם הגירסא בתו"כ (פ' אמור פ"ז) אלו החלבים יעו"ש. ונראה דהנה ראב"ד ז"ל התעורר בפירושו שם כטעם דהוה אמינא לומר שלא יהי' חיוב בהקטרת מקצתו דמדוע נאמר כן כיון דהקטרה בכל מקום חשוב בכזית וכבר הבאתי דבריו ז"ל בסמוך. ויתכן לפרש עפ"י דברי הגמרא פסחים (דף סד:) והתניא והקטירם שיהי' כולו כאחד יעו"ש וכן הוא בתו"כ (פ' ויקרא דיבורא דנדבה פי"ד) וביאר ראב"ד ז"ל בפירושו דהכוונה שיש חיוב שלא יפסיק בהקטרת הקרבן אמנם מצאתי בס' זית רענן להמגן אברהם ז"ל שהוסיף דהכוונה שגזה"כ שלא יהי' מקטיר החלבים של קרבן אחד בשני פעמים אלא בפעם אחת בבת אחת יעו"ש ומבואר מזה דהכשר מצות הקטרה בכל מקום הוא שיקטיר כל החלבים בבת אחת ולכן שפיר כמו דאמרו בפיגול כהרצאת כשר כך הרצאת פסול יעו"ש בזבחים (כ"ז.) ובמעילה (ב.) וכמה דוכתי ומבואר דבאותו אופן שהוא מצותו בכשרות באותו אופן יש חיוב בפסול ועי' מנחות (כא.) הואיל וכנגדו ראוי בחטאות החיצוניות יעוש"ה ומש"ה שפיר הוה אמינא דאינו עובר במקטיר את הפסול רק במקטיר כולו כאחת דבאופן כזה הוה הקטרה שבהכשר דהיינו שמקטיר כאחת אבל לא במקטיר מקצתו ואף דזה ודאי שאינו מעכב כאחת מ"מ כיון דכך מצותו לכתחלה דמי לס' תו' פסחים (י"א.) ד"ה קוצרין דכיון דאינו מביא לכתחלה חשיב מקום שאי אתה מביא יעו"ש וה"נ אינו חייב בפסול רק בעשי' של לכתחלה כמצותו

והנה ראיתי דבר חדש בפירוש ראב"ד ז"ל לתו"כ (פ' ויקרא) וזה לשונו ונראה לי דדוקא באימורין [יש חיוב הקטרה כאחת] אבל באברי עולה הרי שנינו בתמיד (פ"ז) הושיט לו הראשון הראש והרגל וכו' הושיט לו השני לראשון שתי ידים עכ"ל ומבואר מזה דמצוה זו להקטיר כולו כאחת הוא רק בחלבים אבל לא באברי עולה וא"כ שפיר ניחא דנקט חלבים דבאברי עולה לא צריך לרבות דיש חיוב בהקטרת מקצתו דהא כיון דבהכשר א"צ הקטרה כאחת וכל הקטרת כזית בפ"ע הוי הקטרה כמצותה ממילא ידעינן דיש חיוב בהקטרה דפסולין גם במקטיר מקצתה ולכך בדיוק נקט חלבים לאשמעינן שאף שבהכשר הוה חיוב להקטיר כאחת מ"מ יש בפסול חיוב גם במקטיר מקצתו ופשוט

ויתיישב לפי זה מה דהקשתי בסמוך דמנ"ל לחייב במקטיר חלב השליל לבדו משום מחו"ז והלא הוה מקטיר מקצתו שאין כולו אסור דאמו מותרת ומהיכי תיתי לחיוב על הקטרת מקצתו כזה. ולפמ"ש יתכן דהנה זה ברור דהא דגלי קרא דיש חיוב בהקטרה להקטיר כאחת דזה רק בהקטרה כזו שיש עלי' תורת מתיר שמתרת הבשר לאכילה דכל כמה דלא הוקטרו אימורין הבשר אסור כפסחים (נ"ט:) ומש"ה כיון דמתיר הוא הוי דבר אחד וכעין שכתבו תוס' בזבחים (דף מ"ב.) שהקומץ דמתיר המנחה חשוב כולו אזכרה אחת יעו"ש ה"ה באימורים דכי איתניהו מעכבי וחשיבי מתירין וכמ"ש התוס' בזבחים (דף מ"ג.) בד"ה והלבונה וברמב"ם (פי"ח מפסוהמ"ק הלכה ז) והאימורין מתירין את הבשר לאדם ועי' במ"ל שם מ"ש בזה. ומש"ה כיון דכל שיש מקצת שלא הקטיר עדיין הבשר אסור דכולו כאחת הוא המתיר מש"ה חשוב דבר אחד ובעינן להקטיר כל המתיר כאחת. [ומובן היטב טעמא דראב"ד ז"ל דבעולה א"צ הקטרה כאחת דכיון דעולה כולו כליל ואין על הקטרה תורת מתיר שפיר כל כזית וכזית הוי הקטרה וא"צ בב"א משא"כ חלבים שהם מתירים הבשר בעי' שיקטיר בב"א שיקרב המתיר בבת אחת] אמנם באימורים כאלו שאינם מעכבים היתר הבשר ואין עליהם תורת מתיר אינו צריך כלל להקטירם כאחת דכל כזית וזית הוי הקטירה בפ"ע וז"ב: