זרע אברהם קל

עוד קודם מתן תורה אם נאמר דערלות שלא בזמנה לא חשובה ערלה א"כ גם ליל שמיני מקרי ערלה שלא בזמנה וא"כ היכי משכחת לה דאיתנייהו בשעת אכילה דהיינו הלילה של פסח וליתנייהו בשעת עשי' דהיינו ערב הפסח ומוכח דערלות שלא בזמנה חשיבה ערלה ודווקא לדידן חשוב כשמיני דאחר מתן תורה שוב היום הולך אחר הלילה שעבר ועיין בשו"ת חתם סופר יו"ד (סי' יז')עיי"ש

ועפ"ז מיושב נמי לנכון מה שעמד הצל"ח בפסחים (דף קטז) דבקרא דפ' בא נאמר לא יאכל חמץ היום אתם יוצאים בחודש האביב. והם יצאו ביום ט"ו וקרי לי' היום עיי"ש

ולהנ"ל ניחא דקודם מתן תורה שנאמר המקרא הזה הרי אז הי' הלילה הולכת אחר יום שעבר. ושפיר אמר היום כיון דגם הלילה שאחריו בכלל היום ואתי שפיר ודו"ק

ויש לומר עוד למה דמבואר בירושלמי נדרים פרק הקונם יין דבלשון בני אדם תמיד הלילה אחר יום שעבר שפיר אמר להם משה רבינו היום וגו' ודו"ק

[וקצת קשה לי על דברי המקנה והפני יהושע הנ"ל דהא דבכל התורה כולה היום הולך אחר הלילה שעבר ילפינן לה מקרא דויהי ערב ויהי בוקר כמבואר בחולין (דף פג.) בפירש"י שם וקרא זה נאמר קודם מתן תורה וצ"ע]

ב) עוד נראה לפי עניות דעתי לתרץ קושיא הנ"ל מיבמות דהך ברייתא המובא ביבמות הנ"ל מכילתא היא וסתם מכילתא ר' ישמעאל כידוע. ובירושלמי פ"ב דשבת הלכה ) ס"ל לר' ישמעאל דמילה שלא בזמנה נמול אף בלילה. דלדידי' על כרחך לילה נמי מחוסר זמן וכמו שהאריך בזה השאגת ארי' (סי' נג) עיי"ש [ובמקום אחר הקשתי דהא ר' ישמעאל עצמו ס"ל בזבחים (דף י"ב) דליל שמיני נכנס לדיר להתעשר ולהירושלמי דמדמי אהדדי קשה דברי רבי ישמעאל אהדדי וצ"ע] וא"כ גם לענין ערלות מקרי ערלה שלא בזמנה ואין להאריך

ועיי' עוד בר"ה (דף כ) דמשמע שם דלחד מאן דאמר דעד חצות לילה שייך ליום שעבר עיי"ש ואם כן פסח דנאכל עד חצות שוב לא חשוב ערלה דשייך ליום שעבר דהיא יום שביעי שלו ואתי שפיר קו' הנ"ל ודו"ק

ג) ועיין להתוס' בזבחים שם בד"ה יום וכו' דסובר רבי ישמעאל דלילה מחוסר זמן גם לענין אם עלה תרד. וקשה לי דא"כ למה מותר להקדיש בלילה ומצאתי בהגהות יד שאול יו"ד (סי' טז) שהעיר בזה עיי"ש

ויש ליישב קצת דלענין הקרבה דהוי קדשים הלילה הולכת אחר היום שעבר והוי מחוסר זמן. משא"כ לענין הקדיש הלילה אחר היום הבא ואכמ"ל

ועיי' עוד במנחות (דף ז) שכתבו התוס' שם בד"ה וכי וכו' דהא דאמר סוכה (דף מט.) דחזקי' סובר דכלי שרת אין מקדשין שלא מדעת. אף דלחזקי' עצמו כלי שרת מקדשין שלא מדעת מ"מ שלא בזמנו גרע ואף דלילה אין מחוסר זמן עיי"ש ובאמת חזקי' סובר בזבחים (דף נו) דלילה מחוסר זמן דמש"ה המחשב לאור שלישי כשר לחזקי' ועיין בחגיגה (דף ט) וביבמות (דף ז) מי לא מודה עולא בראה קרי בליל שמיני משמע דס"ל לילה מחוסר זמן ועיין ברש"י מעילה (דף ב) ואכמ"ל

ד) ועיין חדושי הצל"ח בפסחים (דף קטז) שחידש דבפסח מצרים דהי' נוהג חמוצו רק יום אחד. לא הי' מוזהרים בלאו דבל יראה כ"א ביום י"ד והלילה שאחריו שהיא אור ט"ו אבל למחרת שהוא יום ט"ו הי' מוזהרים בבל יראה ועיי"ש דמשום הכי כתוב ויאפו את הבצק וגו' כי לא חמץ כי גורשו ממצרים הא לאו הכי הי' אופין חמץ עיי"ש שהיא קו' הר"ן ויש לחדש איפוא דה"ה דהי' מותרים במלאכה ביום ט"ו כמו אחר הפסח לדידן וזה פשוט

ויש ליישב בזה הא דברכות (דף ט.) מועד צאתך ממצרים אתה שורף. ולכאורה הא קיי"ל דאין שורפין קדשים ביו"ט ולהנ"ל מיושב דבמצרים הי' מותרים לשרוף ביום ט"ו שהוא מועד צאתם ממצרים וא"ש

ה) הדרן עלך למ"ש לעיל (באות א) דקודם מתן תורה הי' הדין דהלילה הולכת אחר יום שעבר. ולהכי גם ליל שמיני הוי מחוסר זמן לקרבן וכן למילה והוי ערלות שלא בזמנו. אך צ"ע מדברי רש"י פ' בא שנתן להם הקב"ה שתי מצות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה ואף דאין מלין בלילה וכבר עמדו בזה המפורשים. י"ל *) דעשה דפסח דוחה לאו הבא מכלל עשה דביום ולא בלילה] שנאמר ואעבור עליך וגו' מתבוססת בדמיך ועיין פני יהושע שביאר בזה מדרש קהלת תן לחלק לשבעה וגם לשמונה זה דורו של משה שמלו לשבעה וכו' עיי"ש ומבואר דגם קודם מתן תורה הוי ערל בליל שמיני מדהוצרכו למול את עצמם. ולמה דקיי"ל דערלות שלא בזמנו לא מעכבה לא הי' צריכן לכך דהי' אפשר להם למול ביום

ויש לתרץ דחשבו דיצאו מכלל בני נח והוי ערלים דלילה אין מחוסר זמן והוי יום ח' וערל בזמנו בודאי מעכב ולכך מלו את עצמם

ובזה יש לדון במ"ש המנחת חינוך (מצוה ב) דהא דהאב מצוה למול את בנו לאו דווקא בזמנו אלא אפי' שלא בזמנו. והביא ראי' מיבמות (דף עא.) דכאיב לי' עינא והא הוי מילה שלא בזמנו כיון שעבר יום ח' ולמה מעכבה ולדברי הנ"ל ניחא דקודם מ"ת הי' הלילה הולך אחר היום שעבר והוי עוד בזמנו ואין ראי' ודו"ק

ו) עיין בפרי מגדים יו"ד (סי' טו) שהאריך בהא דבעינן ח' ימים בבהמה להוציא מספק נפל. אם בעינן מעת לעת. והאריכו בזה האחרונים עיי"ש

וראיתי כעת נדפס (אצל הפרי מגדים] בשם גדול אחד שכ' ראי' מהא דפריך ביומא (דף סג:) דלמה לי קרא דבשעיר המשתלח מחוסר זמן פוסל בו. דת"ל דאין הגורל קובע לעזאזאל אלא בראוי לשם והא משכחת לה היכי דשעיר אחד יהי' לו כלו לו ח' ימים מעל"ע בחצות היום והגרלה יעשה קודם חצות ואם יפול עליו הגורל לשם ימתין עד אחר חצות. ואפ"ה פסול לשעיר משום דבזמן הגרלה הוי מחוסר זמן יעיי"ש

והנה מלבד דהא אסור להקדיש מחוסר זמן כמ"ש האחרונים אלא אף דנימא דמותר להקדיש ומשום דאין מחוסר