זרע אברהם נד

אבר מן החי ונטרפה בנטילתו חייב שתיים דהוי איסור בת אחת עיי"ש ותמהו עליו דמשמע מדבריו דאם היתה טריפה מקודם לא הי' חל איסור אבר מן החי. וא"כ איך פסק דתלש חלב מן החי חייב שתים דהיאך חל איסור אבר מן החי על איסור חלב

ונראה דלכאורה קשה דהא אבר מן החי הוי לי' איסור מוסיף דנאסר לבני נח. וקיי"ל דאיסור חל על איסור באיסור מוסיף

אך נראה למ"ש התוס' ביבמות (דף לג:) דבקל על חמור ל"א כולל. ה"נ י"ל במוסיף. וא"כ למ"ש האחרונים דאבר מן החי מותר בסחורה דאתקיש לדם וכמ"ש בשו"ת נודע ביהודה וכן משמע מהא דאמרינן בבכורות (דף ו) ודלמא לסחורה עיי"ש וא"כ הוי לי' אבר מן החי קל על חמור דטריפה אסור בסחורה ולא חל. משא"כ על חלב שפיר חל אבר מן החי דהוי לי' מוסיף בשווין דהא גם חלב מותר בסחורה. ובשווין אמרינן שפיר מוסיף ואתי שפיר דברי הרמב"ם דדווקא על טריפה לא חל איסור אבר מן החי משא"כ על חלב ודו"ק

ח) והנה אין להקשות דהא אבר מן החי מטמא כמבואר בפ' העור והרוטב וחמור מן הטריפה וכמ"ש התוס' לענין נבילה] אמנם נראה דתלש חלב חי דלא מטמא דהא חזינן דהתורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב. ומ"מ לא מטמא כדאיתא בפסחים (דף כג:) א"כ ה"נ אי חל אבר מן החי לא מטמא דלא גרע מנבילה שחל על טריפה ומ"מ לא מטמא ואכמ"ל

ט) ובההוא ענינא יש ליישב קו' הגאון ר' עקיבא איגר במה דקאמר שם בחולין (דף קג.) ובמייתי איסור טריפה ויחול על איסור אבר מן החי קמיפלגי מר סבר אתי וחייל מידי דהוי אחלב דהתורה אמרה וכו' והקשה הגאון ז"ל הא זה נסתר מגמ' לעיל (דף) ) דאמר דאין איסור נבילה חל על איסור טמאה ולא אמרינן מידי דהוי אחלב ע"ש

ולכאורה נראה דכי שייך לומר הואיל היינו באותו הדבר עצמו כמו התם דאכל חלב מן החי ומן הטריפה דבחתיכה אחת הי' הני ג' אסורים חלב חי וטריפה. לכן אמרינן הואיל וחל בחתיכה זו טריפה אחלב חל ג"כ בחתיכה זו איסור אבר מן החי על החלב אבל לומר הואיל וחל איסור טריפה אחלב חל נמי איסור אחר אחלב זה לא אמרינן

ולפ"ז שפיר אמרינן דלא חל איסור נבילה על טמאה דעלמא. כיון דליכא בחתיכה זו כי אם איסור טמאה ונבילה וז"פ וברור

וראיתי בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ת חיו"ד (סי' קכא) דבנו הגאון ז"ל שדא בי' נרגא בסברא הנזכרת מדברי התוספות מכות (דף טז:) *) דלהכי חל נבילה על טמאה בריסק ט' נמלים ואחד חי משום דמצינו דאיסור נבילה חל על חלב. הרי דגם בנבילה על טמאה לחודה חל איסור נבילה

אולם יש ליישב קושיות הגאון ז"ל הנ"ל דהנה התוספות במכות שם כתבו דהכא אתיא כמאן דאמר איסור חל על איסור ואפילו למ"ד וכו' עיי"ש

ולכאורה קשה לי הא שם איתא רבה אמר ר' יוחנן אפילו שנים והוא ור' יוחנן לית לי' איסור חל על איסור אפילו במוסיף כמ"ש התוס' בחולין (דף קג) בד"ה מר וכו' [ורק פי' מתניתין דשביעית דסברה כולל ולדידי' לא ס"ל] עיי"ש

אך כוונת התוספות כך למה שהבאתי דלמאן דס"ל כולל או מוסיף. אין ראי' מהא דגלתה התורה דנבילה חל על חלב דה"ה דחל על כל איסורים שבתורה דשאני נבילה על חלב דהוי לי' כולל או מוסיף משא"כ למ"ד דלית לי' כולל ומוסיף אדרבא מהראוי שיחול נבילה על כל אסורים שבתורה וכמו דגלתה התורה דחל על חלב. עיי"ש

ולפ"ז כוונת התוספות כך דהכא אתיא כמ"ד איסור חל על איסור. הכוונה דאתיא כמ"ד דאיסור נבילה חל על איסור והיינו דלית לי' כולל ומוסיף בעלמא וא"כ. איסור חל על איסור לדידי' בנבילה

ומיושב ממילא קו' הגאון רע"א ז"ל הנ"ל. דר' יהודה לשיטתו דס"ל כולל שפיר אמר דאין נבילה חל על טמאה. ואין ראי' לדידי' במה דנבילה חל על חלב דהוי לי' כולל או מוסיף ורבי יהודה אפי' חמור אית לי' משא"כ לר' יוחנן דלית לי' כולל ומוסיף שפיר ראי' ושפיר קאמר ובמייתי איסור אבר ומחיל על איסור טריפה קמיפלגי מר סבר אתי וחייל מידי דהוי אחלב וכו' ודוק היטב

י) ואגב אכתוב מה שהקשה עוד הגאון רע"א בהא דחולין (דף קג.) דסובר רבי יוחנן דאם תלש אבר וטרפה בו דחל איסור אבר מן החי וטריפה בהדי הדדי והא שיטת רש"י בחולין (דף קב:) דלחתיכות בשר עומדת והיכי תלו **) תרווייהו אאיסור בשר מן החי ונראה דמיירי במשהו בשר וגידים ועצמות. וכבר חדית לן המנחת חינוך (מצוה תנ"ב) דאמרינן מיגו דחייב משום אבר מן החי חייב נמי משום טריפה. וא"כ הוי שפיר בת אחת. משא"כ משום בשר מן החי לא הי' חייב מקודם דהוי רק חצי שיעור ודו"ק: גירות סימן לא

א) דעת רש"י בקדושין (דף פח) דאפילו למ"ד נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר דמ"מ צריך גירות כיון דבתר דידי' שיידינן לי' עיי"ש

ויש להוכיח כדבריו מהא דאמרינן ביבמות (דף מה)