שו"ת זרע אברהם מא

הכתוב עשאן גוף אחד דמעכבי אהדדי והכתוב עשאן שני גופין יעוש"ה בסוגי' ומבואר הסברא דאף דשני גופים הם כיון דמתיר אחד לשניהם הוי כגוף אחד וה"נ לענין הקטרה כחד גופא נינהו כיון דזריקה שהוא מתרת הקטרה זריקה אחת לשניהם. ולפי"ז יש להעיר דאמאי אין חלב השליל קרב משום מחוסר זמן ולפי מה דהוכיח מנ"ח דכוונת הגמ' דהוי מחו"ז לא דרק דומה למחו"ז וכנ"ל] דהתינח אם מקטיר הכל שפיר יש איסור דמחוסר זמן בהקטרה דאימורי עובר אבל היכא דלא הקטיר אימורי האם כגון שנאבדו וכה"ג אמאי לא יקטיר אימורי העובר והלא אף שיהי' הדין דאברי העובר קרבים מ"מ הרי אינם נחשבים רק מקצת אימורים שהרי העובר ירך אמו והאם והעובר קרבן אחד הוא דזריקה אחת שהוא הכפרה אחד הוא לשניהם ומשוי להו כגוף אחד וא"כ שוב בזה שאין האם מחוסר זמן והוי האיסור רק במקצתו דהיינו בעובר ומנ"ל בכה"ג ליאסר הקטרת מקצת כיון שאין האיסור בכולו [וגם בפשוטו יש לדון דאמאי נתפוס פסול מחו"ז במקצתו הא מסברא במקצתו ליכא פסול כלל רק בהקטרת הבהמה בכללה א"כ נהי דאתרבי היכי דכל הבהמה באיסורא קאי דכל מקצת ממנה פסול אבל מנ"ל להתפיס פסול במקצת גרידא. וזה י"ל דכיון דאמרה תורה דחלב שליל פסול ודינו כמו מחו"ז א"כ בזה עצמו גלי קרא דנתפס פסול מחו"ז במקצתו. אבל הנ"ל יקשה דאימא רק היכא דמקטיר גם חלב אמו אבל יקטיר חלב השליל גרידא דחיוב מקטיר מקצתו דילי' ילפי' מבע"מ מנא לן הא אינו דומה לבע"מ שעכ"פ האיסור בכולו משא"כ בזה]

ואמנם לכאורה ממ"נ הלא בזה דאיצטריך קרא לרבות מקטיר מקצתו לענין הקטרת בעלי מומין ולא ידעינן מסברא דגם הקטרת כזית חשיבא הקטרה בכל מקום עי' זבחים (כ"ח.) (וקט:) ומנחות (כ"ו:) ושם (ט"ז:) (ונ"ז:) ודוכתי טובא רבו מלמנות. אך יש בזה ב' טעמים חדא מצד השלמת האיסור רצוני לומר דס"ד דבעינן שיעשה כל האיסור בשלימות והכוונה דהוה אמרינן דענין האיסור בכללו הוא. דבזה שמקטיר כל הקרבן האסור להקריבו הוא הגורם האיסור ואין הענין בזה מה שמקטיר בע"מ למזבח דאזי הרי גם כזית הוי הקטרה רק ענין האיסור מה שמקטיר כל האיסור שיש בזה להקטיר ושם ה האיסור הוא הכלליות של האיסור. מה שמצרף החפץ האסור להקטירו ומקטירו כולו. ונמצא שאם מקטיר מקצתו ליכא ענין האיסור דהרי המקצת אין בו ענין הכללי כלל וכלל וחצי איננו אף חצי מן כולו דכולו הרי הוא איסור שלם ואלו חצי אין בו אף מקצת שם שלם של איסור השלם ודו"ק

ועוד ראיתי בזה בפירוש הראב"ד ז"ל לתו"כ (פ' אמור פרק ז) אהא דאמרינן אין לי אלא כולם מנין אף מקצתם ת"ל מהם וכתב הראב"ד ז"ל פירוש כי לשון אשים משמע כל הראוי לאשים והוא החלב כולו ת"ל לא תתנו מהם עכ"ל ונראה מזה דאין הענין דסלקא דעתן דיהי' צריך הקטרת כולו משום צירוף כל האיסור. רק משום דין ההקטרה דכיון דכל החלב ראוי להקטרה בעינן שיעשה כל מעשה ההקטרה שיש בקרבן זה ואזי הוא דמתחייב משום הקטרת בעל מום ודומה לזה בזבחים (דף ק"ח.) דמר סבר כי כתיב לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר אכל בהמה כתיב ומר סבר אכל אבר ואבר כתיב אבל אחד דברי הכל אינו חייב אלא אחת יעו"ש ובמ"ל סוף מעה"ק באורך בזה ומבואר דלמ"ד דבעי' אבר שלם היינו שיהי' נקטר כל האבר אף שעדיין אינו צירוף כל האיסור. דהעיקר שיהי' הקטרת כל האבר. וה"נ בזה ס"ד דבעי' הקטרת כל החלב אבל אינו תלוי בהקטרת כל האיסור

ונקדים עוד דברי הר"ן ז"ל במס' נדרים (דף פב:) בד"ה אמר דכתב דנהי דיפרנו אמר רחמנא דמשמע כולי' ולא פלגיה היינו שצריך להפר כל הנדר שיכול להפר אבל מה שאינו יכול אינו מבטל שם הפרת כולי' יעו"ש וסברא זו דומה לסברת הר"ן ז"ל בחולין (פ' הזרוע והלחיים) בטעם דשותפות כהן פטור ממתנות ולא מחיים מטעם שה ואפילו מקצת שה וכתב דנהי דאמרי' שה ואפילו מקצת שה היינו היכא דכל שיות שבו חייב דכה"ג כולו שה מיקרי יעו"ש ובא"נ ה' לולב תפ"ה אות כ"ט העיר מגיטין (מ"ג:) יעו"ש ומבואר מזה דכשאין כאן אלא חצי מיקרי זה כולו לענין החיוב וכן לענין ההיתר ולפי"ז לא קשיא דאמאי מקטיר חלב העובר עובר הא הוי מקטיר מקצתו וליכא ריבוי על מקצת כזה ולפמ"ש הלא ממ"נ אם נימא כסברת הראב"ד ז"ל דמש"ה ס"ד דלא יתחייב על מקטיר מקצתו משום דמשמעותי' דקרא אשים היינו כל הראוי להקטרה א"כ שוב הרי לא בעבירת כל האיסור תליא מילתא רק בקיום הקטרת כל דבר הראוי להקטיר וא"כ עכשיו דגלי קרא דמהם דאף מקטיר מקצתו חייב א"כ לא בעינן כלל הקטרת כל הראוי א"כ שפיר חייב במקטיר אברי העובר אף שאין כולו אסור דהא לפי סברא זו לאו באיסור תליא מילתא. וכל עצמה של הסברא לומר דבעינן כל האיסור הוא משום דנאמר כסברא הא' דס"ד דעבירת כל האיסור בצירוף שם כולו בעינן א"כ שוב הלא בחלב שליל דאמו מותרת שהרי הבהמה אינה מחוסרת זמן שוב חשיב זה המיעוט כל האיסור כיון דא"א להיות כאן איסור יותר ומיעוט זה ככולו נחשב. ושאני בשאור דאפשר לחמץ כולו שפיר ס"ד דחשיב זה מקצתו אבל במיעוט זה דחלב העובר הוי זה כולו באיסור ואי דאינו כולו בהקטרה הלא לפי סברא זו בעינן רק כולו באיסור לא כולו בהקטרה

ואמנם דיש לומר בזה דמצרפינן. תרויהו רצוני לומר דשפיר כיון דמשמעותא דקרא שיהי' פעולת ההקטרה בכל מה שראוי להקטיר וכמ"ש הראב"ד ז"ל דלשון אשים משמעותא כל הראוי לאשים. שוב אף דעכשיו גלי קרא דאינו כן ואף שאינו עושה כל ההקטרה הראוי' ליעשות ג"כ חייב מ"מ י"ל דזה דחייבי' רחמנא בעשיית מקצת הקטרה היינו אם עכ"פ הי' האיסור בכל הבהמה אבל היכא דאין האיסור בכל הקרבן בזה הדרינן לסברתין דבעינן שיעשה כל מעשה ההקטרה. ולאו משום דבעינן עבירת כל האיסור דלזה שפיר הי' מהני מה דהאיסור במיעוטו גרידא שיחשב זה כעבירת כולו כיון דזהו כל האיסור. אלא משום דבעינן פעולת ההקטרה בכל הקרבן דכשמקטיר כל הקרבן שראוי להקטיר עובר משום בע"מ וא"כ אין נ"מ מה דהוי ככולו באיסור כיון דמ"מ אינו כל ההקטרה וא"כ שוב במקטיר חלבי העובר של שליל אף דלגבי האיסור הוי כלל האיסור כיון דליכא יותר מ"מ ודאי דלגבי החלבים לבד האיסור אינו רק מקצת חלבים וא"כ יש לדון דמנ"ל דבכה"ג שאין האיסור בכל הבהמה לא בעינן שיעשה מעשה הקטרה דכל הקרבן. ועוד יש לעורר ביותר דעכ"פ במקטיר רק מקצת חלב השליל לא יהי' איסור דבזה הוי רק מקטיר מקצתו ואין כולו אסור שהרי כל החלב של הבהמה והעובר ביחד הם הנקראין הקטרה אחת וכנ"ל א"כ על מקצתו של חלב שליל ליכא שם כולו לא מצד האיסור ולא מצד הקטרה. ומנ"ל לחייב על מקצתו כזה וכמ"ש

ז) והנה בגוף ההערה דמדוע יהי' איסור בהקטרת חלב עובר משום מחו"ז הא הוי הקטרת