זרע אברהם קכו

ע"ז אסור לשחוט בה בהמה מסוכנת. ואמאי דנימא דאי עביד לא מהני והוי כלא נשחטה דגם לאביי כה"ג לא מהני. וכ"ש דקשה לרבא לשיטתו יעיי"ש ובמהרי"ט ח"א יו"ד (סי' סט)

ונראה לתרץ דהנה בכרתי ופלתי שם הקשה דמצות לאו להנות ניתנו ויהי' מותר לשחוט בה אפילו לכתחילה עיי"ש

ובאמת לפי דעת הר"ן בנדרים (דף טו) דהיכי דיש הנאת הגוף בהדי המצוה אסור לק"מ כמובן וע"כ הקושיא לשיטת הרשב"א דמוכח דלית לי' כסברת הר"ן מדלא תי' כהר"ן דקונם הנאת תשמישך לא שייך מצות לאו לה"נ משום דהוי הנאת הגוף ג"כ כתי' הר"ן ומוכח דל"ל סברת הר"ן] וכבר תי' האחרונים דלפי דעת בעל המאור דבמצוה דרבנן להנות ניתנו עיין בר"ה שם א"כ הא מדאורייתא סגי ברוב שני סימנים ורק מדרבנן צריך לגמור א"כ נהנה בהגמר ובודאי דהשוחט לא מצי לצמצם שלא יגמור ולכך אסור לשחוט יעיי"ש ובספר זכרון יצחק שהאריך בישוב זה

ולפ"ז ניחא קו' הגרע"א הנ"ל דלא שייך אי עביד לא מהני דהא עד שלא גמר לא עשה איסור דמצות לאו להנות ניתנו. ורק בשעה שגמר וגם זה רק מדרבנן דהא מדאורייתא לא בעינן שיגמור וא"כ לא נהנה כלל ורק מדרבנן דבעי שיגמור ובדרבנן להנות ניתנו. וא"כ דכל איסורו רק מדרבנן ובדרבנן אמרינן אי עביד מהני כמ"ש האחרונים ועיין בשו"ת הגרע"א (סי' קכט). ויש להוכיח כן מדברי התוס' דעבודה זרה (דף סב) דהקשו אמאי אינה מקודשת במקדש באיסורי הנאה הא יכולה להנות ותי' משום דאסור להנות מה"ת ואסור למקדש ג"כ יעיי"ש. והקשה בדו"ח דמ"מ בעבר וקידש אמאי אינה מקודשת וצ"ל משום דאי עביד לא מהני א"כ אמאי מכרן וקידש בדמיהן מקודשת הא חליפי איסורי הנאה אסורים עכ"פ מדרבנן למחליף עצמו ועיין בר"ן נדרים (דף מד) ונימא ג"כ אי עביד לא מהני. וע"כ דבדרבנן אי עביד מהני. וא"כ אתי שפיר קו' הגרע"א הנ"ל ואכמ"ל

י) ואגב אכתוב בביאור דברי התוס' דחולין שם בד"ה מותר וכו' שהקשו בהא דאמרינן סכין של עבודה זרה מותר לשחוט בה משום דמקלקל היא והא מבואר בפסחים (דף עג.) דהוי מתקן ולכך השוחט חטאת בשבת חייב יעיי"ש ודבריהם תמוהים כאשר תמה ע"ז הגאון פרי מגדים בספרו ראש יוסף דלמה לא תמהו התוס' מכל שוחט בשבת דחייב כמבואר במשנה דשבת (דף עג.) יעיי"ש

ונראה דבודאי הקושיא רק למ"ד מקלקל בחבורה פטור אבל למ"ד חייב הא לק"מ כמובן. וא"כ הא מבואר בשבת (דף עה) שוחט משום מאי מחייב חד אמר משום צובע וחד אמר משום נטילת נשמה. ואמר שם רב צובע במאי ניחא לי' ניחא לי' דליתווס בית השחיטה דמא כי היכי דלייתי אינשי ולזבני מיני' יעיי"ש ולפ"ז י"ל דמ"ד מקלקל בחבורה פטור ס"ל דחיוב שוחט בשבת הוא משום צובע דלא הוי מקלקל בהצביעה. ולהכי הקשו משוחט חטאת בשבת דשם ליכא לחייב משום צובע דהא יקשה קו' הש"ס צובע במאי ניחא לי' דלא יתכן תי' הגמרא דלייתי אינשי ולזבני מיני' דהא הבהמה אסורה בהנאה ואסור למכור. ועיין בתוס' יו"ט דבשוחט לביתו ליכא חיוב משום צובע וכ"ש הכא דאסור גם לדידי' ושפיר הקשו דלמה יהי' חייב אבל מכל חיוב שוחט בשבת לק"מ די"ל דהחיוב משום צובע למ"ד מקלקל פטור *) ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו אמאי לא חשוב ד' חטאות דחייב משום צובע ולהנ"ל בזה לא שייך החיוב משום צובע דהא בכה"ג לא ניחא לי' ויש להעיר למ"ד מלאכה שא"צ לגופה חייב יהי' חייב משום צובע גם בלא ניחא לי'. אך הא מבואר בשעה"מ ריש ה' יו"ט דהיכי דלא נתכוין לכך לא מחייב במלאכה שא"צ לגופה לכ"ע והוכיח כן מדברי הרמב"ם יעיי"ש וא"כ ניחא דשפיר פריך צובע במאי ניחא לי' ואכמ"ל

יא) והנה בגוף הפלוגתא דאביי ורבא בתמורה הנ"ל נראה דאביי לשיטתו דבכתובות (דף צה) אמרינן ומי אמר אביי הכי איזו רשע ערום וכו' ומשני מי קתני תינשא נשאת קאמר. והקשו האחרונים מזה לשיטת הר"ן דפעוטות אם מכרו בנכסים מעוטים לא מהני דבמקום איסורא לא תקינו להו רבנן. א"כ מה משני נשאת קאמר הא במקום איסורא לא מהני הזכי' של הבעל עיי"ש

אמנם י"ל דטעמא דהר"ן משום דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ועיין בהפלאה בחי' (לדף פה) מעתה לאביי לשיטתו שפיר מהני משא"כ לדידן ואכמ"ל

יב) עיין יבמות (דף ו) בלאו דמחמר והקשה הרשב"א דאכתי יש עשה ול"ת. ותי' בשם מורו דעשה דשבתון לא קאי כ"א על האבות שחייבים עליהם סקילה ולא על לאווין גרידא עיי"ש

ונראה דמ"מ עשה דשבתון דיו"ט קאי גם על לאו דמחמר [דאין בין יו"ט לשבת אלא או"נ] דחייב עלי' ביו"ט כשבת וכדומה **) דביו"ט לא שייך לומר דלא קאי כי אם על האבות דהא ביו"ט ליכא סקילה גם על האבות. וא"כ כמו דקאי על האבות ה"נ על הלאוין ותדע דאל"כ למ"ד הבערה ללאו הכי נימא דמותר לשרוף קדשים ביו"ט וז"ב

ובזה נראה ליישב דברי המכילתא התמוה לרבים בפ' בא עה"פ והנותר ממנו עד בוקר וגו' מגיד שאינו נשרף עד לאור ששה עשר רבי ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר כל מלאכה לא יעשה בהם ושריפה מעין מלאכה אלא אם חל ששה עשר בשבת שאינו נשרף עד לאור שבעה עשר. והוא תמוה דאם א"צ קרא שאינו דוחה יו"ט מהיכי תיתי שידחה שבת: